הפרלמנט האוקראיני העביר היום (שלישי) הצעת חוק מעוררת מחלוקת המאפשרת לממשלה לרכוש שני כורים גרעיניים שאינם בשימוש, מתוצרת רוסיה, מבולגריה, לפחות 600 מיליון דולר-פרויקט שהתמודד עם ביקורת חדה על ציר הזמן הגבוה שלו ועל ציר הזמן.
ממשלת אוקראינה מתכננת להתקין את שני הכורים בתחנת הכוח הגרעינית של חמלניצקי במערב אוקראינה, בטענה שהם יעזרו לחזק את רשת נכה מהתקפות רוסיות בלתי נלאותו בולגריה קנתה להם לפני יותר מעשור מהענק הגרעיני בבעלות המדינה, רוזאטום, אך הם מעולם לא נכנסו לפעולה.
מומחי אנרגיה וכן פעילים נגד השחיתות נניח שהכורים ייקחו שנים להתקנה וכי הכספים יושקעו טוב יותר על רכש נשק או על פתרונות מיידיים לחיזוק חוסן האנרגיה של אוקראינה, כמו התקנת טורבינות גז קטנות ברחבי הארץ.
ישנן גם חששות כי הפרויקט יכול לשמש חזית להלבנת הון, בהתחשב בהיסטוריה של מקרי השחיתות הקשורים למשרד האנרגיה של אוקראינה ולאנרגואטום, החברה הגרעינית בבעלות המדינה המפקחת על הרכישה. כמה פקידים ועובדים מובילים נעצרו בחודשים האחרונים והואשמו לְקִיחָה שוחדו
רכישת הכורים משכה תשומת לב משמעותית בחוגים הדיפלומטיים והפוליטיים של קייב בחודשים האחרונים, מכיוון שהיא נוגעת בכמה מהאתגרים הדחופים ביותר העומדים בפני האומה שנקרת המלחמה כיום ובעתיד הקרוב: לבנות מחדש את תשתיות האנרגיה שלה, לקבוע היכן הטוב ביותר להקצות משאבים כספיים מוגבלים ומאבק בשחיתות מבודרת.
"זה הולך להיות מבחן", אמרה איננה סובסון, מחוקק אופוזיציה שיושב בוועדת האנרגיה של הפרלמנט, בראיון טלפוני. היא הייתה אחת מ -39 מחוקקים שהצביעו נגד הרכישה, ואילו 261 הצביעו בעד.
גב 'סובסון ציינה כי הפרלמנט האוקראיני עדיין צריך להעביר חוק המאשר את התקנת הכורים לפני שהפרויקט יכול להתקדם. היא אמרה שהיא מודאגת מאיך שהתומכים הזרים של קייב יתפסו את זה, בתקופה בה בחירתו של הנשיא טראמפ השליכה תמיכה בארה"ב באוקראינה.
"עם תוכניות השחיתות המרובות סביב אנרגואטום, אני חושב שההחלטה הזו עלולה לפגוע במוניטין של אוקראינה כמדינה שמנסה להילחם בשחיתות ולא להאכיל אותה", אמרה.
הנשיא וולודימיר זלנסקי צפוי לחתום בקרוב על הצעת החוק לחוק. ביום שלישי, הוא גיבה את הפרויקטאמירה שזה ימנע הפסקות חורף ותוריד את מחירי החשמל. הוא ביטל את המבקרים כאנשים המבקשים "למלא את הכיסים שלהם, או את אלה של פטרוניהם, בכסף ממקורות אנרגיה יקרים יותר."
עם מרבית תחנות הכוח התרמיות וההידרואלקטריות שלה שנהרסו או שנפגעו קשה מהתקפות רוסיות, אוקראינה מסתמכת על שלוש תחנות הכוח הגרעיניות המבצעיות שלה כדי לספק יותר ממחצית מהחשמל במדינה.
רוסיה נמנעה מלכתוב את הצמחים הגרעיניים ישירות, מה שעלול לעורר אסון קטסטרופלי – למרות שהם ניסו להכות את יכולתם להעביר כוח על ידי השמדת תחנות המשנה המחברות אותם לרשתו רוסיה כבשה את המפעל הגרעיני הגדול באוקראינה, מפעל זפוריז'יה בן שישה ריקטורים, בתחילת המלחמה, והוא כבר לא מספק כוח לרשת.
גלושצ'נקו הגרמני, שר האנרגיה של אוקראינה, טען כי הרחבת יכולת הכוח הגרעינית במדינה היא הפיתרון היחיד בר-קיימא להבטיח ביטחון אנרגיה לטווח הארוך. הוא הדגיש כי רכישת שני הכורים מבולגריה, במקום לבנות חדשים, היא האופציה המהירה והחסכונית ביותר שקיימת.
EnerGoatom גם כן טען תחנות הכוח הגרעיניות של אוקראינה, המתוארכות לעידן הסובייטי, מסתמכות על כורים שנבנו עם טכנולוגיה סובייטית שניתן למקם רק ממדינות גוש סובייטיות לשעבר כמו בולגריה. אולם לחברת הגרעין מתכננת גם לבנות שני כורים נוספים במפעל חמלניצקי באמצעות טכנולוגיות מערביות.
מבקרי הפרויקט טוענים כי מבקרי הפרויקט הם שייקח שנים להתקין את הכורים, ואילו ל- KYIV אין מעט זמן לבזבז בחיזוק רשת האנרגיה שלה. הם טוענים כי הכספים יושקעו טוב יותר על תיקון תחנות תחנות ותחנות כוח תרמיות שנפגעו בגלל שביתות או פיתוח יכולת ייצור קונבנציונאלית.
לא ברור גם כיצד הממשלה תממן את הפרויקט לאחר האיחוד האירופי דחה כדי לעזור לשלם עבור הרכישה. הממשלה קשורה במזומן ויש לה כבר העלה מיסיםו בנוסף, העסקה עם בולגריה תספק רק את הצמחים ולא את האורניום להפעלתם.
הצבת כורים גרעיניים יותר באזור מלחמה תגדיל גם את הסיכונים. המלחמה כבר העלתה אזעקות על א אסון גרעיני פוטנציאלי במפעל Zaporizhzhia, שנמצא בסמוך לקו הקדמי הוכה שוב ושוב על ידי ארטילריה ואש זרועות קטנות.
