מציגה את האוספים של 43 בוגרים חדשים
בית הספר להנדסת עיצוב ואופנה בשנקר מציג בימים אלה את התערוכה השנתית עם קולקציות בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בהנחיית אילן בז'ה. הוא מציג את יצירותיהם של 43 תלמידים שסיימו ארבע שנים של מסע אקדמי ויצירתי במיוחד, בשנה סוערת ורועדת שהעולם לא ידע.
אילן קובע: "מלאים בסקרנות, אופטימיות זהירה והיכרות מעמיקה עם עולם העיצוב, האמנות והתרבות, יוצאים הבוגרים לדרכם העצמאית מצוידים בארגז עשיר של כלים עיצוביים, טכנולוגיים ועסקיים". התערוכה פתוחה לקהל הרחב עד ה-16 באוגוסט בשעות שונות ומומלצת בחום.
בז'ה מוסיפה: "שנת הלימודים האחרונה הציפה את הבוגרים העסוקים בשאלות רבות המשקפות את הלך הרוח של הדור הצעיר, לאור השינויים האדירים בעולם בכלל ובעולם האופנה בפרט. .
תהליך עיצוב הקולקציה שהחל כל בוגר לפני מגיפת הקורונה עודד ביטוי אישי, מקורי ויצירתי. יתרה מכך, במהלך אותה תקופה אנו משרים רגישות ומודעות למצב הכליאה ובסופו של דבר אנו מתמודדים עם שאלות בוערות על ההווה והעתיד, דווקא מול השינויים הדרמטיים המתרחשים בעולם. עם זאת, סטודנטים יצרו, עיצבו, ציירו, פיתחו, תפרו, חתכו, הדפיסו, רקמו, ציירו, ערכו וסגננו קולקציות שמהן עולה אמירה אופנתית ייחודית ונועזת, רלוונטית מתמיד”.
האוספים מחולקים לקבוצות המכונות על פי הרעיון שנותן להם השראה. ב"אני בכל זאת אנושי" נוצרת סכמה חדשה לגוף האדם באמצעות שימוש באלמנטים מפתיעים, והיא נעה בין עולם טבעי ומלאכותי, הכמיהה להגיע למרחב, נוודות מודרנית ויוצרת מציאות חדשה באמצעות בחינה של גזרות, בדים, בדים וטכניקות מודרניות: כל זה מאפיין את הקולקציות של הקבוצה הזו. "אני בבית" מציג קולקציות בהשראת המרחב הפיזי והתרבותי בו חיים התלמידים, מנקודת מבט מקומית ומודרנית. הם פונים למשפחה הגרעינית והמורחבת, שואלים שאלות על זהות מקומית ומקום מגורים מול מקורות הגלות, מחפשים שפה חדשה בשל ההבדלים התרבותיים של גלי ההגירה ומציגים עימות חדש ותרגום ויזואלי עכשווי ומיוחד. .
"אני לא זבל" הוא סט של קולקציות בעיצוב המגיב לאירועים חברתיים וכלכליים תוך דיון במושג זיהום סביבתי. שאלות לגבי הצורך לצרוך אופנה מהירה מועלות באמצעות מחקר תיאורטי ומעשי מעמיק.
האוספים מתעדים את המתרחש בנופים אורבניים וטבעיים ומתרגמים את התיעוד הזה לטקסטיל וגזרות יוצאי דופן המבטאים אמירה מודרנית. "אני אחר" מפגיש קולקציות המדגישות את האינדיבידואליות של העיצוב ואת המחויבות לבחינת תכנים שאינם קשורים למגדר או למחשבה מסורתית.
התלמידים אינם מקשרים ביניהם לבוש ומגדר ואינם מצפים לחלוקה חברתית ברורה, הן ביחס לעצמם והן ביחס לסביבה ולחברה. הם מעלים שאלות לגבי ייצוגים דיגיטליים הנוגעים לזמניות של המקום.
"אני מסע" מציג אוספים המהווים שילוב בין ילדות לבגרות, בין תל אביב לערד, בין דמויות היסטוריות וספרותיות, גיבורי תרבות מובילים ומשפיענים עכשוויים שפרצו לרשת. תחילתו של המסע האישי בהשראת חזותית וציורית, מתוך כוונה אמיתית לשלב עבר ועתיד, בין חלומות למסע בתוך החלום, בין מסורת, היסטוריה תרבותית וחוויות אישיות.
