ד"ר יעקוב חלבי, חוקר מיעוטים בזירה הבין לאומית והמיעוט הדרוזי במזרח התיכון מהמכללה האקדמית גליל מערבי, תיאר בריאיון מצב חמור וקודר עבור המיעוטים בסוריה – ובעיקר עבור הדרוזים. לדבריו, האירועים האחרונים במדינה מציבים אותם בסכנת חיסול פיזי ממשית.
"האווירה הכללית בסוריה ששררה עם עליית א-שרע לשלטון היתה אווירה של אופוריה, שמהר מאוד התחלפה לאווירה קודרת קשה מנשוא עבור המיעוטים בסוריה. סוריה של היום דומה ואף מסוכנת יותר למיעוטים מאשר גרמניה הנאצית מייד לאחר עליית היטלר לשלטון. הפקודה שניתנה לאותם לוחמים שפלשו להר הדרוזים היתה ברורה: חיסול המוני של הדרוזים, כאשר הטבח ההמוני שנעשה במשפחות דרוזיות שלמות רק מאשש את הטענה הזו, כאשר א-שרע הפך בעיני הדרוזים בסווידא להיטלר שלהם", אמר חלבי.
לדבריו, החשש של המיעוטים הוא לא רק מחקיקת חוקי שריעה פונדמנטליסטיים, אלא מהאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית ששוררת בקרב ההמונים בסוריה ומסיתה אותם נגד המיעוטים – ובמיוחד הדרוזים. "אידיאולוגיה זו, המתבססת על כתבי אבן-תיימיה, מתייחסת לכל מי שאינו סוני לכופר, כולל הנוצרים, אך הדרוזים והעלווים נחשבים לסופר-כופרים, כאשר דין הגברים הוא מוות ודין הנשים הוא לקיחתן כשפחות (סבאיא)", אמר.
חלבי דחה את הרושם שהפסקת האש הביאה שקט לאזור. "מי שסבור שהפסקת האש שהושגה הביאה נחת לדרוזים בסווידא, אינו מודע לזוועות המתרחשות ביום יום – המצור הנמשך על סווידא, המחסור במזון וההפרה היום יומית של הפסקת האש. למעשה, החיסול של הדרוזים לא נעלם לאחר הפסקת האש, אלא הפך מפקודה לחיסול מזורז במכה אחת לחיסול זוחל, כאשר כל דרוזי שנתפס בידי כוחות פונדמנטליסטים שפועלים על דעת עצמם נחטף, וגורלו הופך לבלתי ידוע או נרצח במקום".
הוא הציג דוגמאות מהשבוע האחרון: "שני אחים בעלי עסק בדמשק נרצחו בעסק שלהם רק משום היותם דרוזים. צעיר נוסף נרצח כשהלך לתומו ברחובות דמשק. כל הסטודנטים הדרוזים גורשו מכל הקמפוסים עוד במאי, לאחר הפצת אותה הקלטה קולית מפוברקת שבה כביכול איש דת דרוזי מגדף את הנביא מוחמד. עד היום, הסטודנטים הדרוזים לא הורשו לחזור לקמפוסים. סטודנט דרוזי שנותר בקמפוס הותקף שבוע שעבר ונחטף".
לדבריו, המצב בסוריה הוא של "אין דין ואין דיין". הוא הביא דוגמה נוספת: "כ-350 נוסעים דרוזים אזרחי ונצואלה הגיעו לנמל התעופה בדמשק כדי לעלות על מטוס שנשלח במיוחד להטיסם הביתה. נוסעים אלו עוכבו כמה ימים בשדה התעופה, אנשי הביטחון השפילו אותם והאשימו אותם על היותם 'ציונים ובוגדים'. וזאת מבלי להזכיר חטיפת נשים עלוויות וההתנכלות לאזרחים נוצרים".
