נשים בהיריון שנמצאות תחת לחץ נפשי מתמשך עקב מלחמה חשופות יותר לסיבוכי היריון ולידה: כך עולה ממחקר ישראלי רחב היקף שנערך באוניברסיטת בר אילן. לפי הממצאים, שהתבססו על מסד נתונים שכלל 30,868 לידות בישראל, נמצא קשר ברור בין חשיפה לסטרס בזמן מלחמה לבין עלייה בסיבוכים במהלך ההיריון והלידה כמו ירידת מים מוקדמת, סוכרת הריונית ודימום לאחר לידה.
המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בר אילן בית החולים "ליס" ליולדות ונשים, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, איכילוב ומרכזים רפואיים מובילים, בחן לידות שהתרחשו בתשעה בתי חולים ברחבי הארץ בין אוקטובר 2022 לאפריל 2024. החוקרים השוו בין נשים שילדו במהלך ששת החודשים שלאחר פרוץ הלחימה ב־7 באוקטובר 2023, לבין נשים שילדו בתקופה זהה בשנה הקודמת טרם המלחמה.
את המחקר הובילו פרופ' רחלי מגנזי מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר רועי ביתן, ד"ר אורי עמיקם וד"ר ענבל ראובני מבית החולים "איכילוב", פרופ' אורלי וינשטיין וד"ר אסף טריפטו משרותי בריאות כללית.
הממצא המרכזי שעלה מהמחקר הוא ההשפעה הפיזיולוגית של סטרס על הגוף הנשי במהלך היריון. החוקרים מסבירים שהסטרס מעורר את מערכת התגובה הגופנית למצבי חירום, המכונה "ציר ההיפותלמוס־היפופיזה־אדרנל", שגורמת לעלייה ברמות הורמון הסטרס קורטיזול. עלייה זו עלולה לשבש מערכות פיזיולוגיות שונות, לגרום לשינויים בלחץ הדם, לעודד התפתחות לידה מוקדמת ואף לשנות את האופן שבו הגוף שומר על רמות סוכר תקינות — מה שעלול להוביל להתפתחות של סוכרת הריונית.
כך למשל, שיעור ירידת המים עלה מ־11.5% בתקופה שלפני הלחימה ל־15.4% בתקופת המלחמה. בנוסף, שיעור ירידת מים מוקדמת עלה מ־3% ל־3.4%. שיעור הסוכרת ההריונית עלה מ־10% ל־10.8%, ואף שיעור הדימומים המוגברים לאחר לידה עלה מ־3.6% ל־4.4%. כל ההבדלים הללו נמצאו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים סבורים שסטרס הוא הגורם המרכזי לתופעות הללו. בין אם מדובר בחרדה עקב ירי טילים, מגורים באזורי עימות, גיוס בני זוג למילואים או חוסר ודאות כלכלית, כל אלה עשויים להיות גורמים לעלייה ברמות המתח הנפשי בקרב נשים הרות. רמות גבוהות של סטרס, במיוחד בשלבים מוקדמים של ההיריון, עלולות להשפיע על תקינות ההיריון כולו. בתוך כך ישנה נטייה בעתות לחץ לצרוך מזון עתיר קלוריות, להמעיט בפעילות גופנית ולדלג על ביקורי מעקב ההיריון, אלו עשויים לתרום לעלייה בשיעור הסיבוכים לרבות סוכרת הריונית.
ממצא נוסף הוא שהשירותים הרפואיים עצמם נפגעו בתקופת המלחמה. יולדות רבות נאלצו להגיע לבתי חולים תחת אזעקות או כאשר הצוותים הרפואיים היו חסרים כוח אדם עקב גיוסים. כך ייתכן שהטיפול הרפואי שקיבלו היה מושפע מהמצב הכללי במדינה.
המחקר לא מצא הבדל מובהק בשיעור הלידות המוקדמות או במשקל הלידה של התינוקות. החוקרים מסבירים זאת בכך שייתכן והתקופה של שישה חודשים בלבד לא אפשרה תצפית מספקת על השפעות סטרס בשלב מוקדם של ההיריון, אשר נחשב לקריטי להתפתחות העובר. בנוסף, נשים שלא חוו את המלחמה מקרוב ייתכן וסבלו מרמות סטרס פחותות, ולכן לא נצפתה עלייה במספר הלידות המוקדמות.
"בריאות האישה ההרה לא מושפעים רק מגורמים רפואיים אלא גם מנסיבות חיים וחוויות פסיכולוגיות עמוקות" מסבירה פרופ' רחלי מגנזי מאוניברסיטת בר אילן, "בתקופות חירום, כמו גם בזמני מלחמה, חיוני שמערכת הבריאות תספק לא רק טיפול רפואי סטנדרטי, אלא גם מערך תמיכה נפשית, גישה נגישה למעקב הריון ומודעות גבוהה לצרכים המיוחדים של נשים בהיריון".
"המציאות הביטחונית משפיעה גם על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים בהריון" מסביר ד"ר רועי ביתן, "הסטרס משפיע לא רק על עתיד האם אלא גם על העובר והתינוק. מחקרים קודמים כבר הצביעו עלמצאו קשר בין סטרס לבין במהלך ההיריון על תוצאים מיילדותיים , ולכן ככל שנזהה מוקדם יותר את ההשפעות האלה, נוכל לפעול למניעת נזקים עתידיים מנוע את הסיבוכים לאם ולעובר".
