בריטניה וצרפת הבטיחו לגייס "קואליציה של המוכנים" להבטיח הסכם שלום בין אוקראינה לרוסיה. כעת מגיע מבחן החומצה לאירופה: כמה מדינות יעלו, והאם זה אפילו משנה, בהתחשב בדחיית רוסיה של קואליציה כזו כחלק מהתיישבות כלשהי?
ראש הממשלה קייר סטארמר מבריטניה הותיר את השאלות הללו ללא מענה כשהוא נפרד ממנהיגים עמיתים לאחר פגישת פסגה בלונדון ביום ראשון. הוא הודה כי "לא כל מדינה תרגיש מסוגל לתרום", למרות שהוא הביע אופטימיות שכמה ימצאו, וכי הדבר ישלח אות לנשיא טראמפ שאירופה הייתה מוכנה "לעשות את ההרמה הכבדה".
אנליסטים אומרים כי ציור מר טראמפ חזרה לתהליך חשוב כמו המשימה וההיקף של קואליציה אירופאית. כרגע, ארצות הברית מופיעה נקבעת לקיים עסקה עם הנשיא ולדימיר ו 'פוטין מרוסיה מעל ראשי אירופה ואוקראינה, וללא כל ערבויות ביטחוניות.
מר סטארמר הציג את שלו קואליציה של המוכנים כאחד מהצעדים המרובים שכללו סיוע צבאי לאוקראינה כדי לשפר את מעמדה בשדה הקרב, מושב ליד השולחן עבור קייב בכל משא ומתן לשלום ולעזור עוד יותר ביכולות ההגנה שלו לאחר הסדר. זה המקום בו הקואליציה הייתה נכנסת.
בנוסף לבריטניה וצרפת, מדינות צפון אירופה כמו דנמרק והולנד נראות מועמדים ברורים לקחת חלק. שניהם היו תומכים פיננסיים חזקים במאמץ המלחמה של אוקראינה וחברי נאט"ו שתרמו לקמפיינים ביטחוניים אחרים, כמו באפגניסטן. גרמניה היא התורמת השנייה בגודלה של סיוע צבאי ואחרים לאוקראינה, לאחר ארצות הברית.
אולם כל מדינה עומדת בפני מכשולים פוליטיים וכלכליים, כמו הצורך להעביר אמצעים פרלמנטריים ספציפיים בהולנד והיעדר ממשלה חדשה בגרמניה לאחר הבחירות האחרונות. ראש ממשלת דנמרק, מט פרדריקסן, אמרה שיש לה "ראש פתוח". דיק שוף, ראש ממשלת הולנד, אמר שהוא טרם התחייב קונקרטי.
"אנו נשאם מחדש בדיוק את הנושאים האלה," אמר הקנצלר הגרמני העזוב, אולף שולץ, לאחר הפגישה של יום ראשון, במה שנשמע כמו משהו פחות מקריאה מעוררת נשק. בהעלאת ההוצאות הצבאיות, הוא הוסיף, "ידרוש מאמץ שרבים עדיין לא באמת מוכנים אליו מספיק."
ממשיך דרכו של מר שולץ, פרידריך מרז, מתערבל כדי להשיג סכום עצום של מימון להגנה – פוטנציאל לפחות 200 מיליארד יורו, כ -207 מיליארד דולר – בפרלמנט הגרמני הנוכחי מכיוון שהוא עומד בפני הסיכוי למיעוט אופוזיציה בשלב הבא שהוא גדול מספיק כדי לחסום הוצאות נוספות.
הנשיא עמנואל מקרון מצרפת אמר כי התוכנית הבריטית-צרפתית המתהווה תתחיל בהפוגה של חודש בין אוקראינה לרוסיה. כל פריסה של חיילים שמירת שלום תגיע רק לאחר מכן, אמר ב ראיון עם העיתון הצרפתי לה פיגארו ביום ראשון בערב.
"לא יהיו כוחות אירופאים על אדמת אוקראינה בשבועות הקרובים," אמר מר מקרון וציין תחילה את הצורך במשא ומתן. "השאלה היא כיצד אנו משתמשים בזמן הזה כדי לנסות להשיג הפוגה נגישה, עם משא ומתן שייקח מספר שבועות ואז, לאחר שנחתם שלום, פריסה."
"אנחנו רוצים שלום," אמר מר מקרון. "אנחנו לא רוצים את זה בשום מחיר, ללא ערבויות."
ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, שטיפח קשרים ידידותיים עם ממשל טראמפ, נותר ספקן לגבי כוח שמירת שלום. ביום ראשון היא ציינה כי פריסת הכוחות האיטלקיים "מעולם לא הייתה על השולחן" והוסיפה כי פעולה כזו הסתיימה בסיכון להיות "מורכב ופחות יעיל".
