הבחירות ביום ראשון בתוניסיה יציינו את הבחירות הראשונות מאז היה הנשיא קייס סעיד נִבחָר לשלטון כעצמאי ללא ניסיון פוליטי קודם בשנת 2019 ומאוחר יותר האריך את שלטונו ב"הפיכה עצמית" ביולי 2021. הוא השעה את הפרלמנט, פיטר את ראש הממשלה, היכם מחיכי, וקיבל על עצמו את הסמכות המבצעת.
ארגוני זכויות, בינלאומיים ומקומיים כאחד, דחו את הסטנדרטים הצניחים של חירויות האזרח, חופש הביטוי וגלי המעצרים השרירותיים ככוונו למבקרים ומתנגדיו של הנשיא תחת נשיאותו של סעיד.
עם זאת, על רקע התפכחות ציבורית נרחבת מהפוליטיקה המפלגתית, מעטים מפקפקים בכך שסעיד יוחזר לכהונה שנייה ב- בְּחִירָה נתפס על ידי משקיפים מבית ומחוץ כ"מזויפים" מראש.
עד כמה תוניסיה ירדה?
דרך ארוכה.
למרות שהיא רחוקה מלהיות מושלמת, תוניסיה הוכתרה זה מכבר כהצלחה היחידה של סדרת המהפכות של 2011 שכמה משקיפים כינו "האביב הערבי". בתוניסיה, ההתקוממות – המכונה על ידי אחדים מהפכת היסמין – הגיעה לשיא בהדחתו של הדיקטטור זין אל עבידין בן עלי בינואר 2011.
בעקבות המהפכה, התיאבון למעורבות פוליטית היה כמעט מוחשי. קבוצות זכויות, ארגונים לא ממשלתיים ופעילים בודדים זינקו קדימה, להוטים לקחת חלק בחברה שגילתה את עצמה מחדש לאחר שנים של אוטוקרטיה.
אפילו ההתנקשויות של שני פוליטיקאים גבוהים, צ'וקרי בלאיד ומוחמד ברהמי, בשנת 2013 לא הצליחו לדרדר את המעבר מאוטוקרטיה לדמוקרטיה, כאשר עשרות אלפי תוניסאים חזרו לרחובות כדי להגן על ההישגים שהושגו מאז 2011.
התסיסה, במקום לרסק את התקוות של 2011, גרמה להתערבותם של ארבעה מארגוני החברה האזרחית הגדולים במדינה, איגוד העובדים הכללי במדינה, ה-UGTT; האיגוד המסחרי, UTICA; ליגת זכויות האדם התוניסאית, LTDH; ולשכת עורכי הדין, ONAS – שיחד הבטיחה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית עמדה בזעזוע והמעבר נותר על כנו.
המאמצים של הקבוצות זכו מאוחר יותר להכרה בינלאומית, כאשר כל אחת מהן קיבלה פרס נובל לשלום ב-2015.
האם הדברים בתוניסיה היו מושלמים לפני תפיסת הכוח של סעיד?
לא ממש.
הדמוקרטיה של תוניסיה הייתה מבולגנת. במשך 10 השנים שבין המהפכה של תוניסיה לתפיסת השלטון של הנשיא הנוכחי שלה, חוותה המדינה תשע ממשלות לא יציבות בצורה פראית.
על רקע אבטלה מושרשת, ירידה כלכלית ותסיסה בהשראת דת, הפוליטיקאים של תוניסיה התמודדו עם האשמות שהם נותנים עדיפות לאינטרס עצמי ובניית ברית על פני פעולה נחרצת, לא כל שכן בהתמודדות עם שירותי הביטחון והכלכלה של המדינה, שנותרו כמעט לחלוטין ללא רפורמה.
הפרלמנט האחרון של תוניסיה לפני פירוקו ב-2021 התגלה ככאוטי במיוחד. ויכוחים בין חברי הפרלמנט הפכו לעתים קרובות לאלימים, פוליטיקאים ביצעו ישיבה בתוך הלשכה וחבר אחד, אביר מוסי – יריב קולני של סעיד שהיה נֶעצָר בשנת 2023 – הגיע לוויכוח לבוש בשריון גוף וקסדת ריסוק במאי 2021.
בינתיים, העוני, ההפגנות והתסיסה החברתית גברו, וגרמו להתפכחות עממית מהפוליטיקה המפלגתית, ובמיוחד מהמפלגה הפוליטית השלטת במדינה, הדמוקרטים המוסלמיים המוסלמים, Ennahdha.
ובכל זאת, בתקופה זו חוקקה גם תוניסיה כמה חוקים ציוני דרך.
אף על פי שיישומה נותר פגום, בשנת 2017 העביר הפרלמנט חוקים פורצי דרך המפלילים אלימות נגד נשים ונערות. שנה לאחר מכן – בצעד אירוני ביותר, בהתחשב בזרם יחס גזעני למהגרים שחורים – הפרלמנט פיקח גם על העברת א הצעת חוק להפללת גזענות.
האם הבחירות יכולות לתקן את הבעיות של תוניסיה?
זה מאוד לא סביר.
