בתור ועידת האו"ם השנתית לשינויי אקלים (COP29) מסכם בבאקו, אזרבייג'ן, המחויבויות הגלובליות לטיפול בשינויי האקלים מתמודדות שוב עם המציאות הנוקבת על הקרקע של עקירה נרחבת הקשורה למזג האוויר.
לפי 2024 דוח גלובלי על עקירה פנימיתלפחות 6.6 מיליון אנשים ברחבי העולם נעקרו בגלל אסונות הקשורים למזג האוויר עד סוף 2023.
עם זאת, רבים נעקרו פעמים רבות בעיקר עקב שיטפונות, סערות, בצורת ושריפות, וכתוצאה מכך בסך הכל לפחות 20.3 מיליון תנועות כפויות במהלך השנה.
1.1 מיליון בני אדם נוספים נעקרו מבתיהם בגלל אסונות טבע שלא יוחסו ישירות לשינויי אקלים כמו רעידות אדמה ופעילות געשית.
"הצפוי שמספר האנשים הזקוקים לסיוע הומניטרי יגדל באופן אקספוננציאלי במדינות הפגיעות לשינויי אקלים", אמרה לאל-ג'זירה, המובילה העולמית של מועצת הפליטים הנורבגית בנושאי אקלים וסביבה, ג'ולי גאסין.
"שינויי האקלים יתרמו למספר גדול בהרבה של אנשים שייעקרו ויובילו לאירועים מסוכנים נוספים, גדולים ואינטנסיביים יותר", הוסיפה.
היכן גרמו שינויי האקלים להכי הרבה עקירה?
המדינות עם המספר הגבוה ביותר של עקירות הקשורות למזג האוויר בשנת 2023 היו סין (4.6 מיליון) והפיליפינים (2.1 מיליון). שָׁם, טייפון דוקסוריאחת הסופות החזקות ביותר של העונה, עקרה יותר ממיליון בני אדם והרגה עשרות.
באפריקה, סומליה חוותה את מספר העקירות הגבוה ביותר ביבשת עם 2 מיליון, בעיקר בשל "השיטפונות הקשים ביותר מזה עשרות שנים"הכריח מאות אלפים לברוח מבתיהם.
אירועים הקשורים למזג האוויר גם מגבירים סיכונים עבור קהילות פגיעות ממילא, כולל אלו שנפגעו מסכסוך, אמר יחזקאל סימרינגהם, מנהל עולמי להגירה ועקירה בפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום.
"ההשפעות המורכבות משפיעות על חייהם, בריאותם ופרנסתם של אנשים", אמר לאל-ג'זירה, וציין כי גם קהילות אלו נאבקות לקבל את התמיכה להן זקוקות.
שיטפונות וסערות היוו את הרוב המכריע של העקירות עם 9.8 מיליון ו-9.5 מיליון בהתאמה, ואחריהם בצורת (491,000) ושריפות (435,000).
תנועות המונים רטובות, כגון מפולות, הובילו לפחות 119,000 תזוזות, בעוד שחיקה וטמפרטורות קיצוניות גרמו ל-7,000 ו-4,700 תזוזות, בהתאמה.
מספר אירועי העקירה הקשורים למזג האוויר עלה בחדות במהלך 16 השנים האחרונות, מאז ה מרכז ניטור תזוזה פנימית (IDMC) החלה לעקוב אחריהם ב-2008.
שיטפונות, במיוחד, ראו מגמת עלייה ברורה למרות תנודות מסוימות, ועלו מ-272 תקריות הקשורות למזג האוויר ב-2015 לשיא של 1,710 תקריות ב-2023 – עלייה של יותר משש.
באופן דומה, אירועי סערהכולל סופות הוריקן, סופות ציקלון וטייפונים, חוו עלייה משמעותית, וגדלו יותר משבעה מ-163 תקריות מתועדות ב-2015 ל-1,186 ב-2023.
יחד, שיטפונות וסערות היו אחראים ל-77 אחוז מכל התקריות הקשורות למזג האוויר בעולם מ-2008 עד 2023.
פושקר חרצ'ה, סגן מנהל תוכנית מדע, מודעות ופתרונות אקלים במכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה, אומר ששינויי האקלים שנגרמו על ידי האדם "בוודאי שיחקו תפקיד משמעותי" בהחמרה במצבי קיצון הקשורים לטמפרטורה.
"זה גם החמיר שטפונות, בצורת, סערות וגובה פני ים קיצוניים ברוב האזורים המיושבים", אמר חרצ'ה לאל-ג'זירה.
