השנה אולי עומדת להסתיים, אבל האירועים הפוליטיים יוצאי הדופן של עונת הבחירות בארצות הברית יטילו צל ארוך לשנת 2025 ואילך.
היו הרבה רגעים היסטוריים: מההרשעה חסרת התקדים של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בניו יורק. משפט שקט-כסףלהפתעתו של הנשיא ג'ו ביידן – ועיכוב מאוד – ביציאתו מהמירוץ, לשני ניסיונות התנקשות נגד הנשיא שייבחר בקרוב.
וכמובן, היה הניצחון של טראמפ בבחירות לנשיאות בנובמבר – חזרה לפסגה של אדם שרבים חשבו שסיים פוליטית כשהפסיד בבחירות 2020, וסירב לקבל את התוצאה.
עם שקיעת האבק על ניצחונו של טראמפ על סגנית הנשיא קמאלה האריס, צצו כמה מגמות לגבי מה שמניע ומה לא מניע את הבוחרים באחת המדינות המשפיעות בעולם.
ניצחון פיקוד?
טראמפ אכן סחף את מדינות שדה הקרב, ועשה זאת מפת מכללת הבחירות בליל הבחירות שהיה אדום להפליא.
הוא לקח 312 קולות אלקטורליים, לעומת 226 של האריס, ולראשונה בקריירה הפוליטית שלו, זכה בהצבעה העממית הלאומית, תוך שיפור בתוצאותיו ב-2020 עם מספר דמוגרפי מפתח וכן באזורים עירוניים בצפון הנחשבים זה מכבר לטריטוריה דמוקרטית.
אבל עם התוצאות הסופיות של ההצבעה שהוגשה ב-11 בדצמבר, "המנדט חסר התקדים והרב עוצמה" טען טראמפ בליל הבחירות הוכיח את עצמו כשינוי מאופק יותר.
בספירה הסופית, טראמפ לא הצליח לזכות בתמיכת רוב המצביעים בארה"ב, ולקח 49.9% ל-48.4 של האריס. זהו אחד מרווחי הניצחון הדקים ביותר מאז 1968, שני רק למרווח הדק כתער של ג'ורג' וו. בוש נגד אל גור ב-2020.
זה רחוק מפער הניצחון של 8.5 אחוזים שהנשיא ביל קלינטון זכה ב-1996, ועוד יותר מהפער של 18.2 אחוזים שרונלד רייגן פקד ב-1984, ציין סת' מסכת, מנהל המרכז לפוליטיקה אמריקאית באוניברסיטת דנוור. .
"זה עדיין עידן הקיטוב", אמר מסקט, מחבר הספר "Learning from Loss: The Democrats 2016-2020".
הוא חזה פחות מערך מחדש בקנה מידה גדול בשנים הבאות ויותר מהמפלגתיות המושרשת – והשינויים המצטברים – שהגדירו את ארה"ב.
מסקט הצביע עוד על ניסיונותיהם של שני הצדדים להדגיש אישורים מעבר למעבר, בעיקר על החלטתו של האריס לצאת לקמפיין יחד עם הנץ הרפובליקני ליז צ'ייני.
"אני חושב שהיתה תקופה שדבר כזה היה חשוב", אמר. "אבל אני חושב שזה בעבר."
ספר כיס על 'דמוקרטיה'?
ניצחונו של טראמפ אולי לא ממש היה מהדהד, אבל הוא היה המחשה, וחשף סובלנות גבוהה בקרב הבוחרים הן לעברו הפלילי של טראמפ והן לרקורד שלו בניסיון לערער את הדמוקרטיה האמריקאית.
זה כבר היה ידוע שזה של טראמפ ארבעה כתבי אישום פליליים – והרשעה אחת – עזרו לעורר את הבסיס שלו. זה היה צפוי, לאור חוסנו המוכח של טראמפ במפלגה הרפובליקנית ובניית המותג ארוכת השנים שלו כקורבן של "ציד מכשפות" פוליטי.
גם המאמצים של טראמפ לבטל את תוצאת הבחירות של 2020, קמפיין יוצא דופן שחתך את הליבה של הדמוקרטיה האמריקאית, לא הפכו אותו לפריה פוליטית. בחודשים ובשנים שלאחר שתומכיו הסתערו על מושבו של בית המחוקקים האמריקני, המפלגה הרפובליקנית במקום זאת התלכדה סביב הטענות המופרכות של טראמפ כי ההצבעה ספגה הונאה.
