ימים אחרי שישראל הכריזה זה יפחית את הלחימה לאורך כביש מפתח בדרום עזה כדי לאפשר סיוע נוסף להגיע לאזרחים פלסטינים מיואשים, למעלה מ-1,000 משאיות של אספקה נותרו תקועים באזור הגבול. זו התוצאה, אומרים גורמי סיוע ואחרים, של האנרכיה הקיצונית שאחזה בעזה בחודש התשיעי למערכה הצבאית של ישראל.
איום הביזה וההתקפות על ידי כנופיות חמושות אילץ קבוצות סיוע להפסיק לספק סיוע בדרום עזה, אומרים גורמי סיוע. משאיות המשתמשות בדרכי אספקה היו מלאות בחורי כדורים. אנשי עסקים ששולחים סחורות מסחריות לשטח וסוכנויות סיוע החליטו שהם לא יכולים לסכן את חיי העובדים בנסיעה.
המשמעות היא שהחלטת הצבא הישראלי להשהות את הלחימה במשך שעות בכל יום לאורך נתיב הסיוע הביאה עד כה תועלת הומניטרית מועטה. יש כעת אלפי טונות של מזון, תרופות ואספקה אחרת תקועים בצד העזתי של גבול שחוצה קילומטרים בלבד מפלסטינים הזקוקים להם, אומרים הגורמים הרשמיים.
התרחיש העגום הוא חלק מאפקט הדומינו של המערכה הישראלית בעזה, שהפילה חלק גדול מממשלת חמאס מבלי לספק תוכנית שלטונית או להציע אבטחה לשיירות סיוע. ברוב עזה אין שוטרים שימנעו כאוס, מעט עובדי עירייה שינקו ערימות של הריסות ואשפה ורק המינימום המינימלי של שירותים ציבוריים. לתוך הוואקום מיהרו להתרבות של קבוצות פשע מאורגן, שהשתייכותם, אם בכלל – בין אם לשבטים עזה או לקבוצות חמושות כמו חמאס – עדיין לא ברורה.
הסיוע נערם בכרם שלום, מעבר גבול בשליטה ישראלית לדרום עזה, לפי האו"ם והרשויות הישראליות. מאז שהמתקפה הצבאית של ישראל בעיר רפיח שבדרום המדינה סגרה מעבר נוסף בחודש שעבר, הפך כרם שלום לצינור הסיוע היחיד לדרום עזה.
מנהל שיבר, המפקח על חברת הובלות פלסטינית שעובדת במעבר כרם שלום, אמר שחלק מהסחורות התקלקלו בחום בצד העזתי. כמה משאיות מסחריות הצליחו לעשות את דרכן החוצה תחת שמירה כבדה, למרות התקיפות של עזתים חמושים, הוא אמר, אבל הסיוע היה תקוע.
"אנשים בעזה לא יכולים למצוא אוכל", אמר מר שיבר. "אבל הסחורה פזורה כאן במעבר."
"זה אסון," אמר.
פרחאן חאק, דובר האו"ם, אמר ביום שלישי לכתבים כי ההכרזה הישראלית על הפסקה "עדיין לא תורגמה ליותר סיוע להגיע לאנשים נזקקים".
אדם המעורב במאמץ לחלוקת סיוע אמר כי כנופיות פשע חמושות פועלות בחופשיות כמעט מוחלטת באזור הגבול בין ישראל לעזה, שבו משאיות חייבות לעבור, ותוקפות אותן מדי יום. האדם תיאר את ההתקפות כמתואמות ומאורגנות, ולא את הביזה הספונטנית על ידי אזרחים עזתים מיואשים שהטרידו את שיירות הסיוע בחודשים המוקדמים של המלחמה.
תוקפים חמושים יורים לעבר המשאיות, מאלצים אותן לעצור ולפעמים מכים את הנהגים לפני שהפשיטו את תכולת המשאיות, אמר האדם.
