נשק המכסים של טראמפ מתחיל לפעול. הוא מצהיר ומאיים שיטיל מכסים בשיעור חסר תקדים של עד 60% על מוצרים מסין, 25% על אלה מקנדה וממקסיקו, ו-10% על שאר העולם, במה שעשוי להוביל למלחמת סחר חריפה בהרבה מזו שניהל בקדנציה הראשונה שלו. כבר בימיו הראשונים בבית הלבן הוכיח הנשיא את יעילות האיום במכסים, כשקולומביה נכנעה תוך שעות לדרישתו לקבל מטוסים צבאיים עם מהגרים שגורשו מארה"ב, לאחר שאיים במכסים של 25% שיעלו ל-50% תוך שבוע.
"זו מלחמת סחר שונה מהותית מהקודמת", אומר אד גרסר, שהוביל את יחידת המחקר הכלכלית במשרד נציג הסחר האמריקאי בתקופת טראמפ הראשונה. הפעם "האיומים רחבים יותר, ותחושת האילוצים המשפטיים פחותה. זה מבטא את העובדה שהוא מרגיש שכנשיא יש לו זכות ליצור מערכת מכסים חדשה לגמרי בעצמו".
בניגוד לקדנציה הראשונה, הפעם צוות הסחר של טראמפ מאוחד יותר בתפיסתו ביחס לתמיכה ברעיון המכסים. סקוט בסנט, המועמד לתפקיד שר האוצר, והווארד לוטניק, המועמד למשרת מזכיר המסחר, תומכים שניהם בהטלת מכסים חדשים.
טראמפ מרחיב משמעותית את השימוש במכסים מעבר למטרות כלכליות גרידא. הוא משתמש בהם כמנוף לחץ בנושאי הגירה בלתי חוקית, סמים, ואפילו כאמצעי לחץ על האיחוד האירופי לקנות נפט אמריקאי. "הם לא רוכשים את המכוניות שלנו, הם לא קונים את התוצרת החקלאית שלנו", אמר טראמפ על האיחוד האירופי, "אז או שנפתור את זה עם מכסים או שהם יצטרכו לקנות את הנפט שלנו."
התגובות העולמיות לאיומי טראמפ חושפות שינויים משמעותיים בזירה הגיאו-פוליטית. בסין, הנשיא שי מסתמך יותר על פוטין ורוסיה ופחות על ארה"ב, עם יותר מ-40 פגישות אישיות בין השניים לאורך השנים. המנטרה החדשה של שי היא "המזרח עולה; המערב שוקע."
גם המגזר העסקי שינה את גישתו. ג'יימי דיימון, מנכ"ל JP Morgan Chase, שביקר את תוכנית המכסים של טראמפ בקדנציה הראשונה, ביטא הפעם רוח אחרת בכנס האחרון בדאבוס: "אם זה קצת אינפלציוני, אבל זה טוב לביטחון הלאומי, אז שיהיה. תתגברו על זה."
בקנדה, האיום במכסים חושף מתחים פנימיים עמוקים. בעוד שבצפון, דאג פורד, ראש ממשלת אונטריו, מאיים כי מכסי טראמפ יזכו בתגובה אגרסיבית מצידו של חסימת חשמל והסרת משקאות אמריקאים מהמדפים, דניאל סמית' מאלברטה נוקטת בגישה דיפלומטית יותר. "אני לא חושבת שהוא מגיב טוב לאיומים, במיוחד ריקים", אמרה לנשיונל פוסט.
המאבק העיקרי צפוי להתמקד בתחום הטכנולוגי מול סין. בעוד טראמפ מתמקד בצמצום הגירעון המסחרי שבארה"ב, יועציו לביטחון לאומי מבקשים למנוע מסין גישה לטכנולוגיות מתקדמות. ממשל ביידן כבר הרחיב את המגבלות על יצוא מוליכים למחצה וטכנולוגיות מתקדמות לסין, וגייס בעלות ברית לתיאום הצעדים.
העיתוי מאתגר במיוחד עבור סין. על פי קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה הסינית מתמודדת עם האטה בצמיחה לפחות מ-5%, קריסה בשוק הנדל"ן, חוב ממשלתי גדל, וסכנת דפלציה בשל חוסר איזון בין ביקוש והיצע. ההשקעות הזרות בסין ירדו לשפל של 30 שנה ב-2023 והמשיכו לרדת במחצית הראשונה של 2024.
טרם עבר שבוע מכניסתו לתפקיד, והמהלכים של טראמפ כבר משפיעים על הכלכלה העולמית. האיחוד האירופי מיהר לחתום על הסכם סחר עם מדינות דרום אמריקה, עדכן הסכם עם מקסיקו, וחידש משא ומתן עם מלזיה. "חזרתו של טראמפ עשויה לדרבן מדינות לגוון עוד יותר את תיקי הסחר שלהן", אמר טנגקו זפרול עזיז, שר המסחר של מלזיה.
התמונה הגדולה מעניינת במיוחד: למרות האיומים הנרחבים, מאז 2017, שנתו הראשונה של טראמפ כנשיא, שער הסחר נשאר יציב בכ-60% מהתמ"ג העולמי. אולם חלקה של ארה"ב בזרמי הסחר ירד, בעוד אסיה, אירופה והמזרח התיכון הגדילו את חלקם. רוצ'יר שארמה, יו"ר רוקפלר אינטרנשיונל, מסכם: "אמריקה עשויה להיות דומיננטית יותר כמעצמת פיננסים וכלכלה, אך פחות כמעצמת סחר. חלקה במדדי המניות העולמיים זינק לכמעט 70% וחלקה בתמ"ג העולמי עלה ליותר מ-25%, אך חלקה בסחר העולמי נמוך מ-15% וירד משמעותית בשמונה השנים האחרונות".
