שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, עורך הדין והמשקיע לשעבר בענייני נדל"ן, סטיב וויטקוף, הותיר מקורות בממשל מוטרדים מגישתו למשא ומתן עם שתיים מיריבותיה הגדולות ביותר של אמריקה. ב"ניו יורק פוסט" הביאו את דבריהם של מומחים רבים המודאגים מסמכויותיו ההולכות ומתרחבות של המקורב לטראמפ.
וויטקוף, שהפך לשגריר האישי דה פקטו של טראמפ אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בנוסף לתיק המזרח התיכון, משתתף לבדו בפגישות בדרג הגבוה ואף הסתמך מדי פעם על מתרגמים של הקרמלין, תוך הפרה של נוהל דיפלומטי ארוך שנים, כך מסרו מקורות מרובים ל"פוסט".
לקראת פגישתו האחרונה של וויטקוף עם פוטין ביום שישי האחרון, יליד ניו יורק קיבל את פני הרודן מהקרמלין כידיד ותיק – מבלי להיות מוקף בחבורה הרגילה של יועצים, מומחים וקציני צבא המלווים בדרך כלל פקידים אמריקאים המנהלים משא ומתן.
פוטין עצמו לא השתתף בפגישה ביום שישי לבדו, אלא לווה בעוזרו יורי אושקוב ובראש קרן ההשקעות הריבונית של מוסקבה, קיריל דמיטרייב. "כל מי שמעורב בשיחות מסוג זה עם פוטין ייהנה מניסיון עם רוסיה בצוות שלו והבאתם של המומחים לפגישות עם הקרמלין", אמר ג'ון הרדי, מנהל תוכנית רוסיה של הקרן להגנת הדמוקרטיה, על המהלך של וויטקוף. "בחור נחמד, אבל אידיוט מגושם", הוא אומר על וויטקוף. "הוא לא צריך לעשות את זה לבד".
"אולי רק אותי רימו"
וויטקוף, שזכה לשבחים מצד בעלי בריתו כנושא ונותן נלהב, עסוק בלא מעט נושאים מלבד הסכסוך הגרוע ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בתפקידו כשליח מיוחד למזרח התיכון, ניסה וויטקוף לנהל משא ומתן על הסכם הפסקת אש ושחרור בני ערובה בין ישראל לחמאס, כמו גם על הסכם מתוקן עם איראן בנוגע לתוכנית הנשק הגרעיני שלה. כהונתו התחילה בצורה טובה לאחר שסייע בתיווך הפסקה בת חודשיים בלחימה בין ישראל לחמאס, שנכנסה לתוקף יום לפני השבעתו של טראמפ, אך ניסיונו של השליח להאריך את הפסקת האש נכשל.
ב-12 במרץ, וויטקוף עזב את הפגישות עם נציגי חמאס בקטאר מתוך אמונה שהצליח להגיע לעסקה עקרונית: הפסקת האש תוארך בחודש נוסף, כאשר ארגון הטרור ישחרר חמישה בני ערובה חיים בתמורה למספר גדול יותר של אסירים פלסטינים. יומיים לאחר מכן, חמאס טען בתגובה: הוא ישחרר בן ערובה אמריקאי חי אחד שנחטף ב-7 באוקטובר 2023, יחד עם גופותיהם של ארבעה נוספים. וויטקוף דחה את ההצעה על הסף והפסקת האש קרסה ארבעה ימים לאחר מכן.
"חשבתי שהייתה לנו עסקה מקובלת", אמר וויטקוף, שנשמע מבולבל, ל"פוקס ניוז סאנדיי" ב-23 במרץ. "אפילו חשבתי שקיבלנו אישור מחמאס. אולי זה רק אני שרומה. חשבתי שהיינו שם, וכנראה שלא היינו".
בעוד שישראלים רבים מעריכים את מאמציו של וויטקוף, חוסר ניסיונו הדיפלומטי נתפס כמעיב על שיקול דעתו. "ההנחה שלו שגורמים כמו חמאס או איראן מונעים בעיקר על ידי רצון לחיות משקפת אי הבנה מסוכנת של מטרותיהם האידיאולוגיות ארוכות הטווח", אמרה שירי פיין-גרוסמן, לשעבר ראש תחום העניינים האזוריים במועצה לביטחון לאומי.
"אנחנו צריכים להבין את אויבינו דרך העדשה שלהם, לא שלנו. חמאס ואיראן הם משטרים אוטוקרטיים המונעים על ידי אידיאולוגיות מושרשת, לא על ידי אינטרסים קצרי טווח" היא מוסיפה.
גורמים אחרים חוששים שווויטקוף מתבקש לקחת על עצמו תפקיד גדול מדי. "איך וויטקוף מחלק את זמנו בשני משא ומתן תובעניים מאוד?" שאל דני ציטרינוביץ', מומחה ביטחון ישראלי ועמית במכון למחקרי ביטחון לאומי המתגורר בתל אביב. "אני חושב שהוא בחור טוב, אבל סוגיית איראן כל כך מורכבת שאני מקווה שהוא יביא עוד אנשים לצוות. נכון לעכשיו, ייתכן שהאיראנים מחזיקים ביתרון, בהתחשב בידע הרב שלהם במשא ומתן."