אז למה המסר של הדמוקרטים לא התחבר?
"אפשרות אחת היא שהוויכוחים על האיום על הדמוקרטיה הם קצת מופשטים או אזוטריים מכדי שיהיו הגיוניים לאנשים", אמרה ג'ניפר ויקטור, פרופסור חבר למדעי המדינה בבית הספר למדיניות וממשל באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.
"דרך נוספת לקרוא את זה היא שפשוט יש הרבה אמריקאים שכבר לא מתעניינים בדמוקרטיה יותר, או שהם נמשכים מאוד… לפחות הרטוריקה שמתלווה לצורות ממשל אנטי-דמוקרטיות יותר", היא אמר.
אחר כך יש את תפיסת הבוחרים לגבי הכלכלה, נושא שסקרי יציאות הראו בעקביות את החששות מהגירה, הפלות, ולמעשה, דמוקרטיה.
בעוד שהבוחרים התמודדו עם יוקר המחיה בארה"ב, מדדי מאקרו כמו יצירת מקומות עבודה וצמיחה ברווחים הראו בדרך כלל התאוששות חזקה יחסית לאחר ה-COVID. ההבדל בין ניסיון ותפיסה אינדיבידואליים לבין מגמות גדולות יותר יודיע על השנים הפוליטיות הבאות, אמר ויקטור.
"ההבדל בין מה שמדגמי המאקרו מספרים לנו לבין התפיסה של אנשים לגבי הכלכלה, הוא באמת אחד הסיפורים הגדולים השנה", אמר ויקטור.
"הנרטיב שבמיוחד טראמפ הוציא שם על כך שארה"ב במצב כל כך גרוע הוא כזה שנראה שהרבה אנשים הפנימו, גם אם הוא לא עמד בכמה מהאינדיקטורים הקבועים שבהם נשתמש כדי להעריך את זה, "הוסיפה.
האם לבוחרים בארה"ב אכפת מהפלות?
כן, אבל לא בהכרח באופן שבו הקמפיין של האריס – והדמוקרטים בכלל – קיוו.
כמו ההגנה על הדמוקרטיה, זכויות הפלות היו פלטפורמה מכוננת ב הצעתו של האריס לבית הלבן. ההגנות הפדרליות על הפלות הוחזרו במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ על ידי בית משפט עליון שנשלט על ידי מינויו.
האריס הזהיר שוב ושוב שטראמפ, אם ייבחר, יעבוד עם הרפובליקנים כדי להעביר איסור פדרלי על הפלות. טראמפ התרכך מתמיכתו הקודמת באיסור כזה בשלב האחרון של הבחירות, ואמר כי יש להשאיר את ההחלטה במקום זאת בידי ממשלות המדינה, אם כי הצהרותיו לא עשו מעט כדי להפיג את החששות.
היה פער מגדרי בבחירות לנשיאות: האריס זכה ב-53% מהמצביעים לעומת 46% של טראמפ. אבל זה עדיין היה רחוק מהגל של נשים בוחרות שהקמפיין שלה קיוותה לו.
אולי יותר מתסכל עבור הדמוקרטים, המצביעים בשלוש מדינות – אריזונה, מיזורי ומונטנה – תמכו בעיגון הפלות בחוקות המדינה שלהם, ובו זמנית הצביעו לטראמפ.
"אני חושב שחלק מזה כנראה נובע מהצבעת כדורים – אנשים שהצביעו רק בתחרות הנשיאותית, אבל לא בנושאי קלפי/תחרויות אחרות", אמרה קלי דיטמר, מנהלת המחקר במרכז לנשים ופוליטיקה אמריקאית בראטגרס. אוניברסיטה-קמדן.
"אבל גם, אולי היו כמה מצביעים שחשו ששמירה על הגישה להפלות באמצעות יוזמה ישירה מספיקה כדי שירגישו בסדר לגבי הצבעה לטראמפ בגלל התאמה או ציפיות בנושאים אחרים, כמו הכלכלה", אמרה.
"נראה שההימור שלפחות חלק מהדמוקרטים נוקטים על הפלות כגורם מפתח של קולות לא השתבש, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני אחוז הצבעה נמוכים יותר", אמרה.
