סכסוך ממושך ומבעבע בין ישראל לארגון חיזבאללה הלבנוני הולך ומסלים.
הלילה של יום ראשון, חילופי דברים בעקבות התקפות הרסניות על מערכות התקשורת של חיזבאללה הגבירו את המתח מעבר לגבול, עם סיכויי מלחמה קרובים, כך אמר תא"ל לשעבר אמיר אביבי.
מה קורה עכשיו?
הרבה.
בשבת, תקיפה ישראלית על הפרברים הדרומיים של ביירות נהרגו 14כולל מפקד בכיר בחיזבאללה, ופצע 66.
הצבא של ישראל אומר שהוא פתח ב-400 התקפות על לבנון הלילה של יום ראשון, בעוד חיזבאללה אומר כי ירה רקטות לעבר בסיס רמת דוד ליד העיר חיפה בישראל.
ההתנגדות האסלאמית של איראן בעיראק טענה כי שיגרה טילי אל-ארקב לעבר בסיסים ישראלים, אם כי לא דווח על נפגעים.
זו הייתה התקיפה הישראלית השנייה ביעדי חיזבאללה בתוך פחות מחודשיים, ככל שקודם לכן הרג שני ילדים ופצע 74 בני אדם לחסל את המפקד הבכיר פואד שוקר.
למה זה קורה עכשיו?
ישראל הודיעה שהיא מפנה את תשומת לבה צפונה, כלומר מתעמתת עם חיזבאללה, שמנהל חילופי אש קבועים עם ישראל בתמיכה בבעל בריתה חמאס מאז החלה מלחמת ישראל בעזה באוקטובר.
במהלך השבוע האחרון חווה חיזבאללה שתי התקפות על מערכות התקשורת שלו שאותן הוא מאשים על ישראל, בעוד שישראל הגדילה באופן דרמטי את מספר החיילים בגבולה.
שר הביטחון יואב גלנט דיבר ביום רביעי על "שלב חדש" במלחמה בעזה, והכריז על פריסת חטיבה 98, הכוללת 10,000 עד 20,000 כוחות, להצטרף לפיקוד הצפון הרגוע של ישראל של ארבע חטיבות חמושות ליד גבול לבנון.
הערותיו של גלנט היו הקרובות ביותר שישראל הגיעה להכרה באחריות לשתי ההתקפות על מערכות התקשורת של חיזבאללה, השנייה עדיין מתרחשת בזמן שגאלנט דיבר.

בין ה-17 ל-18 בספטמבר הופצו מכשירי רדיו ממולכדים ומכשירי קשר השייכים לחיזבאללה, נהרגו 37, כולל שני ילדים, ופצעו ואלפים נפגעו.
לפי אנליסטים ששוחחו עם אל-ג'זירה, ההתקפות יצרו שיחות לתגובה דרמטית מתוך חיזבאללהלמרות שהקבוצה נפגעה.
איך זה עלול להסלים?
בריתות הן מצד ישראל והן מצד חיזבאללה עלולות למשוך שחקנים אחרים פנימה.
חיזבאללה ואיראן פעלו במקביל מאז הקמת חיזבאללה כתגובה לפלישה של ישראל ללבנון ב-1982.
ישראל, מצדה, הציגה בעקביות את הקרבות הפנימיים שלה עם קבוצות כמו חמאס וחיזבאללה כחלק מקרב רחב יותר נגד איראן.
איראן, על אף שעדיין לא חמושה בנשק גרעיני, נחשבת בדרך כלל קרובה להשגת מעמד זה לאחר שהסכם להגבלת הפיתוח הגרעיני של המדינה פורק בפתאומיות על ידי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ב-2018.
גם ללא תוכנית נשק גרעיני, איראן היא אחד הכוחות הצבאיים החזקים ביותר באזור.
בנוסף לרשת הבריתות שלה עם קבוצות כמו החות'ים בתימן וחמאס בעזה, לאיראן יש את אחד הצבאות הקונבנציונליים הגדולים באזור.
ארצות הברית פועלת נגד ההשפעה האיראנית באזור.
ללא קשר לתמיכתה החד משמעית בישראל, ארה"ב מצאה את עצמה לעתים קרובות בנתיב מתנגש עם איראן כאשר כל אחת מהן נלחמת על השפעה אזורית.
מה יידרש כדי שמדינות אחרות יהיו מעורבות?
גם ארה"ב וגם איראן הראו את עצמן שוב ושוב מודעות לסיכונים שהסלמה עלולה להוות.
למרות פרובוקציות ישראליות – כמו התקיפה האווירית באפריל 2024 על הקונסוליה האיראנית בדמשק שבסוריה והריגת המנהיג הפוליטי של חמאס איסמעיל הנייה בטהרן ביולי – תגובתה של איראן לישראל הייתה עד כה פושרת.

תגמול על התקיפה האווירית באפריל בוצע בטלגרף זמן רב מראש ובעיקר יורטה. לא נמסרה תגובה על הריגתו של הנייה.
בעקבות התקפות הביפר על אנשי חיזבאללה ואזרחים חפים מפשע, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, חוסיין סלמי, מוּבטָח "תגובה מוחצת מציר ההתנגדות".
גם ארה"ב, למרות תמיכתה הבלתי פוסקת בישראל, הוכיחה את עצמה מודעת לסיכונים של הסלמה.
דיפלומטים אמריקאים ממשיכים למלא תפקיד פעיל בהקלת השיחות העקיפות בין חמאס וישראל להשגת הסכם הפסקת אש. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אף הרחיק לכת והכריז הסכם הפסקת אש במאי, שבזמנו ייחס לישראל.
עם זאת, יש לכך לאחר מכן נדחה.
האם מחוקקים בישראל מבקשים הסלמה?
עבור רבים בישראל, לאחר עשרות שנים של מתח וסכסוך ספורדי, מלחמה עם חיזבאללה כבר נתפסה כבלתי נמנעת.
מדאיג יותר הוא גורלם של כ-60,000 תושבי צפון ישראל שפונו לאחר ה-7 באוקטובר בציפייה למתקפה דומה של חיזבאללה לזו של חמאס.
למרות שהמתקפה הזו לא התרחשה, חילופי הירי המתמידים בין השניים הביאו לכך שצפון ישראל כבר לא בטוח למשפחות עקורים לחזור אליו.
רבים האשימו גם את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בניסיון להאריך ולהסלים את המלחמה הנוכחית למטרותיו הפוליטיות.
קבוצות המייצגות את משפחותיהם של אלה שנפלו בשבי חמאס ב-7 באוקטובר האשימו שוב ושוב את ראש הממשלה בהורדת הסכמי הפסקת האש פוטנציאליים – חששות שהדהדו אפילו על ידי ביידן, ש הציע ביוני.
"כרגע, משחק העוף היקר ביותר בעולם מתקיים ברחבי האזור", אמר האנליסט הפוליטי אורי גולדברג מתל אביב בשבוע שעבר.
"זה תמיד ממוסגר כסוג של בלתי נמנע, כזה שההנהגה הישראלית לא יכולה להיות אחראית לו. הם יוצרים נבואה משלהם המגשימה את עצמה.
"אין אסטרטגיה, אין חזון, שום דבר. הם פשוט עובדים על זה מיום ליום ומניחים שמלחמה תבוא בעקבותיו".