כשנותר פחות משבוע בתפקיד, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מוכן להסיר את ייעודה של קובה כ"נותנת חסות ממלכתית לטרור", על פי מקורות אנונימיים המכירים את תוכניותיו.
סוכנות הידיעות Associated Press פירצה את הסיפור ביום שלישי, בציטוט פקידים אמריקאים. אבל המהלך עשוי להיות אמצעי סמלי ולא מדיניות מתמשכת.
כאשר הנשיא הנבחר דונלד טראמפ אמור להיכנס לתפקידו ב-20 בינואר, ההחלטה עשויה להתהפך במהירות תחת הממשל הנכנס. ובכל זאת, ממשל ביידן דחף קדימה והודיע לקונגרס על כוונתו.
"הערכה הושלמה, ואין לנו מידע התומך בהגדרתה של קובה כמדינה נותנת חסות לטרור", אמר גורם בבית הלבן לסוכנות הידיעות AFP.
גורמים רשמיים בקובנים, בינתיים, בישרו כי ההכרזה הגיעה מזמן. ברשתות החברתיות, שר החוץ הקובני ברונו רודריגז כינה את מעשיו של ביידן "חיוביים" אך "מוגבלים" ביעילותם.
"קובה מעולם לא הייתה צריכה להיכלל ברשימה שרירותית של נותני חסות מדינות לטרור", הוא כתב. "זה היה ייעוד שרירותי ומניע פוליטי עם השפעה חמורה מאוד על האוכלוסייה הקובנית, פגיעה בכלכלה, גרימת מחסור ועידוד הגירה לארה"ב".
עם זאת, זו לא הפעם הראשונה שהייעוד נגד קובה מבוטל ומוטל מחדש. והרפובליקנים הודיעו במהירות על כוונתם להילחם בשינוי.
"ההחלטה של היום אינה מקובלת לגופו של עניין", אמר הסנאטור טד קרוז מטקסס, מחוקק אמריקאי קובני, בהצהרה לתקשורת.
"הטרור שמקדם המשטר הקובני לא פסק. אעבוד עם הנשיא טראמפ ועמיתיי כדי לבטל מיד ולהגביל את הנזק מההחלטה".
מדיניות של מלחמה קרה
מדבר מוושינגטון הבירה, כתב אל-ג'זירה, אלן פישר, הסביר כי ההחלטה של יום שלישי תפנה את הדרך לקובה לקבל סיוע הומניטרי ממוסדות ארה"ב.
"משמעות הדבר היא שארגונים הומניטריים, קבוצות כנסייה וארגוני זכויות אדם שונים יכולים כעת להעביר סיוע כדי לעזור לאנשים בקובה מבלי לעמוד בפני כל סוג של סנקציות אמריקאיות", אמר פישר.
במקביל להסרת הייעוד, הודיעה קובה כי תשחרר 553 אסירים שהואשמו ב"פשעים שונים", כולל כמה שנסחפו ככל הנראה הפגנות נגד הממשלה בשנת 2021.
קובה הוגדרה לראשונה כ"נותנת חסות ממלכתית לטרור" ב-1982, תחת נשיאותו של המנהיג השמרני רונלד רייגן.
משרד החוץ האמריקאי מסביר באתר האינטרנט שלו כי קובה ספגה סנקציות על "ההיסטוריה הארוכה של מתן ייעוץ, מקלט בטוח, תקשורת, הכשרה ותמיכה כספית לקבוצות גרילה ולטרוריסטים בודדים".
הייעוד נעשה במהלך העשור האחרון של המלחמה הקרה. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נותקו זה מכבר בשלב זה, בעיקר בשל קשריה ההדוקים של קובה עם ברית המועצות לשעבר, היריבה של ארה"ב למלחמה הקרה.
קובה גם עברה אמברגו סחר ארה"ב בן עשרות שנים עד אז.
עם זאת, התווית "מממנת מדינה לטרור", בודדה עוד יותר את המדינה הקאריבית, והגבילה את יכולתה להשתתף בעסקאות פיננסיות עם מוסדות מבוססי ארה"ב ומנעה ממנה לקבל סיוע אמריקאי.
לקראת ההכרזה של יום שלישי, היו רק שלוש מדינות מלבד קובה שזוהו כ"נותנות מדינה לטרור" בארה"ב. הם כוללים את צפון קוריאה, איראן וסוריה.
הלוך ושוב
עם זאת, החלטתו של ביידן מהדהדת את זו של בעל בריתו הדמוקרטי הקרוב, הנשיא לשעבר ברק אובמה.
ביידן כיהן כסגן נשיא במהלך שתי הקדנציות של אובמה בתפקיד, כולל ב-2015, כאשר ממשלו רדף אחרי "לְהַפְשִׁירביחסים של ארה"ב עם קובה.
באפריל אותה שנה הודיע אובמה שיסיר את קובה מרשימת "נותני הטרור של המדינה", בעקבות פגישות עם נשיא קובה דאז ראול קסטרו.
באותו זמן, אובמה הרגיע את הקונגרס כי קובה "סיפקה הבטחות שהיא לא תתמוך בפעולות טרור בינלאומיות בעתיד".
כמה חודשים לאחר מכן, ביולי 2015, אובמה לקח צעד קדימה והכריז שארה"ב תעשה זאת לכונן מחדש יחסים דיפלומטיים רשמיים עם קובה לראשונה מאז שנות ה-60.
