שירות הביון הפנימי של גרמניה הגדיר את מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), ככוח "קיצוני ימני מאומת", כלומר הרשויות יכולות להגביר את המעקב שלהן בחשד לפעולות קיצוניות, במקביל לקריאות הקואליציה בגרמניה לאסור את פעילותה באופן חוקי.
המשרד הפדרלי להגנת החוקה בגרמניה (BfV) ראה בעבר במפלגה האנטי-מהגרים והפרו-קרמלין איום "חשוד" על הסדר הדמוקרטי של גרמניה, כאשר שלושה מסניפיה האזוריים במדינות המזרחיות ואגף הנוער שלה סווגו כקיצוניים מאומתים.
מפלגת AfD, שסיימה במקום השני בבחירות הכלליות בפברואר עם קצת יותר מ-20% מהקולות, הודיעה כי תערער על החלטת BfV בבית המשפט. ה-BfV מסרה כי הגיעה למסקנה כי עמדות גזעניות ואנטי-מוסלמיות שהציגה AfD, המבוססות על "הבנה אתנית-מוצאית" של הזהות הגרמנית, "אינן עולות בקנה אחד עם הסדר הבסיסי הדמוקרטי החופשי" שנקבע בחוקת המדינה.
היא הוסיפה כי המפלגה "שואפת להוציא קבוצות אוכלוסייה מסוימות מהשתתפות שווה בחברה, לחשוף אותן ליחס לא שוויוני בלתי חוקתי וכך להקצות להן מעמד מופחת מבחינה חוקית". ההחלטה תסלול את הדרך לאמצעים מחמירים יותר לפיקוח על המפלגה ועל פעילות בלתי חוקית חשודה, כולל האזנות לתקשורת טלפונית, צפייה בישיבותיה וגיוס מודיעים סודיים.
כזכור, ה-AfD בראשות אליס ויידל וטינו צ'רופלה, קראו ל"הגירה מחדש" של אנשים שהם רואים כ"משתלבים בצורה גרועה", כולל אזרחים גרמנים עם שורשים בחו"ל. בהצהרה משותפת, ויידל וצ'רופלה כינו את החלטת BfV "מבוססת על מניעים פוליטיים" ו"מכה קשה נגד הדמוקרטיה הפדרלית של גרמניה".
הם אמרו: "מפלגת AfD תמשיך להגן על עצמה מבחינה משפטית מפני הצהרות משמיצות אלה המסכנות את הדמוקרטיה". המפלגה מתמודדת עם קריאות גוברות מצד מתנגדים להוציאה מחוץ לחוק בטענה שהיא מבקשת לערער ערכים דמוקרטיים, כולל הגנה על זכויות מיעוטים. איסור כזה יכול להינתן לבקש על ידי שני בתי הפרלמנט – הבונדסטאג או הבונדסראט – או על ידי הממשלה עצמה.
הפרלמנט הגרמני עשוי להשתמש בהחלטת BfV כדי להצדיק ניסיון לקצץ או לחסום את המימון הציבורי למפלגה. אך אולף שולץ, הקנצלר הדמוקרט היוצא, הזהיר מפני חיפזון להוציא את AfD מחוץ לחוק. חלק מהמתנגדים לאיסור אומרים כי המהלך עלול לגרום לתוצאות הפוכות ולקדם נרטיב קורבן בתוך המפלגה.
בשבוע הבא, פרידריך מרץ, מנהיג האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, יושבע לתפקיד קנצלר גרמניה החדש, לאחר שהגוש השמרני שלו ניצח בבחירות המוקדמות בפברואר. עם זאת, מפלגתו איבדה אחיזה מאז ההצבעה, כאשר מספר סקרים אחרונים מראים כי ה-AfD במקום הראשון.
מרץ יוביל ממשלת מרכז-ימין עם הסוציאל-דמוקרטים. הסכם הקואליציה שלהם אוסר כל שיתוף פעולה מפורש או מרומז עם ה-AfD, מדיניות שכל המפלגות המרכזיות כינו "חומת אש" קריטית להגנה על הדמוקרטיה הגרמנית. עם זאת, מרץ התמודד עם קריאות מתוך מפלגתו להתייחס ל-AfD כאל כוח אופוזיציה רגיל על מנת למנוע ממנה להציג את עצמה כקדושה מעונה פוליטית.
מרץ עצמו ספג ביקורת חריפה בינואר על כך שקיבל את תמיכת ה-AfD בהצעות בפרלמנט להגבלת ההגירה, מה ששולץ כינה לפני הבחירות "טעות בלתי נסלחת". ה-AfD זכתה במספר שיא של מושבים בבחירות, מה שמקנה לה תיאורטית את הזכות לעמוד בראשם של מספר ועדות פרלמנטריות מרכזיות. עם זאת, החלטת ה-BfV עלולה לגרום למפלגות אחרות להיות פחות מוכנות להעניק את תמיכתן בתוצאה כזו.
אנליסטים אירופאיים טוענים שלממשלה החדשה יהיה חלון זמן מוגבל לזכות מחדש באמון הבוחרים או להסתכן בניצחון מוחלט של ה-AfD בבחירות הכלליות הבאות, המתוכננות ל-2029. המפלגה, המונה כ-51,000 רשומים, רשמה הישגים משמעותיים בשנה האחרונה על רקע תסכול הבוחרים ממדיניות ההגירה והכלכלה המתדרדרת.
לאחר תמיכה פעילה של אילון מאסק במהלך הקמפיין, ה-AfD השיגה את התוצאה הארצית הטובה ביותר עבור מפלגה ימנית קיצונית בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר המפלגה הנאצית עלתה לשלטון. BfV, שבסיסה בקלן, ביססה את החלטתה על דו"ח בן 1,100 עמודים שהוצג למשרד הפנים השבוע.
הדו"ח תיאר את מאמצי המפלגה לכרסם בדמוקרטיה, כולל הסתה לעוינות כלפי מבקשי מקלט ומהגרים וראיית אזרחים גרמנים "עם רקע של הגירה משמעותית ממדינות מוסלמיות".
