יותר משבעה חודשים מאז התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, נותרו 128 בני ערובה ברצועת עזה, שם האוכלוסייה הפלסטינית מתמודדת עם משבר הומניטרי חמור. המלחמה נמשכה על רקע סדרה של משא ומתן כושל להפסקת אש, שהסתבכה בעקבות העימותים האחרונים בצפון עזה וכניסתה של ישראל לרפיח. בחינת המבנה הפוליטי ועמדותיה של ישראל בממשלה מספקת תובנה לגבי כיוון המלחמה ועתידה של עזה.
פוליטיקה ישראלית במבט חטוף
עוד מהמומחים שלנו
המערכת הפוליטית בישראל כוללת שלושה גופים: הרשות המבצעת, הרשות השופטת והרשות המחוקקת. הרשות המחוקקת, הכנסת, מחזיקה ב-120 מנדטים. הבחירות לכנסת מתקיימות כל ארבע שנים לכל הפחות; למרות זאת, חוק יסוד ישראל מאפשר הקדמת בחירות. אזרחי ישראל מצביעים למפלגות ולא לחברי כנסת בודדים, והמפלגות זוכות במספר מנדטים ביחס לאחוז הקולות שהם מקבלים. הנשיא מתייעץ עם הצדדים אז נותן מנדט להרכיב ממשלה (באופן היסטורי קואליציה של מפלגות) לאדם הנחשב למסוגל ביותר לעשות זאת. אדם זה לא חייב להיות מנהיג המפלגה המנצחת, וכישלון בהקמת קואליציה פירושו שהסיכוי להרכיב ממשלה עובר למישהו אחר.
עוד:
לחברה הישראלית יש זז ימינה יותר בעשורים האחרונים, כאשר 62 אחוזים מהאוכלוסייה הזדהו בימין הפוליטי בשנת 2022. ראש הממשלה הנוכחי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא מנהיג הליכוד — מפלגת הימין הגדולה בכנסת. מפלגות ימין וימין קיצוני בולטות נוספות כוללות את ש"ס בראשות אריה דרעי; ציונים דתיים בראשות בצלאל סמוטריץ'; ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. כדי להגיע לרוב אחרי הבחירות ב-2022, נתניהו עשה הנחות לכלול מפלגות ימין קיצוני בקבינט שלו, מה שהפך את ממשלת ישראל הנוכחית לשמרנית ביותר בתולדות האומה.
את יש עתיד, מפלגת המרכז הגדולה ביותר בכנסת לפי מנדטים, מוביל ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד. גם למפלגת מרכז נוספת, האחדות הלאומית של בני גנץ, יש מושבים בכנסת. מפלגת השמאל הגדולה ביותר של המחוקק היא העבודה, שבה מרב מיכאלי היא המנהיגה היוצאת. האוכלוסייה הערבית בישראל מונה 2.1 מיליון מצביעים בעיקר לשתי מפלגות ערביות, חד"ש-תע"ל ורע"ם, שמנהיגיהן הם איימן עודה ומנצור עבאס, בהתאמה.
עוד מהמומחים שלנו
הממשלה והמלחמה נגד חמאס
לאחר התקפת חמאס, האחדות הלאומית הצטרפה למפלגות הרוב להקמת קואליציית חירום, כאשר נתניהו מעלה חמישה מחברי הכנסת במפלגה, בהם גנץ, לתפקיד שר ללא תיק. לאחר מכן הקים קבינט מלחמה בתוך ממשלת החירום, המורכב ממנו, גנץ ושר הביטחון יואב גלנט. יש גם שלושה משקיפים: דרעי של ש"ס, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר והמחוקק גדי אייזנקוט.
כמו נתניהו, ישראלים רבים תומכים בחיסול חמאס. עם זאת, ישנה מחלוקת בקבינט המלחמה עד כמה היעד הזה ישים. ספקנים, כמו אייזנקוט, אומרים שהקמפיין של ישראל לחיסול חמאס יזרז את הדור הבא של חמושים. התומכים במיגור יכולות הלחימה של חמאס טוענים כי הקבוצה תמשיך להטיל אימה על ישראלים אלא אם הצבא הישראלי יבצע מבצע קרקעי נגד שרידי חמאס ברפיח, עזה.