כאשר טראמפ נכנס לתפקידו ב-20 בינואר, כבר היה לו שליח מיוחד למלחמת רוסיה-אוקראינה : סגן גנרל בדימוס קית' קלוג, יועץ לסגן הנשיא לשעבר מייק פנס במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ. אבל באמצע מרץ, שם תפקידו של קלוג שונה מ"שליח מיוחד לאוקראינה ורוסיה" ל"שליח מיוחד לאוקראינה".
בינתיים, וויטקוף מונה לשגריר כללי וניתנה לו הסמכות לנהל משא ומתן על סיום מלחמת אוקראינה עם מוסקבה – אך לא עם קייב, שנשארה תחת אחריותו של קלוגס. עבודתו של קלוגס נשאה פרי, כשהוא מצליח לגרום לקייב לחתום על הצעה להפסקת אש ולגבש עסקה לזכויות מינרלים עם ממשל טראמפ.
אולם, קשה לאזן בין שני צדדים כאשר ישנם נציגי משא ומתן נפרדים. ב-24 באפריל, נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי אמר שהוא, קלוג ומשלחת אירופאית הגיעו להסכם שלום מקובלת במהלך שיחות בלונדון, טראמפ הכריז על הסדר חדש שיכיר בחצי האי קרים כחלק מרוסיה – דבר שמוסקבה מתעקשת עליו וקייב רואה בו קו אדום. האופן שבו הנשיא טראמפ מחלק את האחריות בין וויטקוף לקלוג מאתגר", אמר הרדי, "הוא (וויטקוף) קרוב יותר לטראמפ, מעביר את דעת הקרמלין לטראמפ אך נחשף לדעותיה של קייב בצורה מוגבלת הרבה יותר".
"אם טראמפ סוף סוף היה רציני לגבי תיווך לסיום המלחמה באוקראינה, הוא היה ממנה אדם אחד שידבר עם שני הצדדים ועדיף מישהו עם ניסיון כלשהו בדיפלומטיה", פרסם שגריר ארה"ב לשעבר ברוסיה, מייקל מקפול, ב-X ביום שבת. "וויטקוף משמש כדוור עבור פוטין. הוא לא מנהל משא ומתן על כלום".
מחמיר את המצב
התקשורת הרוסית הבחינה בדפוס של וויטקוף, כאשר שדרני הטלוויזיה הממלכתית העירו לאחרונה כי האמריקאי מקבל בקלות את הנרטיבים של מוסקבה – גם כאשר הרוסים אינם עושים זאת.
הדוגמה הבולטת ביותר הגיעה במהלך ראיון שנערך עם טאקר קרלסון ב-21 במרץ, כאשר וויטקוף חזר על נקודות דיבור של הקרמלין לפיהן "הנושא הגדול ביותר" במשא ומתן היה "פוליטי" וקשור לסיפוח "ארבעת האזורים" על ידי מוסקבה – תוך שהוא שוכח את שמות המחוזות המזרחיים העומדים על הפרק (דונייצק, חרסון, לוהנסק וזפוריז'יה).
עוד דוגמא קשורה ל"משאלי העם" שערכה רוסיה לפיהם רוב האוקראינים מעדיפים לחיות תחת שלטון רוסי. "הם דוברי רוסית", אמר וויטקוף, וחזר על תירוץ נפוץ שפוטין נותן כדי להצדיק את מתקפתו על אוקראינה. "היו משאלי עם שבהם הרוב המכריע של העם ציין שהוא רוצה להיות תחת שלטון רוסי". אולם, השליח לא התייחס לכך שמוסקבה הרגה או גירשה דוברי אוקראינית, או הורתה להם לתקשר רק ברוסית – כפי שאישרו ה"פוסט" וכלי תקשורת אחרים בשטח. כמו כן כי משאלי העם נערכו תחת עיניהם הפקוחות של כוחות הקרמלין החמושים.
"הרוסים שולטים דה פקטו בשטחים האלה", ממשיך וויטקוף. "השאלה היא האם הם יכירו בכך, האם העולם יכיר בכך. האם זלנסקי ישרוד מבחינה פוליטית אם יכיר בכך? זוהי הסוגיה המרכזית בסכסוך".
גם נשיא אוקראינה חושף את מורת רוחו מהתנהלותו של וויטקוף. "אני מאמין שמר וויטקוף אימץ את האסטרטגיה של הצד הרוסי", אמר זלנסקי לכתבים ב-17 באפריל. "בין אם במודע ובין אם לאו, הוא מפיץ נרטיבים רוסיים. כך או כך, זה לא עוזר".
