האם הגבינה או היוגורט שאדם אוכל בלילה יכולים להיות מקור הסיוטים שלו? חוקרים קנדים הגיעו למסקנה כי קיים קשר בין חלומות מטרידים לבין אי סבילות ללקטוז, ככל הנראה בשל תסמיני העיכול הנלווים אליו. ידוע שאכילת ארוחת ערב קלה תורמת לשינה נינוחה. עם זאת, מעט מחקרים מדעיים בחנו את השפעת התזונה על חלומות, כך עולה ממחקר שהובא בעיתון אל-ערבייה.
במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, חוקרים בפסיכולוגיה סקרו 1,082 סטודנטים באוניברסיטת מקיואן בקנדה במשך ארבעה חודשים על הרגלי האכילה השינה, והחלומות שלהם. כ-40% מהמשתתפים חשו שהתזונה שלהם השפיעה על איכות השינה שלהם, כאשר 24.7% אמרו שהייתה לה השפעה שלילית, בעוד 5.5% אמרו שהיא השפיעה על חלומותיהם.
משתתפי המחקר דיווחו כי ממתקים ומוצרי חלב היו המאכלים שהשפיעו ביותר על איכות השינה שלהם (22.7% ו-15.7% בהתאמה) ועל חלומותיהם (29.8% ו-20.6%), מה שגרם לחלומות להיראות "מוזרים" או "מטרידים". לעומת זאת, פירות (17.6%), ירקות (11.8%) ותה צמחים (13.4%) זוהו כמזונות התורמים ביותר לשינה טובה בלילה. החוקרים השוו את ההצהרות הללו לאלו הקשורות לרגישותם למזון ומצאו קשר הדוק בין סיוטים ורגישות ללקטוז.
טורה נילסן, מומחה לנוירופיזיולוגיה ונוירוקוגניציה של חלומות וסיוטים באוניברסיטת מונטריאול והחוקר הראשי במחקר, אמר ל-AFP כי אנשים רבים עם אי סבילות ללקטוז "עדיין צורכים מוצרי חלב". חומרת אי הסבילות משתנה בהתאם לכמות הלקטאז (האנזים שמעכל לקטוז) שכל אדם מייצר במעי הדק שלו. לכן, אנשים אלה עשויים לחוש, במודע או שלא במודע, "סימנים פיזיים ואורגניים עדינים" הקשורים לתסמינים במערכת העיכול (כולל נפיחות והתכווצויות) לאחר צריכת מוצרי חלב בזמן השינה.
עם זאת, מחקרים קודמים מצביעים על כך שחלק מהחלומות "מתעדים הפרעות גופניות תת-מודעות שרק מאוחר יותר צצות כתסמינים גלויים". לדוגמה, "ראיית אש בחלום יכולה להקדים חום". ניתן להסביר זאת גם על ידי רגשות שליליים, כגון חרדה, הקשורים לתסמינים במערכת העיכול. "אנו יודעים שרגשות שליליים שאנו חווים בזמן ערות יכולים להתפשט לחלומות", מסביר נילסן. "סביר להניח שהדבר נכון גם לגבי אלו הנובעים מהפרעות עיכול במהלך השינה".
עם זאת, המחקר לא הוכיח קשר בין אי סבילות לגלוטן לסיוטים, אולי בגלל שכיחותה המוגבלת במדגם, או משום שאי סבילות לגלוטן "מייצרת השפעות פיזיולוגיות או רגשיות שונות", לדברי נילסן.
למרות שנראה קשר חזק בין אי סבילות ללקטוז לסיוטים, חוקרים תוהים כיצד הוא פועל: האם המשתתפים ישנים רע בגלל שהם אוכלים אוכל באיכות נמוכה יותר? או שהם אוכלים אוכל באיכות נמוכה בגלל שהם ישנים רע? "אנחנו צריכים לערוך מחקרים נוספים על מספר גדול יותר של אנשים בגילאים, רקעים והרגלי אכילה שונים כדי לראות אם תוצאות אלו ניתנות להכללה", אומר נילסן.
"'הניסוי המושלם' כרוך בהקצאה אקראית של משתתפים, בין אם הם רגישים ללקטוז ובין אם לאו, לקבוצות שאוכלות מאכלים ספציפיים לפני השינה, ולאחר מכן איסוף וניתוח נתוני החלומות שלהם. קבוצה אחת תוכל לאכול מוצרי חלב רגילים לפני השינה, בעוד שקבוצה אחרת תוכל לאכול מוצרי חלב ללא לקטוז, כדי לקבוע האם השפעות החלב מוגבלות לאלו הסובלים ממצב זה", אמר נילסן.