הוא הזהיר כי "החמרה בקיצוניות" צפויה להימשך אם "נשיג באורח פלא את יעד הטמפרטורה של 1.5 מעלות צלזיוס עד 2100" – שמטרתו להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם-תעשייתיות עד סוף המאה כדי להפחית השפעות אקלים חמורות.
עקירות המתרחשות ברחבי העולם
מתוך 359 מיליון העקירות העולמיות הקשורות למזג האוויר שנרשמו מאז 2008, כמעט 80% היו מאזורי אסיה ואסיה פסיפיק, מהווים כ-106 ו-171 מיליון בהתאמה.
סין, הפיליפינים, הודו, בנגלדש ופקיסטן היו חמש המדינות המובילות עם העקירות הפנימיות הנרשמות ביותר לאורך תקופה של 16 שנים, והיוו 67 אחוז מהעקירות העולמיות.
על פי הבנק העולמי, במהלך שני העשורים האחרונים, יותר ממחצית מאוכלוסיית דרום אסיה – כ-750 מיליון בני אדם – הושפעו לפחות מאסון טבע אחד כמו שיטפונות, בצורת או ציקלון. האזור צפוי לחוות הפסדים שנתיים בממוצע של 160 מיליארד דולר עד 2030 אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
בסך הכל, מדינות בדרום הגלובלי, כולל חלקים נרחבים מאפריקה, אסיה, אסיה פסיפיק, MENA ואמריקה הלטינית, חוו פי חמישה (5.13) יותר עקירות ביחס לאוכלוסייתן בהשוואה למדינות בצפון הגלובלי בשנת 2023.
חרצ'ה מאוניברסיטת קולומביה כינה את התופעה כאחת מ"עוולות העולם" הגדולות – שבה הדרום הגלובלי תרם הכי פחות לבעיה אבל סובל מההשפעות הקשות ביותר, וימשיך לשאת בנטל של השפעותיה.
לפי ניו יורק טיימס אָנָלִיזָה23 מדינות מתועשות, רובן ככולן במערב אירופה ובצפון אמריקה, תרמו ל-50 אחוזים מכל גזי החממה שתרמו להתחממות הגלובלית, ששוחררו על ידי דלקים מאובנים ותעשייה במהלך 170 השנים האחרונות.
חרצ'ה הסביר שהדרום הגלובלי כבר מכיל את האזורים החמים ביותר על פני כדור הארץ, ומכאן שאפילו העלייה הקטנה יחסית בטמפרטורה הגלובלית השפיעה על אותם אזורים יותר מאשר אזורים קרים יותר.
"כמו כן, המדינות הללו הן הפגיעות ביותר להשפעות האקלים, מכיוון שבדרך כלל יש להן הכי מעט משאבים פיננסיים ו/או טכנולוגיים כדי למתן את הבעיה", הוסיף.
האם חברי COP עושים מספיק כדי להתמודד עם העקירה?
אליס בייליט, יועצת מדיניות במרכז לניטור עקירה פנימית, אומרת שהטיפול בעקירת אסון מחייב התייחסות "הן לגורמים השורשיים שלה, לרבות פגיעות שנוצרו כתוצאה משינויי אקלים, כמו גם בהפסדים ובנזקים שהוא יוצר".
"ההבטחות הנוכחיות (ב-COP) אינן מספיקות עד כדי כך, בין היתר משום שהן אינן מתחשבות במלואן בעלויות האמיתיות של העקירה", אמר בייליט לאל-ג'זירה.
בשבוע שעבר, יותר מ-200 מנהיגים לשעבר ומומחי אקלים אמרו במכתב כי פסגת הקו"פ בראשות האו"ם הייתה "לא מתאים יותר למטרה"ודורש "שיפוץ יסודי".
חרצ'ה מאוניברסיטת קולומביה גם הביעה ספקנות לגבי מה יכולות להגיע לפסגות כמו COP.
"פשוט תסתכל על כל גרף של פליטת CO2 לאורך זמן. הם ממשיכים לצמוח ללא הפוגה לאחר עשרות שנים של פגישות אלה", אמר.
"כל עוד ההסכמים אינם מחייבים מבחינה משפטית, 'התחייבויות' ימשיכו להיות מותאמות, וכן הלאה. וגם אם הם יהיו מחייבים משפטית מתישהו, מי יאכוף אותם?"
חרצ'ה קרא ל"מערכת תמחור פחמן גלובלית המענישה פליטות גזי חממה, אבל בהגינות – זה לא מטיל עומסי הפחתה לא הוגנים על מדינות בעלות הכנסה נמוכה/בינונית".
