המנהיג הפלסטיני מחמוד עבאס נמצא במוסקבה לשיחות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בפגישה הראשונה שלהם פנים אל פנים מאז 2021, הזוג צפוי לדון במלחמתה של ישראל בעזה.
הקרמלין המשיך יחסים הן עם ישראל והן עם פלסטין, אך מומחים טוענים כי השפעתה בפועל על הסכסוך מוגבלת והפגישה בעלת אופי סמלי יותר.
"כשאתה מסתכל על המעורבות של רוסיה בשאלת פלסטין, מדובר על יותר מסתם פלסטין", אמר סמואל רמני, מחבר הספר "רוסיה באפריקה", לאל-ג'זירה.
"זה עניין של לבסס את עצמם באמת בתוך העולם הערבי, על ידי מראה שיש להם סולידריות עם המטרה הפלסטינית בזמן שהאמריקאים תומכים בישראל. כך שהפגישות האלה לא עוסקות רק בפלסטין, הן עוסקות גם בכוחה הרכה של רוסיה במזרח התיכון".
שלא כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי, רוסיה לא הציגה את חמאס ברשימה השחורה כארגון "טרור", בירכה את צירי הקבוצה למוסקבה זמן קצר לאחר ניצחונם בבחירות הפלסטיניות ב-2006 והתייחסה אליהם כאל כוח פוליטי לגיטימי.
בפברואר, רוסיה אירח כנס עם נציגי חמאס, פת"ח והג'יהאד האסלאמי, שמטרתם לגשר על המחלוקות המרות לפעמים ביניהם.
"אבל שום דבר לא יצא מזה", ציין רוסלן סולימנוב, מומחה רוסי עצמאי למזרח התיכון שבסיסו כעת בבאקו.
"זה בדרך כלל כל מה שמוסקבה מסוגלת לו; אין לה השפעה רצינית על הפלגים הפלסטיניים. מלבד תמיכתה בפלסטין, על מוסקבה גם לבקר את מדינות המערב על תמיכתן בישראל. רוסיה נוקטת היום בעמדה אנטי-מערבית, וכתוצאה מכך אנטי-ישראלית. לדוגמה, כאשר מועצת הביטחון של האו"ם מתכנסת לדון בהצעות הבריטיות-ארה"ב (על עזה), רוסיה תמיד השתמשה בכוח הווטו שלה, מה שהפלסטינים מעריכים. אבל זה לא ממיר לשום סוג של הון."
ההצעות של רוסיה להפסקת אש בעזה ב-UNSC באוקטובר הודחו על ידי ארה"ב, בריטניה, צרפת ויפן.
על פי הדיווחים, משרד החירום הרוסי גם שיגר סיוע בשווי מאות טונות, בעיקר מוצרי מזון והיגיינה, למובלעת הפלסטינית הנצורה, שיחולקו באמצעות אגודת הסהר האדום המצרית.
"זה פשוט חשוב לקרמלין להראות שוב שהוא משחק תפקיד כלשהו, אבל אני לא חושב שזה יסתכם במשהו", הוסיף סולימנוב.
"עבאס יהיה בן 90 בקרוב. ברור שמעבר הכוח בפלסטין עומד בפתח. אני חושב שגם בקרמלין מבינים את זה, ואם הם לא כבר יראו מקרוב מי יתפוס את מקומו של עבאס. אולי גם זה יהיה בדיון".
רוסיה וישראל
בינתיים, ההיסטוריה של ישראל עם רוסיה היא שלובים זה בזה עמוק.
בריחה מפוגרומים ומרדיפות, יהודים מהאימפריה הרוסית היוו את הגל הראשון של הגירה המונית מאירופה לארץ ישראל.
לאחר מלחמת העולם השנייה, ברית המועצות תמכה במקור בתוכנית החלוקה משנת 1947, לכאורה בטענה שמדינות המערב לא הצליחו להגן על האוכלוסיות היהודיות שלהן, והייתה הראשונה שהכירה במדינה היהודית.
הצבא הישראלי הטרי אף קיבל נשק מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית, שהייתה כפופה אז לקרמלין. מנהיג ברית המועצות ג'וזף סטלין אולי חשב שישראל היא טריז מועיל נגד האינטרסים הבריטיים במזרח התיכון.
אך ברית המועצות התנערה עד מהרה מהציונות, במקום זאת חימשה וציודה מדינות ערביות שכנות כמו גם תנועות שחרור פלסטיניות.