נכון לעכשיו, כולל סעיד, יש רק שלושה מועמדים בהצבעה ביום ראשון. אֶחָד, איחי זמל, בכלא, ריצה עונשים מרובים לאחר שהורשע בזיוף מסמכי הבחירות שלו. השני, זוהיר מגזאוי, לפני מועמדותו, היה תומך ידוע של הנשיא.
14 מועמדים נוספים להצבעה לנשיאות נדחו על ידי הרשות העליונה העצמאית לבחירות (ISIE) מוקדם יותר השנה. עם זאת, לפחות שלוש מאותן דחיות היו מְהוּפָּך על ידי אחד הגופים השיפוטיים הגבוהים במדינה, בית המשפט לעניינים מנהליים בספטמבר, והטיל ספק נוסף באמינות ה-ISIE. הגופה הייתה מבנה מחדש על ידי Saied באפריל 2022 ומאז עומד בראש הנאמן לנשיאות פארוק בואסקר.
בסוף ספטמבר, הפרלמנט של המדינה, שהיה שוחזר בשנת 2022 לחוקה לפי עיצובו של סעיד, שבר את המבוי הסתום, שלל מבית המשפט לעניינים מנהליים את סמכויותיו לפקח על הבחירות.
בנוסף לאותם מועמדים שנמנעו מ-ISIE הם הדמויות הפוליטיות והמבקרים הרבים של הנשיא שנמקים בכלא באשמת ארגוני זכויות, כולל אמנסטי אינטרנשיונל, של "התעללות".
בין היושבים בכלא שני מנהיג האנהדהה לשעבר, ראצ'ד ג'נוצ'י בן ה-83, ויריבו הארכיוני, אביר מוסי, מנהיג מפלגת ההמשך הקדם-מהפכנית, מפלגת דסטורי החופשית (PDL).
מה עם מערכת המשפט?
מלבד בית המשפט לעניינים מנהליים, מערכת המשפט של תוניסיה סורסה במידה רבה מאז שסעיד פיזר את מועצת המשפט העליונה (HJC) הנבחרת בפברואר 2022, והחליפה אותה בגוף שמונה ברובו על ידי עצמו.
ביוני של אותה שנה, הנשיא גם פיטר 57 שופטים באופן שרירותי. הערעור שלהם על פיטורין זה אושר מאוחר יותר על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים באוגוסט אותה שנה. עם זאת, אף אחד לא חידש את הפוסטים שלו.
באופן עקרוני יותר, על פי אמנסטי, חוקת 2022 שעל ניסוחה פיקח על ידי סייד, הסירה רבים מהאמצעים להגנת מערכת המשפט לתפקד בעצמאות מלאה ובחוסר משוא פנים.
מה עם העיתונות?
התקשורת במידה רבה שתקה.
מבקרים רבים של הנשיא סעיד או בני בריתו נכלאו בתנאים של צו 54, חתיכת חקיקה שנויה במחלוקת שהתקבלה ב-2022, אשר למעשה מפילה כל נאום פומבי שנקבע לאחר מכן כשקרי.
מאז פטירתו, על פי ארגון Human Rights Watch, רבים מהמבקרים הידועים ביותר במדינה נכלאו או נתונים להטרדה שיפוטית על פי תנאי החקיקה משנת 2022 או חלק מהחוקים הארכאיים שנותרו מלפני המהפכה.
התוצאה הייתה השתקת הביקורת הציבורית על המשטר, כאשר תוכניות לייף סטייל תופסות את מקומן של תוכניות הדיון הפוליטיות שגדשו פעם את לוחות הזמנים והעיתונות הארצית חזרה לסטנדרט הקפדנות שהורחב בעבר לאוטוקרטים במדינה.
מה עם החברה האזרחית?
בעוד שהמחאה הציבורית אכן עקבה אחר תפיסת הכוח של סעיד, ההפגנות היו מושתקות במידה רבה ולבסוף התפוגגו.
תומכים חילונים של הפרלמנט לשעבר סירבו להפגין לצד עמיתיהם האיסלאמיסטים, בעוד שהקהילה האקטיביסטית הרחבה יותר של תוניסיה – שכבר מזמן נודעת להפגין נגד חברי הפרלמנט לשעבר – הוכיחה חוסר רצון ניכר להפגין לטובתם.
במהלך השנים שלאחר מכן, ארגוני חברה אזרחית רבים, כולל אלו המדברים בשם אלפי המהגרים אשר עוברים לעתים קרובות דרך תוניסיה, נסגרו והנהגתם נכלאה.
בין המעצרים הללו היו אלה של פעיל נגד גזענות סעדיה מוסבהשנעצר בחודש מאי באשמת פשעים פיננסיים, וסיהם בן סדרין, לשעבר ראש ועדת האמת והכבוד במדינה, הגוף שהואשם בחקירת עוולות המשטר הקודם, שנכלא באוגוסט באשמת זיוף דו"ח.
עם זאת, בעוד שהם קטנים בהיקפים בהשוואה להפגנות ההמוניות הקודמות של תוניסיה, ההפגנות חזרו לאחרונה לרחובות הבירה. באמצע ספטמבר, אלפים הפגינו נגד המאבק של הנשיא על חופש הביטוי ומה שרבים רואים כהתערבות אלקטורלית. עם זאת, בעוד שההפגנות נמשכו, אף אחת מהן לא התחרתה בהפגנות הראשונות בהיקף.
