CNN
—
המתיחות בין ישראל לארגון הלוחם הלבנוני חיזבאללה הגיעה לשיאים חדשים בעקבות מתקפת רקטות קטלנית ברמת הגולן הכבושה.
השביתה בשבת פגעה במגרש כדורגל בעיירה הערבית מג'דל שמס, ביתה של עדה דרוזית גדולה, והרגה לפחות 12 ילדים, לפי ישראל.
ישראל האשימה את חיזבאללה בתקיפה והבטיחה להגיב. הקבוצה הנתמכת על ידי איראן הכחישה כי היא עומדת מאחורי המתקפה.
הנה מה שצריך לדעת על רמת הגולן, והמיעוט הדרוזי הדתי והאתני שנפל קורבן לפיגוע.
רמת הגולן היא רמה אסטרטגית שישראל כבשה מסוריה במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967, לפני שסיפחה אותה רשמית ב-1981. הנוף ההררי, המשתרע על פני כ-500 קילומטרים רבועים, חולק גם גבול עם ירדן ולבנון.
בירת סוריה דמשק נראית מראש הגולן הסלעי. החלק הכבוש הישראלי של האזור מופרד מסוריה על ידי אזור חיץ הנתמך על ידי האו"ם.
רמת הגולן נחשבת לשטח כבוש לפי החוק הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, וסוריה ממשיכה לדרוש את החזרתו.
האזור היה לעתים קרובות נקודת הבזק, לאחרונה בשנת 2019 כאשר הנשיא לשעבר דונלד טראמפ אמר זאת ארה"ב תכיר בריבונותה של ישראל מעל רמת הגולן – מהלך שהפך שנים של מדיניות והחריף את המתיחות עם סוריה.
ישראל רואה ברמת הגולן מפתח לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים שלה ואומרת שהיא צריכה לשלוט באזור כדי להדוף איומים מסוריה וקבוצות פרוקסי איראניות שם.
התקיפה בשבת אינה הראשונה ברמת הגולן מאז החלה מלחמתה של ישראל בחמאס בעזה בעקבות פיגועי ה-7 באוקטובר.
בתחילת יולי, א מתקפת רקטות של חיזבאללה הרג שני בני אדם באזור, מה שגרם לראש המועצה האזורית גולן בישראל לקרוא להגיב "בכוח" נגד הקבוצה הלבנונית. חיזבאללה אמר מוקדם יותר כי הוא ירה עשרות רקטות קטיושות על רמת הגולן "בתגובה" למתקפה ישראלית לכאורה בסוריה שמטרתה איש מפתח חיזבאללה.
הדרוזים הם כת ערבית המונה כמיליון בני אדם שחיים בעיקר בסוריה, לבנון וישראל. הקבוצה, שמקורה במצרים במאה ה-11, נוהגת בשלוחה של האסלאם אשר לא מאפשרת לא להתגייר – לא לדת ולא ממנה – וללא נישואי תערובת.
יותר מ-20,000 דְרוּזִי לגור ברמת הגולן. רובם מזדהים כסוריים ודחו הצעה לאזרחות ישראלית כשישראל השתלטה על האזור ב-1967. למי שסירב ניתנו תעודות תושבות ישראליות אך אינם נחשבים לאזרחים ישראלים.
איש מהדרוזים שנהרגו בפיגוע במגרש הכדורגל בשבת לא היה בעל אזרחות ישראלית, כך מסרה המועצה האזורית מג'דל שמס ל-CNN.
דרוזים מרמת הגולן חולקים את השטח עם כ-25,000 ישראלים יהודים, הפרוסים על פני יותר מ-30 התנחלויות. בשנה שעברה, מועצת זכויות האדם של האו"ם השמיעה אזעקה על תוכניתה של ישראל להכפיל את אוכלוסיית המתנחלים בגולן עד 2027.
הדרוזים הסורים בגולן סבלו ממדיניות מפלה, במיוחד זו הנוגעת להקצאת קרקע ומים, כך לפי ועדת האו"ם לביטול אפליה גזעית.
"במהלך השנים, ההתנחלויות הישראליות המתרחבות ופעילותן הפחיתו את הגישה של חקלאים סורים למים, עקב מדיניות מפלה הקשורה למחירים ואגרות", נמסר מוועדת האו"ם.
דרוזים ברמת הגולן התנגדו היסטורית לחוקים הישראלים שהם ראו כניסיונות "ישראליזציה". בשנת 2018, אלפי מפגינים בראשות הדרוזים התנגד לחוק היסוד של מדינת הלאום היהודית שהציג הפרלמנט הישראלי, מחשש שיעמיק את האפליה.
החוק קבע את ישראל כביתו ההיסטורי של העם היהודי עם ירושלים "מאוחדת" כבירתה והכריז כי לעם היהודי "יש זכות בלעדית להגדרה עצמית לאומית" בישראל.
מנהיגי הדרוזים דאז אמרו שהחוק השנוי במחלוקת גרם להם להרגיש כמו אזרחים סוג ב' כי הוא לא הזכיר שוויון או זכויות מיעוטים.
נתונים עדכניים שדווחו בתקשורת הישראלית מלמדים על עלייה במספר הדרוזים מהגולן המבקשים אזרחות ישראלית, אך המספרים שעושים זאת נותרו קטנים ביותר: 75 ב-2017 ל-239 ב-2021
מחוץ לגולן חיים בכרמל ובגליל בצפון הארץ כ-130,000 דרוזים ישראלים.
בניגוד לקהילות מיעוטים אחרות בגבולות ישראל, רבים הם פטריוטים עזים. גברים דרוזים מעל גיל 18 מגויסים לצה"ל מאז 1957 ולעתים קרובות עולים לתפקידים בדרגות גבוהות, בעוד שרבים בונים קריירה במשטרה ובכוחות הביטחון.
