זו הייתה עזיבה פתאומית של אחד ממנהיגי ליגת הקיסוס הנבוכים ביותר: ביום רביעי בערב הודיעה נשיא אוניברסיטת קולומביה, נמט "מינוש" שפיק, לְהִתְפַּטֵרבתוקף באופן מיידי.
החדשות התקבלו בהקלה – ובמנה בריאה של זהירות – בקרב מפגיני סטודנטים, המאמינים כי כהונתו הקצרה של שפיק באוניברסיטה שבסיסה בניו יורק תוגדר על ידי התקיפה הקשה שלה נגד הפגנות נגד המלחמה.
העזיבה עוררה שלל רגשות אצל מרים אלוואן בת ה-22. ביניהם, מרגיש "מוצדק באופן אישי".
אלוואן היה בין הסטודנטים שהובילו את ההפגנות באביב האחרון, שכן מלחמתה של ישראל בעזה גרמה לעלייה במספר ההרוגים הפלסטינים.
סטודנטים של קולומביה הקימו לראשונה "מאהל סולידריות בעזה" בקמפוס באפריל, בערך באותו זמן שבו הופיע שפיק לאירוע שנוי במחלוקת שימוע אנטישמיות לפני הקונגרס של ארצות הברית.
מטרתם הייתה להכריח את קולומביה לעשות זאת לְהוֹקִיעַ מכל השקעה הקשורה למערכה הצבאית של ישראל וקריאה להפסקת אש. המחנה היה חלוץ: מחנות מחאה דומים בקרוב מנוקדת מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי ארה"ב וקנדה.
אולם תחת שפיק, הממשל בקולומביה הזעיק את המשטרה לפרק את המחנה. גם תלמידים התמודדו הַשׁעָיָה ועונשים נוספים על השתתפותם במחאה.
לאחר התפטרותו של שפיק, אלוואן, שמתארגנת עם הקבוצה "סטודנטים למען צדק בפלסטין", אמרה שהיא נחושה בנחישות. היא מתכננת להמשיך את מאבקה למען שקולומביה תתנער מכל השקעות שמרוויחות מהמלחמה.
"אין לי אשליות שהדרישה שלנו למכירת נכסים מונחת על ידי הסרת דמות דמות", אמרה לאל-ג'זירה.
אבל השינוי לוקח זמן, הוסיף אלוואן. היא ערכה השוואה בין האירועים של ימינו לבין הפגנות קודמות בקולומביה נגד מלחמת וייטנאם.
"נשיא קולומביה ב-1968 התפטר גם הוא באיחור באוגוסט בעקבות אביב של מחאות אינטנסיביות", אמר אלוואן, "אבל לקח הרבה יותר זמן מזה עד שגוף הסטודנטים השיג את מטרותיהם".
"הדבר יתגלה כנכון במאבק המתמשך של הדור שלנו למען צדק ושוויון".
כהונה סוערת
התפטרותה של שפיק סיימה את כהונתה הקצרה אך הסוערת בראשות האוניברסיטה בת 270 השנים. בָּה הַכרָזָהאמרה שפיק כי "ניסתה לנווט בדרך שמקיימת עקרונות אקדמיים ומתייחסת לכולם בהגינות ובחמלה".
אבל עבור קרל הארט, פרופסור לפסיכולוגיה, 14 החודשים של שפיק בתפקיד היו מסומנים בשחיקת העקרונות שהוא מנסה ללמד את תלמידיו.
"באמת חיפשתי את הכוח להבין איך אני יכול להיות מול כיתה ולהיות כנה", אמר לאל ג'זירה.
"במהלך הקריירה שלי, לימדתי על עמידה למען אנשים שיש להם פחות קול, על עמידה נגד חוסר צדק. אני מפציר בתלמידים שלי ואני מבקש מהם להשתמש בראיות כדי לעשות זאת", הסביר.
"ואז כשהם עשו את זה, הם נענשו."
הארט הוסיף שאמנם מנהלים ניהלו משא ומתן עם מפגינים, אבל הם הענישו בגישתם. ההחלטה להתקשר פעמיים למשטרת ניו יורק – ב-18 באפריל וב-30 באפריל – כדי לפנות את המאהל ולהרחיק מפגינים שהיו אכלס בניין קמפוס העמידו את הסטודנטים והסגל ב"סיכון מיותר", אמר.
