עדות מדעית נוספת לקשר בין סרטן להשמנת יתר: מחקר שכלל כמעט רבע מיליון איש מצא כי השמנת יתר מגבירה משמעותית את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס, אחד הסרטנים השכיחים בארץ ובעולם. המחקר מתפרסם בצל חודש המודעות למחלה.
השמנה הפכה למגפה עולמית, עם למעלה מ-2.5 מיליארד מבוגרים הסובלים מעודף משקל ו-890 מיליון הסובלים מהשמנה משמעותית ב-2022, על פי ארגון הבריאות העולמי. במקביל, סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם והסיבה השנייה לתמותה הקשורה לסרטן, הן בישראל. על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, במהלך שנת 2024 אובחנו בישראל כ-3,100 נשים וגברים עם סרטן המעי הגס וכ-1,200 נפטרו מהמחלה – למעלה משלושה אנשים ביום. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Current Diabetes Reports – שופך אור על הקשר המורכב בין שתי מחלות אלה.
״המחקר מראה קשר ברור בין השמנה לבין עלייה בסיכון לפתח סרטן המעי הגס״, מסביר ד״ר שלמה לבקוביץ, יושב ראש עמותת ״צו מניעה והתמודדות עם סרטן המעי הגס״. ״השמנה לא רק מגדילה את הסיכון לחלות, אלא משפיעה גם על יעילות הטיפולים ועל הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח. אולם יש גם היבט חיובי – גורם הסיכון אינו גנטי, אלא בשליטה של כל אחד מאיתנו. לכן אימוץ אורח חיים בריא וביצוע בדיקות של רפואה מונעת – עשויים להקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס באופן דרמטי״.
הסקירה, שנערכה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, סיכמה ממצאים ממספר מטא-אנליזות גדולות בנושא. מטא-אנליזה נרחבת שנכללה ובחנה נתונים של למעלה מ-240,000 משתתפים ומצאה שאנשים עם השמנה נמצאים בסיכון גבוה פי 1.88, כמעט כפול, לחלות בסרטן המעי הגס, בהשוואה לאנשים במשקל תקין.
השמנה בגיל צעיר משפיעה אף יותר על הסיכון לסרטן המעי הגס. המחקר מצא כי השמנה בגיל 20 הגדילה את הסיכון לסרטן המעי הגס פי 3.29, בעוד שהשמנה בגיל 30 הגדילה את הסיכון – פי 2.15.
הקשר בין השמנה לסרטן אינו מוגבל רק למדד מסת הגוף (BMI) . מטא-אנליזה נוספת – שנכללה במחקר ובחנה 30 מחקרים ולמעלה מ-66,000 משתתפים – מצאה כי מדדים נוספים של השמנה, ביניהם שומן בטני ויחס מותניים-ירכיים, גם הם קשורים לעלייה בסיכון לסרטן המעי הגס.
המנגנונים הביוכימיים המקשרים בין השמנה לסרטן המעי הגס עדיין אינם מובנים לחלוטין, אך החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים. הם מדגישים שרקמת השומן אינה רק מאגר אנרגיה פסיבי. היא למעשה איבר אנדוקריני פעיל שמפריש הורמונים וגורמי דלקת שעלולים להשפיע על התפתחות סרטן. אם כן, עודף שומן עלול ליצור דלקת מתמשכת בגוף, שעלולה בתורה לגרום לשינויים בתאים – ולהוביל להתפתחות הסרטן.
בתוך כך משפיעה השמנה על המיקרוביום במעי – אוכלוסיית החיידקים שחיה במערכת העיכול. המחקר מצביע על כך ששינויים במיקרוביום של המעי נמצאו הן אצל אנשים עם השמנה והן אצל חולי סרטן המעי הגס. הסבר פוטנציאלי הוא שירידה במגוון החיידקים – פוגעת בהגנה הטבעית של המעי ומעודדת דלקת כרונית, שכאמור – מגבירה את הסיכון למחלה.
מעבר לסיכון המוגבר מראש להתפתחות סרטן, השמנה משפיעה לרעה הן על יעילות הטיפולים בו ועל התוצאות הקליניות. מטא-אנליזה מקיפה שנסקרה במחקר, אשר ניתחה נתונים של אלפי חולים, מצאה כי חולים עם השמנה הסובלים מסרטן המעי הגס נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 1.14), תמותה ספציפית מסרטן (סיכון יחסי 1.50) והישנות המחלה (סיכון יחסי 1.07).
מטא-אנליזה שיטתית שנכללה בסקירה, מצאה שניתוחים בריאטריים ("קיצור קיבע") הפחיתו את הסיכון לסרטן המעי הגס ב-44%. ממצא מעניין אחר הוא שיעילות הניתוחים הבריאטריים בהפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס נשמרת לאורך זמן, כאשר במחקרים עם מעקב של עד 20 שנה נצפתה הפחתה עקבית. השפעת זריקות ההרזיה לא נבדקה במחקר הנוכחי.
לצד המחקר החדש על הקשר בין השמנה לסרטן, ד״ר לבקוביץ מדגיש את חשיבות המניעה והגילוי המוקדם של סרטן המעי הגס. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-3,000 חולים. למרבה הצער, במקרים רבים האבחנה מגיעה בשלבים מתקדמים של המחלה בשל חוסר מודעות לתסמינים המוקדמים והיענות לבדיקות הסקר – דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה.
ואלה סימני האזהרה לסרטן המעי הגס:
● דם בצואה או בנייר הטואלט: דימום חוזר או מתמשך מחייב בדיקה רפואית.
● שינוי בהרגלי היציאות: עצירות או שלשולים חדשים, או שינוי בצורה ובעובי של הצואה.
● כאבי בטן: במיוחד כאבים עקשניים שלא חולפים או שמחמירים עם הזמן.
● עייפות חריגה (אנמיה): עייפות בלתי מוסברת שיכולה להיות סימן לאנמיה, שלעתים נגרמת מדימום סמוי במעיים.
● ירידה לא מוסברת במשקל: ירידה במשקל ללא דיאטה או פעילות גופנית מוגברת.
