בתוך ים הדו"חות והסטטיסטיקות, יש מספר אחד שקשה לעכל: בשנת 2024 נהרגו בישראל 436 בני אדם בתאונות דרכים – שיא של כמעט עשרים שנה. "זה נתון בלתי נתפס", אומר מוטי קוסובסקי, סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה בחברת א.ד.י מערכות. "משאיות ואוטובוסים הם רק 3% מהכלים שנוסעים על הכביש – אבל מעורבים ב־30% מהתאונות הקטלניות. מדובר בפער אדיר".
צפייה בתוכן רכב כבד: כך אפשר למנוע את התאונה הבאה
הבעיה, לדבריו, אינה נובעת רק מגודל הרכב: "לנהגים יש פחות ופחות תשומת לב לכביש, והכלים עצמם הולכים ונהיים מסיביים יותר. יש להם שטחים מתים מקדימה, מאחור, מימין ומשמאל – והנהג לא באמת יכול לראות הכול".
"האיחוד האירופי קבע תקנות שמחייבות התקנת מערכות בטיחות שמטפלות בדיוק בזה", מסביר קוסובסקי. "למשל, מערכת שמתריעה לנהג אם יש רוכב אופניים או הולך רגל בצד ימין. או מערכת שמתריעה אם יש מישהו ממש מול האוטובוס, בשטח שהנהג לא רואה".
המערכות פועלות גם על בסיס בינה מלאכותית. "המערכת לניטור נהג מזהה אם הנהג מפהק, עוצם עיניים או לא מסתכל על הדרך. אם כן – היא מתריעה בזמן אמת. זה קיים, עובד ומונע תאונות".
בחברת א.ד.י מערכות, הפועלת בתחום מעל 40 שנה, התמקדו בשנים האחרונות בהתאמה של המערכות האלה לרכב קיים. "אנחנו מתקינים את המערכות גם באוטובוסים שכבר נמצאים בכביש. לא צריך לחכות לדגמים חדשים. חברות כמו קווים, אגד תעבורה ועוד – התקינו את המערכות. אבל המדינה? לא מחייבת, לא מעודדת ולא משתתפת".
וזו, מבחינתו, הבעיה הגדולה: "מדובר באחד התחומים היחידים שבו הפתרון קיים, ההשפעה שלו מוכחת – ועדיין אין מדיניות. המדינה לא עושה דבר, וזה מצער. אנחנו רואים את כמות ההרוגים – ושותקים".