הפרופסור לפסיכולוגיה גם מתח ביקורת על מה שהוא ראה כטענות מופרכות של אנטישמיות בהפגנות, המשותפות לשפיק ולממשל קולומביה.
כששפיק היה נקרא להעיד בפני ועדת הקונגרס ב-17 באפריל, הרגישה הארט שהיא נכנעה למחוקקים המבקשים לעשות חציר פוליטי על הנושא.
הדיון נקרא "קולומביה במשבר: התגובה של אוניברסיטת קולומביה לאנטישמיות" – וחברי הקונגרס האשימו שוב ושוב סטודנטים ופרופסורים בפעולות מפלות.
צורב במיוחד היה הדיון הפתוח של שפיק בפעולות לכאורה של חברי סגל האוניברסיטה במהלך השימוע, שלדברי הארט הכחיש אותם בהליך תקין.
"זו הייתה הפרה של עקרונות שכולנו אוהבים, לא רק באקדמיה אלא במדינה הזו", אמר.
בימים שלאחר הדיון עמד שפיק בפני הצבעת אי אמון מהפקולטה לאמנויות ומדעים באוניברסיטה.
גם פאנל פיקוח נזף פעולות הממשל נגד המפגינים מאיימות על החופש האקדמי, אך היא נעצרה מלקרוא לשפיק להתפטר.
"אני חושב שבעקבות הפיאסקו הזה, יותר חברי סגל יהיו בהתאמה כשיהיה לנו תהליך הבחירה (של נשיא חדש)", הוסיף הארט. "אז אני די בטוח שחברי הסגל שלנו יצפו וינסו להבטיח למי שנקבל יהיה הרבה יותר טוב מבחינת ההבנה של מה שאנחנו עושים במרחב הזה."
'בתקווה בזהירות' לשינוי
נארה מילניץ', פרופסור להיסטוריה בברנרד קולג', המזוהה עם קולומביה, ראתה גם את עזיבתו של שפיק "הזדמנות מבורכת לאיפוס משמעותי".
היא קראה למחליפו של שפיק להתחייב לתקשר עם סגל וסטודנטים, כמו גם "להתחייב מחדש לערכי היסוד של חופש אקדמי וחופש הביטוי ולעמוד איתן מול כוחות חיצוניים העוינים לערכים אלו".
"אני חושב שהפקולטה תקווה בזהירות שהממשל החדש הזה יוכל לפתוח דף חדש", אמרה מילאניץ' לאל-ג'זירה.
ההנהגה החדשה חייבת גם לבטל את הפעולות המשמעתיות שלה נגד מפגיני סטודנטים, היא הוסיפה, וציינה כי משרד התובע המחוזי של מנהטן כבר ביטלה את האישומים נגד רוב המפגינים שנעצרו בקמפוס.
מפגין הסטודנטים אלוואן היה בין המושעים. בעוד העונש הזה כבר לא עומד, היא אמרה לאל-ג'זירה שהיא עדיין עומדת בפני "תהליך משמעתי נמשך ומעוכב מאוד לאירועי סמסטר האביב".
"לא ננוח"
קמרון ג'ונס, מתמחה בלימודים עירוניים בן 20 והמארגן הראשי של הקול היהודי לשלום של קולומביה, הביע גם הוא תקווה שהאוניברסיטה תמנה "נשיא אשר מקשיב באמת ובתמים לסטודנטים ולאנשי הסגל, במקום להתמקד אך ורק באינטרסים של קונגרס ותורמים".
"אנחנו מחויבים להמשיך בפעילות שלנו כי אנחנו מבינים שלא רק אדם אחד אלא המוסד כולו שותף לרצח העם המתמשך", אמר לאל-ג'זירה. "לא ננוח עד שקולומביה תיפטר ופלסטין תהיה חופשית".
ובכל זאת, ג'ונס הביע דאגה לגבי האופן שבו האוניברסיטה מתכננת להגיב לפעילות עתידית כאשר הסטודנטים יחזרו בספטמבר לסמסטר הסתיו. מדיווחים עולה כי האוניברסיטה שוקלת לאשר את קציני בטיחות הציבור שלה לבצע מעצרים.
"במהלך הקיץ, צצו דיווחים רבים המצביעים על כך שהאוניברסיטה מתכננת להגביר את הפגיעה בפעילות שלנו", אמר ג'ונס.
"ברור ש(התפטרותו של שפיק) היא הסחת דעת מכוונת מהפעולות הסמכותיות של האוניברסיטה".