כסטודנט בשנות ה-70, עבאס קיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת פטריס לומומבה לידידות עמים במוסקבה, וכתב תזה שנויה במחלוקת על מה שלטענתו היו אינטרסים משותפים בין הציונים הראשונים לנאצים.
חוקרים ישראלים אף טענו, בהתבסס על מסמכים סובייטיים, כי עבאס היה סוכן ק.ג.ב – הצעה שאבו מאזן שלל, והאשימה את החוקרים בניסיון להרוס את שיחות השלום.
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, הקרמלין ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל לחלוטין עד לסוף המלחמה הקרה, רק שיקום הקשר כאשר הקומוניזם קרס בתחילת שנות ה-90.
רוסיה המודרנית ניסתה לאזן את יחסיה עם ישראל עם תמיכה בפלסטין.
פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נהנו בפומבי מקרבה ידידותית, אפילו זוהו צופה בלט יַחַד. מה שמסבך את היחסים הוא מעורבותה של רוסיה בסוריה שם היא משתפת פעולה עם חיזבאללה הנתמך על ידי איראן, אויב מושבע של ישראל.
"יש דברים שכל אחד רוצה מהשני", אמר מארק N כץ, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, והוסיף כי במקביל, גורמים ישראלים "חוששים" שאם היחסים יתדרדרו, מוסקבה עלולה לפגוע בקהילה היהודית ברוסיה.
"מוסקבה לא רוצה לראות את ישראל עושה שום דבר כדי לחמש את אוקראינה, והם העריכו שהישראלים היו מאופקים בהקשר הזה. הישראלים מצידם מצטטים את הסכם ביטול הסכסוך בין הכוחות הרוסיים לישראלים ביחס לסוריה, לפיו הישראלים חובטים באיראנים ובחיזבאללה, אך לא פוגעים ברוסים", אמר כץ.
לדברי רמני, "הישראלים פועלים יותר ויותר בצורה חד-צדדית בסוריה, לפעמים רק מודיעים לרוסים, במקום להתייעץ איתם ולהתקשר איתם".
עד כה סירבה ישראל להטיל סנקציות על רוסיה בשל פלישתה לאוקראינה. אבל היחסים התקררו בצורה ניכרת.
"זכור את ההערות האנטישמיות הגלויות של פוטין על השורשים היהודיים של זלנסקי, או את ההערות של (שר החוץ סרגיי) לברוב על אחריותם של היהודים לשואה… כל זה קרה הרבה לפני ה-7 באוקטובר", אמר סולימנוב.
"אבל אחרי 7 באוקטובר, היחסים נעשו מתוחים עוד יותר. בישראל זה כבר לגמרי לא מקובל כשרוסיה מקבלת את חמאס. אם לפני ה-7 באוקטובר זה היה מובן מכיוון שהניחו שמוסקבה תפעל כמתווך, עכשיו זה נראה אחרת לגמרי. וכשפוטין השווה את הפצצת עזה למצור על לנינגרד, גם זה התקבל בצורה גרועה מאוד בישראל".
ישראל היא ביתם של פזורה משמעותית ילידי רוסיה, והקרמלין השתמש בערוצים שלו עם חמאס כדי להקל על שחרורם של כמה רוסים-ישראלים שנפלו בשבי ב-7 באוקטובר.
"מכיוון שיחסי רוסיה-ישראל היו כל כך מתוחים בגלל הביקורת שלהם על המלחמה ו(יחסיהם עם) איראן, לרוסים יש כעת מטרות דיפלומטיות בקנה מידה קטן יותר, כמו למשל, הם ניהלו קשר עם חמאס כדי להוציא את בני הערובה הרוסים שלהם. טריטוריה", הסביר רמני.
הגורם האיראני
ביולי, המפקד המדיני של חמאס איסמעיל הנייה נרצח בטהרן, שעבורה יש לאיראן, בעלת בריתה הקרובה של רוסיה מוּבטָח נְקָמָה.
משרד החוץ של רוסיה גינוי בחריפות את ההרג, המהווה מהלך מנוגד למשא ומתן על הפסקת אש וקורא לכל הצדדים לגלות איפוק.
"אני חושב שאם יש סכסוך ישראלי-איראני, מה הסיכויים של ארה"ב להיכנס למלחמה כזו, ומה בעצם יכולה רוסיה לעשות?" אמר כץ.
"הכוחות הרוסיים (באוקראינה) מתוחים למדי: שבוע אחד נראה שהם מתקדמים, עכשיו כמובן נראה שהם נמצאים על רגל אחורית. האם לרוסיה תהיה היכולת לפעול באופן שיקבע את הסכסוך?"
