מיליציית מורדים בגיבוי רואנדה הודיעה על כיבוש העיר גומה במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניצחון גדול לקבוצה ואחת ההסלמות המשמעותיות ביותר בסכסוך בין שתי המדינות מזה שנים.
המיליציה, המכונה M23, כבשה לזמן קצר את גומא פעם אחת בעבר, ב-2012, ואז הובסה ושכבה רדומה במשך כמעט עשור. כעת הוא חזר בשאג, במטרה לכבוש את האזור לטווח הארוך ולנצל את המינרלים הנדירים היקרים שלו, על פי מומחי האו"ם.
נראה שהפעם, M23 נמצא בעמדה חזקה יותר לשמור על גומא, עיר המורכבת בעיקר מאנשים שעזבו את בתיהם בטרור ויצטרכו כעת לחיות תחת שלטונה של אחת הקבוצות החמושות שמהן נמלטו.
דובר M23 הכריז "שחרור העיר גומה" בפוסט ב-X, שאמר שאנשי צבא קונגו נאלצו למסור את נשקם לאו"ם ולהתכנס באצטדיון לפני 3 לפנות בוקר. אבל עדיין לא היה אישור שהושלם, ושם היו פזורים דיווחים על ירי בעיר עד יום שני בבוקר.
הסכסוך במזרח קונגו – אזור בגודל של מישיגן – כונה פעם מלחמת העולם של אפריקה. זה נמשך מאז שנות ה-90, וכלל עשרות קבוצות חמושות, מתוכן M23 היא הדומיננטית כיום.
המורדים מתכננים לכבוש ולנצל את האזור לטווח ארוך, על פי האו"ם וארה"ב, שאומרים שהקבוצה ממומנת ומנוהלת על ידי השכנה הקטנה בהרבה של קונגו, רואנדה. רואנדה מכחישה את ההאשמות הללו.
של המורדים להתקדם על Gomaשהחלה במתקפה באזור שהושקה החודש, הסלימה במהירות במהלך שלושת השבועות האחרונים, מה שגרם לאנשים לברוח אל – וממנה – העיר.
ביום ראשון בבוקר, אלפי אנשים הגיעו לגומא מאזורים מצפון לעיר, חלקם אספו את החפצים המעטים שהצליחו לתפוס בחתיכות בד קשורות למצחם, אחרים נושאים תינוקות בני כמה ימים בלבד. רבים כבר נעקרו ונמלטו מפצצות שנפלו ליד מחנות. אחרים עזבו את הכפרים שלהם, שנקלעו בשריפה בין M23 לכוחות המזוינים של קונגו.
מחנות בפאתי גומה שאירחו יותר מ-300,000 איש התרוקנו לחלוטין תוך שעות ספורות, אמר האו"ם.
ביום שישי נפצע באורח אנוש המושל הצבאי של צפון קיבו, המחוז שגומא היא בירתו, בשדה הקרב, כך לפי דובר צבא קונגו. נסיבות מותו נותרו עכורות, אך הדובר אמר כי המושל, הגנרל פיטר צ'ירימואמי, מת בעת שפונה לקינשאסה, בירת קונגו.
בשבת, נציגות שמירת השלום של האו"ם בגומה פינתה רבים מאנשי הצוות שלה מהעיר, והעלתה אותם על אוטובוסים לשדה התעופה עם תוכניות לטוס לאנטבה, באוגנדה השכנה.
בשנת 2012 נכנסה רואנדה ללחץ בינלאומי עז להפסיק לתמוך ב-M23, וכתוצאה מכך, המיליציה הובסה בשנה שלאחר מכן. אבל לא ברור אם ניתן לזמן לחץ כזה שוב, אמרו מומחים. רואנדה בנתה את יחסיה עם מדינות המערב מאז, והפכה פחות תלויה בסיוע.
בישיבת חירום של מועצת הביטחון של האו"ם ביום ראשון, ארצות הברית וחברים נוספים גינו את מעשיה של רואנדה, אך עצרו מלקרוא לסנקציות. בינטו קייטה, ראש משימת שמירת השלום של האו"ם בקונגו, אמר בפגישה כי שלושה שומרי שלום נהרגו בניסיון להגן על גומא ועל עיירה סמוכה, סאקה, מפני התקדמות M23. היא גם אמרה שהמורדים סגרו את המרחב האווירי מעל גומא.
"במילים אחרות, אנחנו לכודים", אמרה.
ככל שהמורדים התקדמו בגומה, מצב הומניטארי חמור ממילא נעשה גרוע עוד יותר. למעלה מ-400,000 בני אדם נמלטו מבתיהם מתחילת השנה, לפי האו"ם סוכנות הפליטיםשכן מורדי M23 תקפו אזורים חדשים במחוז צפון קיבו, שבו נמצאת גומה, ודרום קיבו. הם הצטרפו ל-4.6 מיליון אנשים שכבר נעקרו במזרח קונגו.
ועדיין, אנשים זרמו לגומא, לעתים קרובות בטורים ארוכים.
חלקם דחפו מריצות עם כמה חפצים שניצלו. לחלקם היו אופניים או נשאו מזרונים על הראש והגב. לרבים מהם היו פציעות בסכנת חיים.
מרים פבייר, ראש משלחת המשנה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בגומא, אמרה ביום שישי כי יום קודם לכן, יותר מ-100 אנשים הגיעו תוך 24 שעות לבית החולים בו עבדה – בדרך כלל מספר האנשים שהגיעו בחודש שלם.
"הם מגיעים מכל מקום," היא אמרה. "הם מגיעים מכל החזיתות."
גב' Favier תיארה צוות רפואי המטפל בחולים עם פצעי מרגמה או רסיסים ואמרה כי מספר הקטינים עם פציעות חמורות גדל באופן משמעותי. היא קראה לאלו המשתמשים בארטילריה כבדה כדי לצמצם את התקפותיהם, ואמרה שכל כך הרבה אנשים מגיעים עם פצעי ראש וטראומה בחזה שבית החולים אזלו מהמיטות ונאלצו לשים חולים על מזרונים במגרש החניה.
ברחבי גומא הפכו בתי ספר למקלטים עבור עקורים. משפחות הצטיידו במצרכים שיכלו כדי שלא יצטרכו לצאת החוצה.
רבים מהאנשים שברחו חיפשו מקלט בגומא, בידיעה שזה על עיני המורדים, אך לא הייתה להם אפשרות אחרת.
כשהעיר נפלה לידיו של M23, הם הסתתרו היכן שיכלו, רבים מהם רעבים, קרים או פצועים קשה. חלקם ישנו ברחוב, אחרים בבתי חולים.
סולאנג' סאפי נדקוויניה ניסתה לטפל בשלוש בנותיה, שנפצעו קשה מפצצה שהתפוצצה במחסום של הצבא.
"התקווה שלי היא שאלוהים יעזור לנו", אמרה גב' נדקוויניה. "לשאר, אנחנו לא יודעים מה יקרה."
אליאן פלטייר תרם דיווח מדקר, סנגל, ו דקלן וולש מניירובי, קניה.