ישנן מדינות לא מוכנות בגלוי, ובמיוחד הונגריה, שבעבר ניסו להחזיק סיוע אירופי נוסף לאוקראינה. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הודה למר טראמפ על הטיפול העוין שלו של הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה במהלך ישיבת המשרד הסגלגל שלהם בשבוע שעבר.
מר אורבן ורוברט פיקו, ראש ממשלת סלובקיה, דרשו מהאיחוד האירופי לדחוף להפסקת אש מיידית באוקראינה. שניהם איימו לחסום הצהרות תמיכה באוקראינה בישיבת פסגת האיחוד האירופי השבוע. אף מנהיג לא הוזמן למפגש בלונדון.
מנהיגי אירופה חוששים כי מר אורבן יכול גם לעמוד במאמצים לשמור על נכסים רוסיים של כ -200 מיליארד דולר קפואים כאשר ההחלטה לשמור עליהם נעולה עומדת לחידוש הקיץ. לונדון רק השאירה את אוקראינה 2.26 מיליארד פאונד, כ -2.8 מיליארד דולר, שלדבריה ישולמו עם הריבית על נכסי רוסיה קפואים שהוחזקו בבריטניה.
"זה דורש תמימות דעים", אמר ראש הממשלה דונלד טוסק מפולין על ההצבעה כדי לשמור על הנכסים הקפואים. "אנו יודעים מה עמדתה של הונגריה, מה זה יכול להיות."
מנהיגי אירופה יתכנסו ביום חמישי לישיבת המועצה האירופית המתוכננת במיוחד, שם צפויים גורמים רשמיים לדון בתמיכה באוקראינה וכיצד לבנות יכולות ביטחון ברחבי האיחוד האירופי.
העניין הוא "לאשר החלטות קונקרטיות", אמר אנטוניו קוסטה, נשיא המועצה, במהלך ועידת עיתונאים ביום שני.
גם אם אירופה יפסיקו קואליציה חזקה, לא ברור שיספק את מר טראמפ. ביום שני הוא צפוי להיפגש עם העוזרים המובילים כדי לדון בהשעיה או ביטול הסיוע הצבאי האמריקני לאוקראינה, על פי גורם בממשל, שדיבר בתנאי אנונימיות כדי לדון בהתלבטויות פנימיות.
בנוסף לכיבוי הסיוע הצבאי, מר טראמפ יכול גם להחליט להחזיר את שיתוף המודיעין והכשרה עבור חיילים וטייסים אוקראינים, כמו גם לניהול ארה"ב של משרד המתאם סיוע בינלאומי בבסיס צבאי אמריקני בגרמניה, אמר הרשמי.
עבור מר סטארמר, שהטיל את עצמו כגשר בין אירופה לארצות הברית, הסיכונים הדיפלומטיים הם גבוהים.
שגריר בריטניה בארצות הברית, פיטר מנדלסון, גרם להפגנות בבית ביום שני לאחר שסיפר ל- ABC News כי מר זלנסקי צריך לתת "הגיבוי החד -משמעי שלו ליוזמה שהנשיא טראמפ לוקח כדי לסיים את המלחמה ולהביא שלום צודק לאוקראינה."
ג'יימס חוכמה, מזכיר חוץ לשעבר שמרני, פורסם במדיה החברתית"שגריר בריטניה בוושינגטון לא נועד לתקשר את דעתו שלו, הוא נועד לתקשר את חוות הדעת הממשלתית בבריטניה." הוא הפציר במר סטארמר ובמזכיר החוץ הנוכחי, דייוויד לאמי, "לתפוס את זה".
אולם מר סטארמר דחה גם את הקריאות לאירופה להתרחק ממר טראמפ, שלדבריו היה מחויב ל"שלום עמיד ". הוא אמר שהוא דן בתוכניות של אירופה בטלפון עם הנשיא האמריקני בשבת בערב. סביר להניח שהוא יתמודד עם תשאול מקרוב לגבי האסטרטגיה שלו בפרלמנט ביום שני אחר הצהריים.
"לא הייתי עושה את הצעד הזה בדרך זו אם לא הייתי חושב שזה יניב תוצאה חיובית מבחינת הבטחת שנעבור יחד," אמר מר סטארמר לאחר יום הדיפלומטיה המערבולת שלו בלונדון.
הדיווח תרם על ידי סטיבן ארלנגר בברלין; אורליין בריידן בפריס; וכן אריק שמיט בוושינגטון.