שלל האשמות על התנהגות מינית לא הולמת הרעידה את תעשיית הקולנוע במדינת קראלה שבדרום הודו, וגררה מבול של תיקים משטרתיים והובילה לקריאות להתחשבנות רחבה יותר בתוך מה שמכונה מוליווד.
הגל האחרון של ה תנועת #MeTooשהמריא לראשונה ב-2017, פרץ לאחר שממצאי חקירה – בנושא סוגיות עימן מתמודדים גברים ונשים בתעשיית הקולנוע – שהוכן על ידי פאנל מטעם הממשלה המכונה ועדת חמה, פורסמו ב-19 באוגוסט. הדו"ח נחשף התעללות מינית משתוללת לצד הפרות אחרות במקום העבודה נגד נשים שעובדות בתעשיית הקולנוע של מליליאם. מלאיאלאם היא השפה השלטת של קראלה.
הטרדה מינית היא "הרוע הגרוע ביותר" איתה מתמודדות נשים בתעשייה, כך נכתב בדו"ח, המשתרע על פני יותר מ-200 עמודים.
אז, מה קורה בקולנוע מלאיאלאם, מה אומר הדו"ח ומה הלאה?
מדוע הוקמה ועדת חמה?
בפברואר 2017, שחקנית נחטפה והותקפה מינית על ידי קבוצת גברים במכונית כשהיא נסעה בקרלה, השוכנת בחוף מלאבר הדרומי של הודו. הגברים הקליטו סרטון של התקיפה.
בתגובה לתקרית זו, 18 נשים מתעשיית הסרטים במלאילאם התכנסו תחת הקולקטיב Women in Cinema Collective (WCC). שחקן מלאיאלאם גופאלקרישנן פדמנאבאן – הידוע יותר בשם הבמה שלו דיליפ – נעצר ביולי 2017 בגין תזמור של התקיפה. הוא שוחרר בערבות לאחר שלושה חודשים. בית המשפט עדיין דן בתיק.
אל-ג'זירה שלחה אימייל לעורך דינו של דיליפ, רמאן פילאי, וביקש תשובות לשאלות ספציפיות הנוגעות להאשמות נגד השחקן, ולאלה שבדו"ח ועדת חמה. פילאי לא הגיב.
בנובמבר 2017, בעקבות פנייה של ה-WCC, ממשלת מדינת קראלה הקימה את ועדת Hema בת שלושה חברים, שתפקידה לחקור סוגיות העומדות בפני נשים וגברים העובדים בתעשייה. הוועדה כללה את שופט בג"ץ קראלה בדימוס ק' חמה, השחקן לשעבר שראדה וביורוקרט בדימוס KB Valsala Kumari.
הוועדה אספה תובנות משחקנים ושחקנים, מאפרים, צלמים וצוות אחר באמצעות סקרים מקוונים וראיונות אישיים. נאספו גם סרטונים, צילומי מסך ותמונות כראיות אפשריות. בנוסף, חבר הוועדה ביקר בצילומי סרט שיצא לאקרנים בשנת 2019. זה נעשה כדי לחקור את הסביבה על סט סרט.
מהו דו"ח ועדת חמה?
בסוף 2019, הוועדה הגישה את הדו"ח שלה לממשלת המדינה. בסוף אוגוסט 2024 פורסמה גרסה ערוכה לציבור, עם הוסרו שמות כל הקורבנות והמבצעים.
הפרסום המאוחר של הדו"ח זכה לביקורת מצד פוליטיקאים מהאופוזיציה כולל שאשי ת'ארור, חבר פרלמנט ממפלגת הקונגרס, שאמר באוגוסט: "זה מביש ומזעזע לחלוטין שהממשלה ישבה על הדו"ח הזה כבר כמעט חמש שנים".
הממשלה אמרה שפרסום הדו"ח התעכב מכיוון שהוא הכיל מידע רגיש. "השופט חמה כתב לממשלה ב-19 בפברואר 2020, ודחק שהדו"ח לא יפורסם עקב אופיו הרגיש של המידע", צוטט ראש הממשלה של קראלה, פינראיי ויג'יאן, בתקשורת המקומית באוגוסט.
עם זאת, אפילו אם פרטים נמנעו, הדיווח הוביל לגלי הלם ברחבי הודו בגלל מה שחשף.
"זה לא רק דיווח על אלימות מינית, זה מראה משוואות כוח של התעשייה, סוגים אחרים של הפרות כמו ניצול אפליה וגמול", אמרה ג'יי דוויקה, אקדמאית פמיניסטית מקראלה.
מה היו הממצאים העיקריים של הדו"ח?