ואין למי להזעיק עזרה: כוח המשטרה המנוהל על ידי חמאס שסייע לאבטח את העברת הסיוע מוקדם יותר במלחמה נמס לפני חודשים לאחר שהצבא הישראלי הרג כמה קצינים. (האדם דיבר בעילום שם כי היה מחויב בהסכמי סודיות).
"היעדר כל משטרה או שלטון חוק באזור" הפך את הכבישים המקיפים את המעבר למסוכנים ביותר, אמר מר האק.
מספר משאיות הסיוע הבינלאומיות שהגיעו לפלסטינים בדרום עזה צנח מאז החלה מתקפת רפיח של ישראל ב-7 במאי. רק כמות קטנה של סיוע זלגה דרך כרם שלום, אומרים גורמי סיוע, כולל מה שאמר פקיד סיוע מערבי היו 30 משאיות שנשלחו באמצעות ירדן ביום שני. אפילו 1,100 המטענים שנתקעו במעבר – שווה ערך למה שהיה נכנס לעזה בקצת יותר מיומיים לפני המלחמה – מייצגים חלק זעיר ממה שארגוני הסיוע אומרים שצריך כדי למנוע את הרעב בעזה.
מעבר גבול נוסף, ברפיח בגבול מצרים-עזה, נותר סגור מאז החל המבצע הישראלי.
בניסיון להשלים את המחסור, החלו הרשויות הישראליות לאפשר כניסת סחורות מסחריות נוספות לעזה מישראל ומהגדה המערבית הכבושה. בניגוד לשיירות האו"ם, משאיות אלו נוטות לנסוע עם הגנה חמושה, מה שמאפשר להן לחצות את השטח המסוכן.
ישראל עצרה את המשלוחים המסחריים במשך כשבועיים בניסיון לאפשר למשאיות סיוע לעבור, לפי גורם אמריקאי שעבד על מאמץ הסיוע. אבל ביום ראשון, ללא סיוע שנסע לאורך הכביש בגלל חוסר ביטחון, ישראל חזרה לשלוח את המשאיות המסחריות, 20 מהן נכנסו לעזה, אמר הפקיד.
פקידי הסיוע של ארה"ב והמערב דיברו בתנאי של אנונימיות מכיוון שהם לא היו מורשים לדבר בפומבי.
סעד אבו אל-עוף, איש עסקים עזתי ששלח כשלושה מטענים של אורז למובלעת מאז אמצע מאי, אמר שהוא השהה את המשלוחים בגלל הכנופיות החמושות. בעבר, לדבריו, שילם אלפי דולרים בכספי הגנה לקבוצה של עזתים כדי לאבטח את המשאיות שלו.
אבל עכשיו זה פשוט מסוכן מדי בצד העזתי של מעבר כרם שלום, אמר. הוא מחזיק את משאית הסחורה האחרונה שלו בצד הישראלי, בתקווה שיחזור על סדר כלשהו.
"אין ביטחון או שום שלטון ממשלתי בעזה", אמר מר אבו אל-עוף בראיון טלפוני מקהיר. "אנשים חמושים יכולים להשתלט על הסחורה שלך."
"זה הרבה יותר מסוכן ממה שהיה קודם, והיינו צריכים מנגנון שיטור חזק שיגן עלינו. אנחנו סוחרים – אנחנו לא יכולים לשחק את תפקיד המשטרה בו זמנית", אמר.
ארגוני סיוע אמרו שישראל חייבת לעשות יותר כדי לפתוח את הדרך לסיוע, וכי הצעדים שעליה הכריזה במהלך המלחמה – כגון הפסקה חלקית בלחימה – לא סייעו לעזה למנוע רעב.
רק הפסקת אש, לדבריהם, תאפשר סיוע להגיע ליותר אנשים שזקוקים לו. בינתיים, אמרה בושרה חאלידי, מובילת מדיניות בכירה בקבוצת הסיוע אוקספם: "זו אחריותה של ישראל להגן על הגישה ולאפשר גישה, לא רק בגבולות אלא גם בתוך עזה".