עוד:
בחירות אפשריות ועתידה של עזה
רפיח — העיר הדרומית שהפכה לא מקלט ל-1.4 מיליון פלסטינים לאחר תחילת המלחמה באוקטובר – נותר מעוז לארבעה גדודי חמאס. בעוד בסביבה 65 אחוז מהישראלים תומכים בכניסה לרפיח, רק 56% מהאוכלוסייה סבורים שהממשלה עושה מספיק כדי לשחרר את בני הערובה שבידי חמאס, לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בעוד הקבינט של נתניהו שוקל אם לבצע פלישה בקנה מידה מלא לרפיח, ההפגנות נגד הממשלה צברו תאוצה.
למפגינים היו שתי דרישות: בחירות חדשות ופעולה ישירה מהממשלה כדי להבטיח את שחרור בני הערובה. יש להם תמיכה בכנסת מלפיד וגנץ, שהאחרונים קראו לבחירות חדשות בספטמבר. לפיד, בינתיים, גינה את חוסר יכולתה של ממשלת הקואליציה לשחרר את בני הערובה הנותרים. עם זאת, חל שינוי ניכר בהפגנות האחרונות, כאשר מפגינים רבים מאותתים על התנגדות למבצע קרקעי ברפיח. מפגינים אלו טוענים כי על הממשלה לתעדף את שחרור החטופים באמצעות הסכם הפסקת אש במקום להתמקד במבצע קרקעי. עדיין לא ברור אם דרישות המפגינים יכולות להגיע למסה מספקת כדי להשפיע על כיוון המלחמה.
סקר שנערך באפריל של השדרן המקומי הבולט קאן ותחנת החדשות הישראלית ערוץ 12 הראה זאת 71 אחוז מהישראלים מאמין שנתניהו צריך להתפטר מיד או לאחר סיום המלחמה. כלי התקשורת העריכו כי האחדות הלאומית של גנץ תזכה ביותר מושבים בכנסת מאשר הליכוד אם יהיו בחירות חדשות. אבל גנץ תמך גם בכניסה לרפיח, כך שאם הוא יהפוך לראש ממשלה, לא סביר שגישתה של ישראל לסכסוך תשתנה משמעותית. עם זאת, קיים פער גובר בין גנץ לנתניהו בשאלה האם יש לתת עדיפות לשחרור בני ערובה או מבצע ברפיח. ב פרסם ב-X (בעברית), גנץ אמר כי מבצע רפיח חיוני לטווח הארוך, אך נכון לעכשיו, החזרת החטופים היא דחופה יותר.
סיכויי הפסקת אש
בתחילת מאי, משא ומתן עקיף לא הצליח לייצר הסכם הפסקת אש המחליף בני ערובה ישראלים באסירים פלסטינים, למרות שהשיחות נמשכות. חמאס קרא להפוגה קבועה יותר מזו שהציעה ישראל ודרש נסיגה מוחלטת של הכוחות הישראליים מעזה. ישראל אומרת שהיא תסכים לתנאים כאלה רק לאחר השגת יעדיה הצבאיים. ככזה, הפעילות הישראלית ברפיח אינה מראים סימנים מועטים לשיכוך. ב-6 במאי פרסמה ישראל עלונים הקוראים לאנשים ברפיח להתפנות, ומאותתים על מבצע קרקעי קרוב. במקביל, הודיע חמאס כי הסכים לתנאי הפסקת האש, ככל הנראה בידיעה שישראל תדחה את העסקה מכיוון שלה הפרטים היו שונים מאוד מההוראות נדון על ידי שני הצדדים. ישראל המשיכה להשתלט על הצד העזתי של מעבר גבול רפיח-מצרים והרחיבה את פעילותה בתוך רפיח. אבל עדיין לא ברור אם זה מסמן את תחילתה של המתקפה הקרקעית בקנה מידה מלא, במיוחד לאור חידוש הלחימה נגד חמאס בצפון עזה.
