אבל למרות כל הדרכים שבהן שיקגו מייצגת אידיאלים דמוקרטיים, המבקרים טוענים שהיא גם הדגימה את הכשלים והפילוגים של המפלגה.
הוועידה הלאומית הדמוקרטית המתקרבת היא רוח הרפאים של ועידה קודמת בשיקגו שהסתיימה בתסיסה ובאלימות.
ב-1968, המפלגה הדמוקרטית התמודדה עם שאלות על אלימות משטרתית, אי שוויון גזעי ומלחמה לא פופולרית מעבר לים, בדיוק כפי שהיא היום. אז, כמו עכשיו, התחוללה עונת בחירות סוערת.
ובכל זאת, המפלגה התכנסה בשיקגו לוועידה הלאומית הדמוקרטית שלה ב-1968.
אבל הדמוקרטים היו סוערים. פחות משלושה חודשים לפני כן, רצח הסנאטור רוברט פ קנדי, שהיה צפוי להיות המועמד הדמוקרטי, הותיר את המפלגה בחוסר סדר.
כניסה מאוחרת למירוץ הדמוקרטי – יוברט האמפרי – הפכה בסופו של דבר למועמד. הוא לא זכה בפריימריז אחד, נקודת מחלוקת כלשהי.
מלחמת וייטנאם הבלתי פופולרית, שזרעה פילוגים עמוקים בתוך המפלגה, התנשאה על הוועידה. שיקגו הייתה קופסת טינדר. מפגינים זרמו לרחובות כדי לפרוק את תסכולם. משטרת שיקגו חיכתה להם שם.
תמונות של ההתנגשויות ביניהם נצרבו מאז בתודעה הלאומית.
באותה תקופה, היועץ הפוליטי דון רוז, בן 93, היה דובר התקשורת של ועדת הגיוס הלאומית לסיום המלחמה בווייטנאם (MOBE), שקראה להפגנות נגד המלחמה.
"הדבר החשוב ביותר שראיתי היו מכות איומות ביום האחרון של הכינוס", אמרה רוז. "אני חושב שהעולם ראה סצנות מפורסמות שאנשים מתייחסים אליהן כאל הקרב על שדרת מישיגן, שם המשטרה היכתה את המפגינים לעזאזל".
רוז מאמינה שהמפלגה הדמוקרטית של ימינו צריכה להסתכל אחורה על התקופה ההיא כדוגמה למה לא לעשות.
"הלקח העיקרי שצריך ללמוד הוא שצריך לתת למפגינים את ההזדמנות, כפי שאומר התיקון הראשון בארצות הברית, להיות מסוגלים למחות", אמר.
הוא הוסיף כי חשוב לאפשר למפגינים "בטווח שמיעה" מהוועידה "כדי שישמעו את קולם" על ידי חברי המפלגה הבכירים בפנים.
כבר עכשיו, שאלות לגבי איך להגיב למפגינים הסתחררו סביב הכרטיס הדמוקרטי של השנה.
מאות מפגינים צפויים להתאסף מחוץ לאתר הכינוס ב-2024 כדי למחות על התמיכה הדמוקרטית במלחמתה של ישראל בעזה.
ומבקרים תפסו את הרקורד של וולץ כמושל במהלך הפגנות הצדק הגזעני של מינסוטה ב-2020 כדי לבחון אם הוא הגיב מספיק מהר ונחרץ.
השאלות הללו הן חלק מקרעים גדולים יותר בתוך המפלגה הדמוקרטית, בין מרכזנים המעדיפים לעתים קרובות גישה קשוחה יותר למשפט פלילי לבין פרוגרסיבים המבקשים רפורמה והפסקת התנהגות בלתי הולמת של המשטרה.
ובכל זאת, קואן אמר שהאופטימיות הנוכחית סביב מסע הפרסום של האריס-וואלס עשויה להאפיל על כל הפגנות מחוץ לכנס השנה בשיקגו.
"המחאה אולי חזקה, אבל המפגינים עלולים למצוא את עצמם במיעוט קטן מאוד בגלל ההתלהבות האדירה ל(האריס)", אמר קואן.