האם מדיניות ארה"ב כלפי מלחמתה של ישראל בעזה הייתה חשובה?
המפלגה הדמוקרטית עמדה בפני התחשבנות על תמיכתו הבלתי מותנית של ממשל ביידן בישראל על רקע המלחמה בעזה. זה התברר במיוחד כמו מאות אלפים מהמצביעים הצביעו "לא מחויבים" במחאה על מדיניותו של ביידן במהלך עונת הפריימריז.
מה שבטוח, מצביעים ערבים ומוסלמים היו בין כמה דמוגרפיה שהתרחקו השנה מהמועמד הדמוקרטי לנשיאות בהשוואה לשנת 2020. באופן הבולט ביותר, בעיר דירבורן, מישיגן, העיר הגדולה ביותר בארה"ב, האריס ניצח רק 36 אחוז מהקולות, ירידה מ-69 אחוז שבידן זכה ב-2020.
סקרים הראו שוב ושוב שרוב הדמוקרטים תומכים בהתניית סיוע לישראל, אבל האריס התקרבה למדיניות של ביידן כשהיא נכנסה למירוץ.
ג'יימס זוגבי, מנהל המכון הערבי-אמריקאי, הזהיר מפני הנחה על מידת ההשפעה של ההחלטה הזו. סביר להניח שזה היה גורם שתרם לתמיכה הנמוכה מהצפוי שהאריס ראה מצעירים, אמר, בין קבוצות אחרות.
"אין ספק שזה השפיע. אנחנו רואים את זה בסקרים, וראינו את זה באחוזי ההצבעה", אמר זוגבי לאל-ג'זירה. "מה שראינו הוא שישנן קבוצות שהושפעו מהמלחמה הזו, מכישלונו של ממשל ביידן לפעול בצורה נחרצת להתמודדות עם המשבר ההומניטרי ורצח העם שהתפתח".
"ההשפעה נטו של זה הייתה אובדן קולות בקרב כמה קבוצות מרכיבות: ערבים, כמובן, אבל גם צעירים ומצביעים שחורים ואסיה", אמר.
"מה שזה תורגם היה אנשים שנשארו בבית, אנשים שפשוט אמרו שזה לא משנה, אנשים הצביעו למועמדים בקלפי למטה אבל לא הצביעו לנשיאות", אמר.
יישור גזעי?
לבסוף, בבחירות 2024 הדמוקרטים ממשיכים לאבד גובה מול מצביעים ממעמד הפועלים הלבנים – תוך הגברת התמיכה של לבנים בעלי השכלה בקולג'.
אבל השינוי בתמיכה בטראמפ בקרב מצביעים לטינים ושחורים, במיוחד גברים מתחת לגיל 45, עורר את הניתוח הרב ביותר.
כשלושה מתוך 10 גברים שחורים מתחת לגיל 45 הצביעו לטראמפ – בערך כפול מהנתח שקיבל ב-2020. גברים לטינים בדרגת הגיל פרצו בערך באופן שווה עבור טראמפ והאריס, וחיסקו מגמה של שנים רחוקות מהדמוקרטים.
כמה אנליסטים הצביעו על התוצאות כעדות לכך שהקואליציה הגזעית שנראתה זה מכבר כעמוד השדרה של המפלגה הדמוקרטית איננה עוד. לאחרים יש ציין שלשינוי עשויות להיות השלכות על חוקים פדרליים שנועדו להגן על זכויות ההצבעה של מיעוטים, שכן חוקים אלה מבוססים בדרך כלל על התפיסה שקבוצות מסוימות מצביעות באופן כללי ביחד.
עם זאת, ויליאם פריי, דמוגרף במכון ברוקינגס, הזהיר מפני התלהבות רבה מדי מכל תחזיות לשינוי מפלגה רחבה יותר. למרות שהם משמעותיים, השינויים הללו עדיין הדרגתיים יחסית, ועשויים להיות תופעה זמנית הקשורה למגמות עולמיות.
"זו עלולה להיות מגמת בחירות 'בליפ' כלפי רפובליקנים עבור מצביעים שחורים והיספנים, שעדיין העדיפו בעיקר דמוקרטים", אמר פריי לאל-ג'זירה.
"זה תלוי בטראמפ להפוך את שינוי המיעוט הזה ליותר קבוע".
