רבים מכירים את הרגע הזה – הליכה יחפה בבית, טעות בניווט, ובום: הזרת הקטנה בכף הרגל נתקעת ברהיט קשיח. הכאב חד, ממוקד ויכול להימשך דקות ארוכות. אבל מאחורי המכה הסתמית הזו מסתתרת אנטומיה מורכבת ומערכת עצבים רגישה במיוחד, שיכולה להסביר מדוע הפגיעה כה עזה – ולמה לפעמים היא מצריכה בדיקה רפואית.
כף הרגל האנושית כוללת 26 עצמות, עשרות רצועות, גידים ושרירים קטנים שאחראים על יציבות, הליכה ושיווי משקל. כל אחת מחמש האצבעות בנויה ממספר עצמות קטנות (פלנגות), המחוברות למערכת המטרטרסלית – חמש עצמות ארוכות המחברות בין עצמות שורש כף הרגל לבין האצבעות. האצבע החמישית – הזרת – מחוברת לעצם המטרטרסלית החמישית, שהיא רגישת במיוחד לפגיעות מהצד. לעיתים, חבטה חזקה עלולה לגרום לשבר בבסיס העצם הזו – תופעה המכונה שבר של ג’ונס – והיא שכיחה מאוד בספורטאים ובאנשים שנפגעים באופן דומה.
אנטומית, כל אצבע בכף הרגל מורכבת משלוש עצמות (למעט הבוהן, שיש בה שתיים). השרירים והגידים הקטנים מאפשרים תנועת כיפוף, פשיטה וייצוב, ומסביבם עוברים עצבים תחושתיים עשירים. באצבע הקטנה, בגלל מיקומה ההיקפי והחשיפה הרבה שלה בפעילות יומיומית, הפגיעה פשוטה יחסית – אך ההשלכות עלולות להיות כואבות במיוחד.
מה עושים מיד אחרי הפגיעה? ראשית, כדאי לדעת שתחושת הכאב ניתנת להחלשה זמנית באמצעות טריק עצבי פשוט: עקרון הסיבים המתחרים. במערכת העצבים קיימים מסלולים נפרדים לעברת תחושת מגע וכאב. לכן, אם תדגדגו קלות את האזור או תלחצו עליו בעדינות – תחושת המגע תדחיק מעט את תחושת הכאב. לאחר מכן, מומלץ להניח קומפרס קר על האצבע – רצוי עטוף בבד – להפחתת נפיחות וסיכון לשטף דם פנימי.
אם הכאב ממשיך לאחר כמה שעות, יש נפיחות בולטת או שטף דם פנימי, חשוב לפנות לרופא. לעיתים מדובר לא רק במכה, אלא בשבר שדורש קיבוע או אפילו צילום ואבחון אורטופדי. במקרים נדירים יותר, השבר עלול לערב את מפרק כף הרגל או את עצם המטטרסל עצמה – מצב המחייב טיפול מקצועי.