- "שלילת זכויות אדם לנשים בקולנוע": במספר סטים של סרטים, לנשים אין גישה לחדרי הלבשה או שירותים. זה, מצא הדו"ח, גורם לבעיות בריאותיות כולל דלקות בדרכי השתן, ונשים על הסט "נחתו בבתי חולים בכמה הזדמנויות".
- "ספת ליהוק": הדו"ח אמר שנשים בתעשייה, במיוחד שחקניות שאפתניות, נלחצות על טובות הנאה מיניות על ידי שחקנים, מפיקים או במאים בתמורה לתפקידים בסרטים והזדמנויות אחרות לקידום הקריירה שלהן. כמה עדים הפיקו קטעי וידאו, קטעי אודיו וצילומי מסך של הודעות WhatsApp כדי לגבות את טענותיהם. הנוהג עטוף בלשון הרע. "'פשרה' ו'התאמה' הם שני מונחים המוכרים מאוד בקרב נשים בתעשיית הקולנוע של מליליאם", נכתב בדו"ח.
- הטרדה מקוונת: כמה נשים וגברים אמרו לוועדה שהוטרדו וטרולו אותם בהודעות מקוונות ובפוסטים ברשתות החברתיות. הטרולינג הזה יכול להיות בעל אופי מיני, שבו שחקניות מקבלות איומים של אונס ותקיפה לצד תמונות לא רצויות בתיבות הדואר הנכנס שלהן.
- בעיות חוזה: בחוזים כתובים חסרים פרטים ספציפיים על אופי הסצנות שהשחקנים יידרשו לבצע. כמה שחקניות צוטטו בדו"ח שאומרות שהן התבקשו לעשות סצנות מיניות מפורשות להן לא נעים לעשות, ולא הודיעו עליהן מראש. נשים רבות גם אינן מקבלות שכר ראוי בגלל חוזים לא ברורים, נכתב בדו"ח.
בין המלצותיו, הדוח מבקש להקים בית דין שיפוטי, שיתפקד כבית משפט אזרחי ויאפשר לנשים להגיש תלונות.
הממשלה עדיין לא הקימה בית דין כזה, אבל היא הקימה צוות חקירה מיוחד (SIT) כדי לבדוק מבול של האשמות חדשות על מקרים בעבר של התנהגות מינית בלתי הולמת שנעשו על ידי שחקניות בעקבות פרסום הדו"ח.
מבול האשמות
לאחר פרסום הדיווח, שחקניות מלאיות רבות נוספות התייצבו עם האשמות על הטרדה מינית ותקיפה. ביניהם:
- השחקנית מינו מוניר הגישה תלונות על התנהגות מינית לא ראויה נגד שבעה שחקנים ב-27 באוגוסט, כולל מוקש, שהוא גם מחוקק מדינה מהמפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), השולטת בקראלה. הוא הכחיש את ההאשמות נגדו וטען שמונר ביקש ממנו בעבר כסף ובהמשך ניסה לסחוט אותו. ב-27 באוגוסט, כלי תקשורת מקומיים ציטטו אותו כמי שמברך על חקירה שקופה ואומר: "הקבוצה הזו, שסחטה אותי בהתמדה תמורת כסף, פנתה עכשיו נגדי ברגע המתאים הזה". ג'יאסוריה, עוד אחד מהשחקנים שהואשם על ידי מוניר, הכחיש גם הוא את ההאשמה.
- Sreelekha Mitra, שחקנית הידועה בעיקר בזכות עבודתה בקולנוע הבנגלי, האשימה את הבמאי רנג'ית' בלקרישנן בהטרדה מינית ב-2009. המשטרה רשמה תיק נגד בלקרישנן ב-26 באוגוסט. בלקרישנן טענה שההאשמות הללו שקריות, ואמרה שהוא קיים אינטראקציה עם מיטרה ב-26 באוגוסט. נוכחותם של תסריטאי ושני עוזרים, לפי הפרסום הדיגיטלי ההודי The News Minute.
כל הוועד המנהל של איגוד אמני הקולנוע של מליליאם (AMMA), בראשותו של אחד מכוכבי העל הגדולים ביותר של קולנוע מלאיאלם, מוהנלאל, התפטר מאחר שחלק מהחברים היו מעורבים בעצמם בהאשמות של התנהגות מינית בלתי הולמת.
ה-SIT, שקיבל גרסה לא מחודשת של דו"ח ועדת חמה, נערך כעת לראיונות פנים אל פנים עם השחקניות שטענו להטרדה בדו"ח.
מה הלאה?
פעילים, שכבר מתוסכלים מהעיכוב של חמש שנים של הממשלה בפרסום דו"ח ועדת חמה, קוראים לפרסם את שמותיהם של העבריינים לכאורה שזוהו על ידי פאנל המומחים.
