מנהיגי אירופה יתכנסו ביום חמישי בפריס כדי לחוף את התמיכה באוקראינה, "קואליציה של המוכנים" שרוצה לעזור למדינה שנקרת המלחמה להילחם נגד רוסיה למרות המחויבות האמריקאית ומגנה על שלום בסופו של דבר.
צרפת ובריטניה הובילו את המאמצים הללו, מה שהוביל לפגישה ראשונה בפריס בפברואר ובשנייה בלונדון מוקדם יותר החודש, כמו גם מפגשים של ראשי צבא מוביליםו למעלה משלושים גורמים רשמיים צפויים להשתתף בישיבה ביום חמישי, בעיקר ראשי מדינה וממשל אירופאים וכן נציגי האיחוד האירופי המובילים.
מי שמוכן לעשות את מה שבקואליציה זו, עם זאת, עדיין לא ברור, במיוחד בכל פעם צמיחה נמוכה וחובות גבוהים מסבכים את המשוואה עבור מדינות אירופה שמנסות לבזבז יותר על הצבאיות שלהן.
סימן השאלה הגדול ביותר הוא הרעיון של "כוח ביטחון" פוטנציאלי של חיילים אירופאים המוצבים באוקראינה ברגע שהסכסוך מסתיים, כדי למנוע את רוסיה לחזור על פלישת 2022. בריטניה וצרפת ריחפו את הרעיון, אך עד כה אף מדינה אחרת לא התחייבה כוחות לכוח כזה, שהוא עדיין לא מוגדר ברובו ואשר רוסיה כינתה פסולה.
אף על פי כן, אומרים גורמים רשמיים בצרפת, ישיבת הפסגה עולה כי מאמציו של הנשיא עמנואל מקרון וראש הממשלה קייר סטארמר מבריטניה להעלות תגובה אירופאית משותפת משתלמים.
"אנחנו ונשאר בנחישות בצד אוקראינה," אמר מר מקרון במסיבת עיתונאים ביום רביעי בערב, לאחר פגישה בפריס עם הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה. "עתיד היבשת האירופית והביטחון שלנו עומדים על כף המאזניים."
מר זלנסקי אמר כי הוא מקווה ל"החלטות חדשות חזקות "מתוך המפגש ביום חמישי, שם צפויים המנהיגים לדון בסיוע צבאי לטווח קצר לאוקראינה, למאמצים לתמוך בהפסקת עתידית ולחזק את הצבא האוקראיני.
לא ברור איזה סוג תפקיד ארצות הברית תהיה מוכנה למלא במאמצים האירופיים. השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב וויטקוף, נקרא הרעיון של הצבת כוח אירופי באוקראינה "פשטנית" ו"תנוחה ותנוחה " – למרות שיש לממשל טראמפ שוב ושוב את אירופה שעשתה מעט מדי כדי להגן על עצמה. מר טראמפ לא הראה נכונות לספק ערבויות אמריקאיות לביטחון אוקראיני, שלדבריו אמר מר סטארמר יידרש לרוב מדינות אירופה לשקול לבצע חיילים.
מר מקרון חזר ואמר ביום רביעי כי כל כוח אירופי לא יהיה בחזית הסכסוך ולא יוטל עליו לעקוב אחר או לאכוף הפסקת אש-עבודה שהציע יכולה ליפול לשומרי השלום של האו"ם. במקום זאת, לדבריו, חיילים אירופאים יתבססו יותר מהקווי החזית, להרתיע את רוסיה ולעזור להכשיר ולתמוך בכוחות אוקראינים.
"זו גישה פציפיסטית," התעקש מר מקרון. "היחידים שיפתחו סכסוך או מצב לוחמני היו הרוסים אם היו מחליטים לפתוח בתוקפנות חדשה."
מר זלנסקי הדהד כי אמר לעיתונאים כי "אף אחד לא רוצה להאריך את המלחמה הזו ולהביא למדינה אחרת." תאונה זרה, לדבריו, "ישלוט במצב, יפקח עליו, יבצע הכשרה משותפת" ו"מנע כל רצון של רוסיה לחזור עם גלי תוקפנות מחודשים. "
גורם בכיר בנשיאות הצרפתית, אשר בהתאם לתרגול הצרפתי, תדרך כתבים על המצב אנונימי, אמר כי המאמצים האירופיים לעזור לאוקראינה "נעשו בשקיפות ובהרמוניה מושלמת עם שותפינו האמריקאים, המעוניינים בגישה זו ואמרו לנו שזה טוב."
המדיניות הפתאומית של ממשל טראמפ עוברת את הקריאות הדחופות של אירופה לבזבז יותר על הגנה הם הוכחה למר מקרוןשטען מאז תחילת נשיאותו כי אירופה זקוקה ליותר "אוטונומיה אסטרטגית" ופחות תלות בתמיכה הצבאית האמריקאית.
ובכל זאת, הבכיר הצרפתי הודה כי לא כל המדינות היו מוכנות או מסוגלות לשים חיילים בשטח.
"ישנן מסורות פוליטיות שונות, מכיוון שחוקה שונות, מכיוון שרגישויות פוליטיות יכולות להשתנות", אמר הבכיר. "אבל לכולם יש את מקומם בבניית ערבויות אבטחה מוצקות לאוקראינה."
מארק לנדלר דיווח תרם.