"במקום לתמוך בדמוקרטיה והזדמנויות לעם הקובני, המאמצים שלנו לבודד את קובה למרות כוונות טובות היו יותר ויותר השפעה הפוכה: חיזוק הסטטוס קוו ובידוד ארצות הברית משכנותינו בחצי הכדור הזה", אמר אז אובמה. "אנחנו לא צריכים להיות כלואים על ידי העבר."
הוא ציין כי קובה נמצאת במרחק של פחות מ-150 קילומטרים מקו החוף של פלורידה.
אבל כשטראמפ ירש את אובמה כנשיא ב-2017, הוא נקט בגישה נוקשה יותר למדיניות חוץ, כולל סנקציות על מוצרים קובניים.
ב-12 בינואר 2021, ב- ימים דועכים מהקדנציה הראשונה שלו, טראמפ החזיר את קובה לרשימה של "נותני חסות מדינות לטרור".
"בפעולה זו, נעמיד שוב את ממשלת קובה אחראית ונשלח מסר ברור: על משטר קסטרו להפסיק את תמיכתו בטרור הבינלאומי ובחתרנות לצדק האמריקני", אמר שר החוץ של טראמפ באותה עת, מייק פומפאו. הַצהָרָה.
הוא האשים את קובה בכך ש"האכילה, שיכנה וסיפקה טיפול רפואי לרוצחים, פצצות וחוטפים" במשך עשרות שנים.
ממשלת קובה, בינתיים, אָרוּר השינוי כ"צביעות" ו"אופורטוניזם פוליטי".
גוש פוליטי
לאחר שטראמפ נבחר מחדש לכהונה שנייה בנובמבר, היו השערות כי ביידן עצמו יכול למשוך מהלך דומה, ולנצל את הימים האחרונים של נשיאותו כדי להפוך את החלטת טראמפ.
ב-15 בנובמבר, למשל, קבוצה של נציגים דמוקרטיים, בראשות המחוקקת היוצאת ברברה לי, שלחה לבית הלבן ביידן מכתב הקורא ל"פעולה מיידית" כדי לטפל בהידרדרות המצב ההומניטרי בקובה.
המכתב צוטט את האגרה של הוריקן רפאל על האי, כמו גם תשתית האנרגיה המתפוררת של המדינה, מה שהוביל לתדירות הפסקות חשמל. מאז 2021, קובה ראתה גם א מספר שיא של אזרחים עוזבים את גבולותיה, בתגובה לחוסר היציבות הכלכלית.
"המצב לא רק גורם סבל עצום לעם הקובני אלא גם מהווה סיכונים רציניים לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארה"ב", נכתב במכתב. "אם לא יטופלו, המשבר כמעט בוודאות יליץ הגירה מוגברת, ילחץ על מערכות ניהול הגבולות בארה"ב ויערער לחלוטין את האזור הקריבי הקשה ממילא".
על ידי הסרת קובה כ"נותנת חסות ממלכתית לטרור", כותבי המכתבים ציינו כי משאבי נפט נוספים יכולים להגיע לאי, ובכך "לאפשר גישה לאנרגיה והקלה כלכלית לעם הקובני".
אבל הסנאטור הרפובליקני ריק סקוט מפלורידה גינה הצעה כזו כ"סיכון בלתי מתקבל על הדעת".
במדינתו יש אוכלוסייה גדולה של פליטים קובנים שנמלטו מדיכוי וחוסר יציבות כלכלית בקובה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 – ואשר יוצרים גוש הצבעה בעל עוצמה רפובליקנית.
"קריאות בשעה ה-11 של ממשל ביידן מצד אוהדים קומוניסטים במפלגה הדמוקרטית לנשיא ביידן להסיר את קובה מרשימת החסות של המדינה לטרור אינן רק בורות, אלא מסוכנות", אמר סקוט בהצהרה לפרסום בפלורידה פיניקס. .
המועמד של טראמפ למזכיר המדינה, הסנאטור מרקו רוביו, הוא צאצא של המהגרים הקובנים, וכמו כן תקף מאמצים להחזיר את ההגבלות על ממשלת האי.
הוא כינה בעבר את המאמצים של אובמה לנרמל את היחסים "ויתורים חד צדדיים".
פישר, כתב אל-ג'זירה, ציין כי ביידן מתח ביקורת על החלטת טראמפ להחזיר את קובה לרשימת "הטרור" מאוחר כל כך בקדנציה הראשונה שלו כנשיא.
ההחלטה של יום שלישי מסמנת אפוא היפוך תפקידים משמעותי עבור שני המנהיגים. טראמפ עומד כעת בפני השאלה האם לבטל את מעשיו של ביידן.
"האם אפשר להפוך את זה בקלות? ובכן, זה לא לגמרי קל לעשות, אבל בהחלט דונלד טראמפ יכול לתת מספר פקודות ביצוע ביומיים הראשונים (של הממשל השני שלו) שיבטלו למעשה את מה שג'ו ביידן עשה", הסביר פישר.
"אבל זה מעניין שמסע הפרסום של ביידן וצוות ביידן מתחו ביקורת על דונלד טראמפ שעושה זאת בדרכו החוצה מהדלת. והנה, ג'ו ביידן עשה בדיוק את אותו הדבר, כשנותרו שישה ימים בלבד בבית הלבן".
