האיחוד האירופי מגבש תוכנית דרמטית לשינוי אמנת הפליטים הבינלאומית משנת 1951, במטרה לאפשר למדינות האירופאיות לדחות מבקשי מקלט המבקשים להיכנס לגבולותיהן, ולגרש עבריינים זרים. במסמך דיפלומטי שחשף הסאנדיי-טיימס, נאמר כי מדובר באחד השינויים המשמעותיים ביותר במדיניות ההגירה האירופית מזה עשורים.
אמנת הפליטים משנת 1951, עליה חתומות 144 מדינות, מעגנת את העיקרון הבסיסי של איסור גירוש (non-refoulment) קובע כי אין להחזיר מבקש מקלט למדינה בה חייו או חירותו עלולים להיות בסכנה משמעותית. במהלך השנים, פסיקות בתי-המשפט האירופיים והאיחוד האירופי הרחיבו את פרשנות האמנה כך שתכלול יותר מקרים, ובפרשנות מקילה ורחבה.
אתגרים החדשים של אירופה
במדינות האיחוד האירופי גוברת ההסכמה כי אמנת הפליטים, שנוסחה לאחר מלחמת העולם השנייה, כבר אינה מתאימה למציאות הנוכחית. במסמך דיפלומטי שהוכן על ידי פולין ונדון בשבוע שעבר בפגישת שרי הפנים של האיחוד, נכתב: "יש לציין כי עקרונות אלה פותחו לאחר מלחמת העולם השנייה, במצב גיאופוליטי שונה לחלוטין מזה של היום".
משבר הפליטים הסורי בשנת 2015, במהלכו חצו למעלה ממיליון מהגרים את הגבול האירופי באופן בלתי חוקי, העלה את הסוגיה לראש סדר היום במדינות רבות באיחוד האירופי. מבקשי המקלט חצו מדינות בטוחות, כולל בתוך האיחוד האירופי, בדרכם לגרמניה ולמדינות אחרות בצפון ומערב אירופה. בשנה שעברה הוגשו למעלה ממיליון בקשות מקלט באיחוד האירופי.
המסמך הדיפלומטי מתייחס לתופעה מדאיגה נוספת: "לאחרונה חלה התפתחות שלילית. יכולת החברות במדינות החברות לארח מספר גדול של מהגרים עומדת במבחן קשה יותר ויותר, במיוחד במצבים בהם חלק מהמהגרים אינם מבקשים להשתלב בחברה המארחת, ובמקום זאת מקימים קהילות נפרדות בהן מטופחים נורמות וכללים הסוטים מהערכים האירופיים".
במדינות אירופיות רבות, במיוחד בגרמניה, מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה או פליטים בעלי מעמד קבע ביצעו פשעים אלימים ורצח, כאשר לא ניתן להוציאם מהמדינה במדינה תחת הגנת חוקי הפליטים שמנעו את גירושם.
במסמך הפנימי נכתב: "יש לשקול כיצד להתמודד עם החזרתם של אזרחי מדינות עולם שלישי המהווים איום ביטחוני או בעלי רקע פלילי". באיטליה, מלוני וממשלתה ממשיכים בתוכניות להעביר את הטיפול במבקשי מקלט לאלבניה, למרות שתי פסיקות בית משפט שקבעו כי מהלך זה מנוגד לזכות הבסיסית למקלט המעוגנת באמנת הפליטים.
לקראת רפורמה היסטורית
השינויים המוצעים צפויים להתפרסם באביב הקרוב, והם כוללים האצת גירוש מבקשי מקלט שנדחתה בקשתם, והקמת מרכזי החזרה מחוץ לשטח האירופי. ממשלות אירופה מקוות כי צעדים אלה "יכולים גם לעורר דיון בנושא ברמה הבינלאומית", כפי שצוין במסמך, ועשויים להוביל לשינויים משפטיים באמנה בתמיכת מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית.
הבחירות בגרמניה, שייערכו ב-23 בפברואר, צפויות להיות מושפעות משמעותית מסוגיית ההגירה. פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה השמרנית שמשוער כי ינצח את אולף שולץ, הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי הנוכחי, למרות שהצעת חוק בנושא נחסמה בבונדסטאג ביום שישי האחרון בהפרש קטן.
מרץ אמר לעיתון "בילד אם זונטאג" ביום ראשון: "ראינו שהסוציאל-דמוקרטים והירוקים אינם מוכנים לעשות שינוי אמיתי בנושא המקלט. עכשיו הבוחרים בגרמניה יאמרו את דברם. העמדות בנושא ההגירה הובהרו כעת. הציבור יודע היכן נמצאים ההבדלים".
סוגיית ההגירה מובילה את מערכת הבחירות בגרמניה שתיערך בעוד שלושה שבועות, לאחר שפרידריך מרץ, מנהיג האופוזיציה השמרנית ומנהיג המפלגה "האיחוד הנוצרי-דמוקרטי" (CDU), העלה דרישות לנקיטת צעדים נוקשים יותר לדחיית מבקשי מקלט, בתמיכת המפלגה הימנית קיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה"(AfD) .
מרץ התחייב להמשיך ולקדם את ההצעות אם ינצח, כפי שצפוי, את אולף שולץ, הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי, ב-23 בפברואר, למרות שנחל מפלה בבונדסטאג ביום שישי כאשר הצעת חוק נחסמה בהפרש קטן.
