טייפה, טייוואן – מנהיגי אסיה פסיפיק עברו לחזק את הקשרים איתם דונלד טראמפ בעקבות בחירתו מחדש לנשיא ארצות הברית, אפילו כששאלות מסתחררות לגבי המשמעות של חזרתו לשלטון עבור הביטחון האזורי.
ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, אמר לכתבים שהוא מצפה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הנשיא הנבחר ו"להביא את הברית יפן-ארה"ב ואת יחסי יפן-ארה"ב לרמה גבוהה יותר".
ברשתות החברתיות, נשיא טייוואן וויליאם לאי צ'ינג-טה ונשיא דרום קוריאה יון סוק-יאול דיברו גם הם על תקוותם לברית חזקה יותר עם ארה"ב ו"עתיד מזהיר יותר".
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניז, פנה גם הוא לרשתות החברתיות כדי לומר כי אוסטרליה וארה"ב הן "חברות גדולות ובעלות ברית גדולות" הולכות לעתיד, בעוד נשיא אינדונזיה פראבו סוביאנטו פורסם על השותפות האסטרטגית החזקה בין וושינגטון לג'קרטה.
אפילו לנשיא סין שי ג'ינפינג היו מילים חיוביות כלפי טראמפ, למרות הבטחת הקמפיין של האחרון להכות את סין עם ענישה של מכסי יבוא על שיטות עסקיות לא הוגנות. שי אמר שהוא מאמין שארה"ב וסין יכולות למצוא את "הדרך הנכונה להסתדר".
עם זאת, מעבר למשאלות הטובות, מנהיגים באסיה חששו ככל הנראה מה תהיה משמעות החזרה של אי-החיזוי של טראמפ עבור הביטחון האזורי.
במשך יותר משבעה עשורים, ארה"ב פעלה כערובה ביטחונית לממשלות יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים וטייוואן. תאילנד היא גם בעלת ברית צבאית ותיקה של ארה"ב מאז החתימה על אמנת הגנה קולקטיבית ב-1954.
עלייתה של סין שרירית יותר החזירה את הערבויות הללו למיקוד עבור בעלות בריתה של ארה"ב באסיה, כאשר בייג'ין נוקטת בעמדה אסרטיבית יותר ויותר במרדף אחר תביעות טריטוריאליות באזורי הבזק, כגון ים סין הדרומי.
צפון קוריאה גם מהווה איום על היציבות באסיה כשהיא ממשיכה לבנות ארסנל של טילים בליסטיים מתקדמים ונשק גרעיני.
כעת נראה שחזרתו של טראמפ לבית הלבן תשנה כמה מערכות יחסים ארוכות באזור, שכן הוא נוקט במדיניות חוץ מבודדת יותר "אמריקה תחילה".
בעלי ברית חרדים
"סביר להניח שבעלי ברית אזוריים חרדים", אמרה בוני גלייזר, מנהלת תוכנית הודו-פסיפיק בקרן מרשל הגרמנית.
"עם צמיחת הכוח הסיני, רוב המדינות בהודו-פסיפיק רוצות מעורבות חזקה יותר של ארה"ב ומנהיגות באזור", אמר גלזר.
בעלות הברית האזוריות של ארה"ב כולן רוצות או זקוקות למשהו מוושינגטון, היא הוסיפה.
מנהיגי דרום קוריאה רוצים שכוח האש של ארה"ב – כולל יכולתה הגרעינית – יחזק את ההגנה של ארצם, שכבר כולל מערכת טילים בליסטיים THAADמול צפון קוריאה המתלהמת יותר ויותר.
יפן זקוקה לסיוע בהרתעת סין מאחר שהיא אסורה מבחינה חוקתית בעמדה צבאית התקפית, וממשלת הקואליציה החדשה שלה פחות ניצית מממשל של המפלגה הליברלית-דמוקרטית.
הפיליפינים, שחזרו לעמדה פרו-אמריקנית תחת הנשיא פרדיננד "בונגבונג" מרקוס הבן, זקוקים לתמיכת ארה"ב בהתמודדות עם הלחץ הסיני בים סין הדרומי.
אינדונזיה הקפידה לאזן את יחסי ארה"ב וסין כדי להבטיח גישה הן להשקעות זרות והן להבטחות סביב ביטחון אזורי.
אחר כך יש הסכמים אזוריים כגון הקוואד (המעורבים בהודו, יפן, אוסטרליה וארה"ב), ה קורבנות הסכם ביטחון (אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה), ולאחרונה, הסדר ביטחון משולש חדש בין יפן, דרום קוריאה וארה"ב.
