נסיגת ההתנגדות לצווי המעצר מציבה את ממשלת בריטניה החדשה בסתירה עם ממשל ביידן, שמתנגד לצווי המעצר נגד מנהיגי ישראל.
התנועה, דיווח לראשונה על ידי הגרדיאן, לא מגדיל את הסיכוי שהצווים שביקש התובע הראשי של בית הדין הפלילי, קארים חאן, יתקבלו. גם מדינות אחרות ישקלו עם בית המשפט.
יִשׂרְאֵלִי מהדורת החדשות המקוונת ynet ציטט בכיר ישראלי אלמוני שאמר: "ישראל מאוכזבת עמוקות. זוהי החלטה שגויה מיסודה; זה מנוגד לצדק ולאמת ומפר את זכותן של כל הדמוקרטיות להילחם בטרור".
סטארמר, עורך דין לזכויות אדם לשעבר, גינה את חמאס ותמך בזכותה של ישראל להגן על עצמה, אך גם קרא להפסקת אש ויותר סיוע הומניטרי למובלעת הנצורה.
בצעד נוסף הודיעה בריטניה בשבוע שעבר כי היא ממשיכה את המימון לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, למרות דיווחים של ישראל כי חלק מעובדי הסוכנות היו מעורבים במתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר. .
שר החוץ החדש של בריטניה, דיוויד לאמי, אמר כי אונר"א נקטה בפעולה כדי להבטיח את "הסטנדרטים הגבוהים ביותר של נייטרליות" בקרב אלפי עובדיה.
ביום שישי, הדוברת הרשמית של רחוב דאונינג, שבאופן מסורתי לא נקראת בשם, אמרה כי החלטת הממשלה החדשה שלא להתנגד לצווי המעצר לא צריכה להיחשב כאישור או התנגדות לכל מקרה של ICC.
"בהגשת ה-ICC, אני יכול לאשר שהממשלה לא תמשיך (ההצעה) בהתאם לעמדה ארוכת השנים שלנו, שזה עניין שבית המשפט צריך להחליט עליו", אמר הדובר לכתבים.
חאן, שהוא בריטי, הודיע במאי כי הוא מבקש גם צווי מעצר בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה שביצע חמאס במתקפתו ב-7 באוקטובר ועל ידי ישראל במלחמה שלאחר מכן בעזה.
כ-1,200 ישראלים, בהם חיילים ואזרחים, נשים וילדים, נהרגו בפיגוע באוקטובר. מאז תחילת מלחמתה של ישראל נהרגו יותר מ-39 אלף פלסטינים בעזה, רובם נשים וילדים, לפי משרד הבריאות בעזה.
בחיפוש אחר צווי מעצר, מינה תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי את יחיא סינוואר, המנהיג העליון של חמאס בעזה; מוחמד דייף, מפקד הזרוע הצבאית של התנועה; ואיסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שבסיסו בקטאר. גם ארצות הברית וגם בריטניה סימנו קודם לכן את חמאס כארגון טרור.
התובע אמר כי מנהיגי חמאס מבוקשים באשמת רצח, לקיחת בני ערובה, אונס, תקיפה מינית ועינויים.
עוד ביקש התובע בבית המשפט להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט באשמת הרעבה של אזרחים, גרימת סבל רב והכוונת פיגועים בכוונה נגד אוכלוסייה אזרחית.
נתניהו אמר בחודש מאי כי האיום בצווי מעצר "לא ימנע מאיתנו לנהל את המלחמה הצודקת שלנו נגד חמאס". הוא כינה את הפעולה "השחתת צדק".
הנשיא ביידן בזמנו שנקרא הצווים האפשריים "מְזַעזֵעַ", והוסיף כי "אין שוויון – אין – בין ישראל לחמאס".
התובע ב-ICC מבקש צווים בפני הרכב קדם משפט של שלושה שופטים, שטרם קבעו אם ההליכים יכולים להתקדם.
שלושת השופטים נתנו מוקדם יותר לבריטניה עד אמצע יולי להגיש את התנגדותה הרשמית לצווים.
ימים ספורים מבחירתו ב-4 ביולי, פנה סטארמר לנתניהו וקרא "להעמיק עוד יותר את היחסים ההדוקים בין שתי המדינות", על פי קריאה בריטית. הוא הוסיף כי חשוב גם להבטיח שהתנאים ארוכי הטווח לפתרון שתי המדינות יהיו במקום, כולל להבטיח שלרשות הפלסטינית יהיו האמצעים הכספיים לפעול ביעילות".