אחרים ביקרו את הרגלו של וויטקוף לא להכיר את המתורגמנים שלו בדיונים עם פוטין. בסרטון מפגישתו ביום שישי, נשמע וויטקוף שואל אם האדם היחיד שישב בצד שלו של השולחן היה "מהשגרירות". "בלתי אפשרי לקיים משא ומתן כשאתה לא סומך על המתרגם. וויטקוף לא דובר רוסית, והוא לא יכול לאמת את מה שמתורגם", אמרה המתרגמת האוקראינית-אסטונית ויועצת הממשל יאניקה מרילו ב-X. "חשוב שכל ניואנס יתורגם בצורה נכונה ובהקשר".
"אף פוליטיקאי לא הולך למשא ומתן בסביבה עוינת, כפי שרוסיה אמורה להיות, בלי מתורגמן משלו. אתה כן, אם אתה באמת סומך על הצד השני. או אלא אם כן אתה לא מוכשר או לא אכפת לך. זה לא מובן לי, אבל משהו לא בסדר".
בלבול באיראן
משא ומתן על הסכם גרעיני עם איראן אמור להיות, תיאורטית, העבודה הקלה ביותר של וויטקוף. משקיפים ותיקים במזרח התיכון אומרים שהתיאוקרטיה בטהרן נמצאת בנקודת החלשה ביותר שלה אי פעם, לאחר יותר משנתיים של מלחמות עם ישראל והתנגדות פנימית נרחבת.
מחלקת המדינה התעקשה כי עמדת ארה"ב היא שטהרן תפרק לחלוטין את תוכניות העשרת האורניום והגרעין שלה. אך עד כה, איראן התנגדה בעקשנות – וסירבה לדרישות ארה"ב להפסיק את העשרת האורניום ולסגור את מתקניה הגרעיניים.
מוקדם יותר החודש, לאחר שיחות עקיפות שהתקיימו בעומאן, וויטקוף הציע לאפשר לאיראן לשמור על מתקניה אם היא תבטיח לשמור על רמות העשרת אורניום נמוכות מהנדרש לנשק, בתוכנית המשקפת את הסכם הגרעין של הנשיא ברק אובמה שטראמפ ביטל במהלך כהונתו הראשונה בתפקיד. "אתם לא צריכים להפעיל, כפי שהם טוענים, 'תוכנית גרעינית אזרחית' שבה אתם מעשירים מעבר ל-3.67%", אמר וויטקוף למגיש פוקס ניוז, שון האניטי, ב-14 באפריל, "אז זה הולך להיות הרבה עניין של אימות של תכנית ההעשרה".
וויטקוף חזר בו מדבריו יום לאחר מכן, ואמר כי "כל הסדר סופי חייב לקבוע מסגרת לשלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון – כלומר, איראן חייבת להפסיק את תוכנית ההעשרה הגרעינית שלה".
"אני חושבת שאחד התרחישים הגרועים ביותר הוא אם אכן נגיע להסכם ונגלה שמשהו בו יהיה לא קבוע", אמרה עמיתת המחקר של FDD, אנדראה סטריקר, בשיחת עיתונאים שנערכה לאחרונה. "ברמה הטכנית, איראן אולי תגיד שזה קבוע, אבל למעשה, היא תשמור על כל תשתית ההעשרה שלה כדי להמתין לתקופה שאחרי ממשל טראמפ ולפרוץ את ההגבלות".
"צריך באמת להעמיד אותם במצב שבו הם רואים בתוכנית הגרעין איום על הישרדותם, ולא משהו שמגן על הישרדותם", אמרה סטריקר. ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר של טראמפ, היה בוטה יותר, ופרסם ב-X Sunday כי "הדיונים של וויטקוף עם איראן הם בזבוז של חמצן".
"האיראנים מנסים לקנות זמן והקלה מהסנקציות הכלכליות כדי שיוכלו לבנות מחדש את הצבא שלהם. אנחנו לא יכולים פשוט 'להצטרף' לאיראנים", אמר, בהתייחסו לדאגתו האחרונה של הנשיא שמוסקבה "מפעילה" עליו שיחות ממושכות. "טראמפ עושה את אותן טעויות שאובמה עשה ב-2015", הוסיף בולטון.
לטהרן יש את כל הסיבות למשוך את השיחות הגרעיניות אם וויטקוף וטראמפ ירשו זאת, לדברי עמית בכיר ב-FDD בהנם בן טאלבלו, שכן הם מאמינים ש"כל עוד וושינגטון מדברת, ירושלים לא יורה – ודרך הפריזמה הזו כל השאר זורם".
"המרכיב העיקרי באסטרטגיה הדיפלומטית של טהרן כיום אינו להשיג הקלה בסנקציות", הוסיף. "האסטרטגיה העיקרית היא להשתמש במעורבות ישירה עם ארצות הברית כמגן אנושי ממשי מפני מתקפה מקדימה ישראלית נגד מתקני הגרעין ו/או הצבא של איראן". בינתיים, אנשים המעורים במצב אומרים שישראל ממתינה בכוונה לבצע תקיפה על מתקני הגרעין של איראן, ורומזים בשקט שהיא תוכל לעשות זאת ללא תמיכה צבאית אמריקאית.
