דיווח של סוכנות רויטרס חושף כי ממשל טראמפ מתכנן מהלך חדש ומשמעותי נגד הברחות הנשק של איראן, במסגרת מאמציו להגביר את הלחץ על טהרן. על פי הדיווח, התוכנית כוללת עצירת מכליות נפט איראניות בלב ים, תוך שימוש בסמכות הנגזרת מהסכם הבינלאומי למניעת הפצת נשק להשמדה המונית (PSI), הסכם שמטרתו לעצור העברת חומרים אסורים.
המהלך נועד לשבש את שרשרת האספקה של איראן, המשתמשת בהכנסות הנפט למימון פעילותה הצבאית, כולל תמיכה בפרוקסי כמו חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה והחות’ים בתימן. "אתה לא צריך להטביע ספינות או לעצור אנשים, מספיק לעכב את המשלוחים כדי לגרום לאנשים להבין שזה לא שווה את זה", צוטט גורם המעורה בתוכנית, והדגיש את הגישה המינימליסטית אך האפקטיבית.
התוכנית מתמקדת בנקודות אסטרטגיות כמו מצר מלקה, נתיב שיט קריטי בים האדום שבו עוברים כ-10% מהסחר העולמי בנפט ובסחורות, וכן בנתיבים נוספים במפרץ הפרסי ובים הערבי. מטרתה היא לא רק לעכב משלוחים, אלא גם לשדר מסר ברור לרוכשי הנפט האיראני – בעיקר סין והודו, שממשיכות לרכוש נפט איראני למרות הסנקציות – כי הסיכונים הכלכליים והדיפלומטיים עולים על התועלת.
על פי דיווח ב-"מעריב" מה-24 בפברואר 2025, ארה"ב כבר הטילה סנקציות על גורמים באיחוד האמירויות, הודו וסין המעורבים ב"צי הצללים" האיראני – רשת מתוחכמת של מכליות הפועלות תחת דגלים זרים ומשנות את מיקומן באמצעות כיבוי משדרי AIS להסוואת המטען. המהלך הימי החדש משתלב עם הסנקציות הללו ומבקש להפוך את הסחר הבלתי חוקי לבלתי כדאי.
הרקע למהלך הוא חששות ממשל טראמפ מפני התקדמותה של איראן בתוכנית הגרעין והתחמשותה. דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מ-13 בדצמבר 2024 חשף כי טראמפ הביע בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו דאגה עמוקה מכך שאיראן תשיג נשק גרעיני "במשמרת שלו", מה שדוחף אותו להחזיר את מדיניות "מקסימום לחץ" שהוביל בקדנציה הראשונה. המהלך הימי נתפס כחלק מאסטרטגיה רחבה המשלבת סנקציות כלכליות קשות עם פעולות צבאיות מוגבלות, מבלי להיגרר לעימות ישיר
עם זאת, המהלך טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים. עצירת מכליות עלולה להיתקל בהתנגדות חריפה מצד סין, שתלויה בנפט איראני זול לכלכלתה, ולעורר תגובה צבאית איראנית במימי המפרץ.
איראן כבר הוכיחה בעבר את יכולתה לפגוע בספינות סוחר, כמו בהתקפות ב-2019 על מכליות במפרץ עומאן, או באמצעות מיקוש נתיבי שיט ותקיפות באמצעות כטב"מים של החות’ים. יתרה מזו, שיבוש הסחר הימי עלול להשפיע על מחירי הנפט העולמיים, מה שיעורר ביקורת מבית ומחוץ. למרות זאת, ממשל טראמפ נחוש להמשיך בדרכו, מתוך אמונה כי שיבוש כלכלי הוא המפתח לעצירת שאיפותיה של איראן – בים, ביבשה ובמרחב הגרעיני. בעוד התוכנית מתגבשת, העולם ממתין לראות כיצד תשפיע על מאזן הכוחות במזרח התיכון.