חלבי האשים את חברי החוליות הפועלות בכל רחבי סוריה מתוך אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית. "אותם חברי חוליות שפועלות באופן מאורגן בכל רחבי סוריה ומונעות מתוך אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית בטוחים בעצמם שהם לא ייתפסו ולא יועמדו לדין, ואף סבורים שההמון תומך בהם ומצדיק את מעשיהם, וכי מעשיהם תואמים את כתבי הדת".
הוא ביקר את התקשורת הערבית, שלדבריו מעלימה את התמונה המלאה: "התקשורת הערבית אינה עוסקת בתוהו-ובוהו הזה בסוריה, ונוח לה להציג את הסכסוך כבין-עדתי עתיק יומין בין דרוזים לבדואים, כאשר לפי נרטיב זה, המשטר פועל כגוף אובייקטיבי להרגעת השטח. למעשה, מרגע פלישת כוחות א-שרע להר הדרוזים ב-13 ביולי, הסכסוך לבש לבוש ג'יהאדיסטי וכוחות סונים – הכוללים את כוחות המשטר, טרוריסטים מארגון דאע"ש ובדואים מכל קצוות סוריה – חברו יחדיו כדי לחסל את הדרוזים 'הכופרים'".
לדבריו, הרשתות החברתיות מלאות בסרטוני הסתה נגד הדרוזים. "מציגים את הדרוזים כסוכנים ציונים, בוגדים, כופרים וכאלו שמחללים מקומות קדושים לאסלאם. למשל, הוצג סרטון שבו לוחמים דרוזים יורים על צלף שהתמקם בצריח מסגד בסווידא, אך הלוחמים הדרוזים הוצגו ככאלו שיורים על המסגד ומחללים אותו".
חלבי טען כי גם הצהרות מדיניות ישראליות תרמו להחרפת המצב: "ההצהרה של נתניהו בחודש פברואר וההצהרות שחזר עליהן במרץ עם השר כ"ץ למעשה סיכנו מאוד את הדרוזים, הפכו אותם בעיני ההמונים לסוכנים ציוניים, בוגדים וכגייס חמישי. ומכאן, התפיסה של הדרוזים גם כבוגדים וגם ככופרים מעמידה את כל העדה בסכנה קיומית".
הוא הציג שלושה צעדים עיקריים לפתרון: "ראשית, הפתרון הוא לא הפלת משטר א-שרע, ורק בגלל העובדה שאין לדעת כי המשטר שיחליף יהיה טוב ממנו. שנית, הבעיה היא לא רק המשטר אלא ההמון הסוני המוסת מתוך אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית. אין ספק כי חיים בסוריה אזרחים סונים השייכים למעמד הביניים ומנהלים סגנון חיים חילוני שמתנגדים לאידיאולוגיה הג'יהאדיסטית. אך מעמד זה הוא פסיבי ואינו מאורגן. לכן הפתרון חייב לבוא דרך לחץ דיפלומטי, פוליטי וכלכלי על משטר זה למען יצירת מנגנוני ביטחון שיגנו על המיעוטים. שלישית, המשטר חייב להתחיל לאכוף את החוק נגד אותם פורעים שרוצחים מיעוטים ומסיתים נגדם ברשתות החברתיות".
לסיום, הוא התייחס גם לתפקידה של ישראל: "על ישראל להבהיר וללחוץ על ההנהגה הדרוזית בסווידא להגיע להבנות עם המשטר החדש. הנהגה זו סירבה להשתתף בוועידת עמאן שהתקיימה השבוע וזאת מתוך הזעם על הטבח שמשטר א-שרע ביצע בדרוזים. אך סירוב זה של הדרוזים עלול להביא עליהם אסון וטבח נוסף. ישראל צריכה להבהיר למנהיגי הדרוזים שהיא יכולה אך ורק לערוב ליצירת אזור מפורז בדרום סוריה, אך רק המשטר יכול לערוב ליישום הסרת המצור על סווידא, הפסקת הלחימה מול הבדואים, החזרת כל החטופים ובמיוחד החטופות, חזרת הסטודנטים לקמפוסים ושילוב מחדש של המיעוטים בחיי המדינה".