דוויקה אמר כי מדובר ב"הפרה בוטה של חוק הארץ" כדי להגן על זהותם, והוסיף כי "לא מקובל שהנאשמים זוכים להגנה כזו".
לדבריה, דרושה בהירות רבה יותר כיצד יפעל בית הדין שהומלץ על ידי הוועדה, והזהירה מפני מנגנון שעלול לערער מוסדות אחרים העוסקים בתלונות על הטרדה מינית.
"מבנים מלמעלה למטה שוחקים את האמינות של אלה שכבר קיימים", טענה.
מאז 2013, החוק ההודי חייב בכל מקום עבודה עם יותר מ-10 עובדים לקיים ועדת תלונות פנימית שתטפל בבעיות של התנהגות מינית לא הולמת במקום העבודה. אולם בפועל, יישום חוק זה היה נקודתי.
בשנת 2022, בית המשפט העליון בקרלה הורה לבתי הפקת סרטים להקים ועדות אלו. לדברי דוויקה, חלק מהוועדות חלשות ולא יעילות. אך לפי החוק, מתלוננים יכולים גם להעביר את טענותיהם לוועדות תלונות מקומיות ברמה המחוזית.
למרות הפגמים שלהן, ועדות פנימיות ומחוזיות בדרך כלל נגישות יותר לנשים מאשר בית דין מלמעלה למטה, טענה דוויקה. "בית הדין מדומיין כגוף עליון", מחוץ לתעשיית הקולנוע, אמרה. "חלקנו באמת חושבים שאתה מנתק את הגישה לצדק. סביר להניח שפחות נשים יתלוננו אם יוקמו מנגנונים כאלה".
הצורך בהקמת בית דין נוסף למרות המנגנונים הקיימים שאמורים לטפל במקרים של פשעי מין במקום העבודה מעלה גם שאלה רחבה יותר, אמר דוויקה.
"כאזרחים הודים, איך אנחנו יכולים לומר שהחוק הקיים לא יגן על נשים רק בגלל שהן עובדות בקולנוע?"
ה-WCC פרסם את מה שלטענתו הם פתרונות והמלצות בדפי המדיה החברתית שלהם לאחר פרסום הדו"ח.
מעבר לשמות ושיימינג
"לאחר פרסום הדו"ח, השאלות היו: 'מי העבריין? מי הם הגברים האלה? למה הם זוכים להגנה?'", אמר נידהי סורש, עיתונאי הודי שסיקר את המקרה של 2017 בפירוט רב עבור הדקת החדשות.
היא הסבירה כי שחקניות שעלו עם האשמות פומביות בעקבות פרסום הדו"ח איבדו הזדמנויות עבודה.
זה זכה להד על ידי יוצר הסרטים והחברה המייסדת של WCC אנג'לי מנון. The Press Trust of India, סוכנות הידיעות, ציטטה אותה ואמרה: "זה נכון ששילמנו את המחיר של אובדן הזדמנויות עבודה כשדיברנו, אבל בשבע השנים האחרונות, הבענו בעקביות את הנקודות שלנו ועכשיו יש לנו תמיכה עצומה מהתקשורת, הקהילה המשפטית והציבור".
סורש אמרה לאל ג'זירה שהיא מבינה את הסיכונים הכרוכים בכך. אם יתגלו שמות של מבצעים לכאורה, זהות הקורבנות עשויה להיות קלה גם להבחין, אמרה. "אם הם מפרסמים את שמות העבריינים, זה יצטרך להיעשות בצורה מאוד אחראית", אמרה.
כך או כך, סורש אמרה כי התנועה שהתפוצצה לאחר דו"ח ועדת חמה וההאשמות של נשים אחרות לאחר מכן, עסקה יותר מסתם מתן שמות ושיימינג לעבריינים. מה שדרוש, אמרה, הם שינויים מבניים באופן שבו תעשיית הקולנוע מתייחסת לנשים.
"שיחה אחת שהתרחשה הרבה כאן היא שאנשים השוו את התנועה הזו לתנועת ויינשטיין", היא אמרה, בהתייחסה לתנועה שצמחה ב-2017 כאשר יותר מ-80 נשים התייצבו, והאשימו את המפיק ההוליוודי. הארווי ויינשטיין של התעללות מינית.
תנועת MeToo# של תעשיית הקולנוע של קראלה עוסקת לא רק בחשיפת טורפים מיניים בתעשייה, היא אמרה, אלא בעיצוב מחדש של האופן שבו התעשייה בנויה כמו גם איך היא מתייחסת לנשים.
"מדובר בניסיון לחשוב מחדש על תרבות סביבת עבודה בטוחה יותר".