האם מערכות היחסים הללו ישרדו אחרי ה-20 בינואר – כשטראמפ ישבע לנשיא ארה"ב – היא כעת סימן שאלה, אמר ו-טי סונג, עמית שאינו תושב ב-Global China Hub של המועצה האטלנטית.
"כל החברים הגדולים בארה"ב ובעלות בריתה צפויים להתרחק מהתאמה ברורה לכיוון יותר של עמדת גידור בין ארה"ב לסין. זה ייצור בעיות לכידות, ויהפוך את הפעולה הקולקטיבית לקשה יותר להשגה", אמר סונג לאל-ג'זירה.
סונג גם תהה אם לטראמפ יהיה אותו שריר דיפלומטי בקדנציה השנייה שלו.
בעוד שמדיניות החוץ הכאוטית שלו גרמה תחילה למנהיגי העולם לנחש בקדנציה הראשונה שלו – כשפתח במלחמת סחר עם סין, פגש את מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און והחליף שיחת טלפון עם נשיא טאיוואן דאז, צאי אינג-וון. בייג'ין – הפעם הוא יותר בכמות ידועה.
"אסטרטגיית ה-go-to של טראמפ הייתה אי-חיזוי, שהיא סוג של אסטרטגיה שיש לה תשואות הולכות ופוחתות עם הזמן. זה עובד פעם אחת, פעמיים", אמר סונג.
"בשלב מסוים, אנשים מתעייפים", אמר.
"אי-חיזוי שווה לאי-ודאות, אשר בתורה שווה לאמינות נמוכה יותר. אמינות נמוכה יותר גוררת הרתעה נמוכה יותר, מה שאומר שאמריקה של טראמפ תהיה פחות מסוגלת להרתיע ולהניא את סין ביעילות מנקיטת טקטיקות כפייה", הוסיף.
ה"טרנסאקציונליזם" של טראמפ וטייוואן
לכמה מקומות באסיה יש יותר מה להפסיד מאשר לטייוואן, דמוקרטיה מבודדת מבחינה דיפלומטית המסתמכת על ארה"ב כדי להרתיע מתקפה של סין, שאיימה זה מכבר לספח את האי בשלום או בכוח.
במהלך הקמפיין השנה, טראמפ אמר שממשלות כמו טייוואן צריכות לשלם לארה"ב עבור הגנה מסין. ארה"ב אינה מכירה רשמית בממשלה בטאיפיי, אך במסגרת הסכם משנת 1979 התחייבה לעזור לטייוואן "להגן על עצמה".
בפועל, זה הוביל מיליארדי דולרים במכירות נשק בארה"ב וסיוע אחר לטייוואן, כמו גם סיורי "חופש ניווט" חודשיים על ידי ארה"ב דרך מיצר טייוואן. גם בסיסים צבאיים של ארה"ב בדרום קוריאה, יפן וגואם נתפסים כאמצעי הרתעה נוסף.
דיוויד זאקס, עמית ללימודי אסיה במכון החשיבה של המועצה ליחסי חוץ (CFR) שבסיסה בארה"ב, אמר לאל-ג'זירה כי הוא מצפה מהממשל הרפובליקני החדש לדרוש מטאיוואן להעלות את הוצאות הביטחון שלה מ-2.5% מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר מקומי). גבוה של 5 אחוזים בהצגה של רצון טוב.
טראמפ הצהיר בעבר כי טייוואן צריכה להוציא עד 10% מהתמ"ג שלה על הגנה.
אמנם זה סדר גבוה, אבל בניגוד לבעלות ברית אחרות של ארה"ב, לדמוקרטיות במזרח אסיה יש מעט חלופות.
"טייוואן יכולה להגביר בשקט מאוד את שיתוף הפעולה עם מדינות כמו יפן והפיליפינים. מבחינה כלכלית, זה יכול לחזק את הקשרים עם דרום מזרח אסיה, אבל אף מדינה לא תמלא את התפקיד הביטחוני שארצות הברית ממלאת", אמר סאקס מה-CFR לאל-ג'זירה.
למרות שלארצות הברית וטייוואן הייתה מערכת יחסים חיובית יחסית במהלך הקדנציה הראשונה של טראמפ, אין ערובה שטאיפיי תקבל את אותו יחס הפעם.
טייוואנים רבים כבר חוששים שהם עלולים להפוך לקלף מיקוח בין ארה"ב לסין – משהו בוושינגטון עשתה בעבר.
מכיוון שטראמפ הוא איש עסקים, כל דבר יכול לעמוד על שולחן המשא ומתן – אפילו התוכנית שלו לפגוע בסין עם תעריף כולל של 60%, אמר סאקס.
בסימן אפשרי לזמנים המשתנים, הנשיא הנוכחי של טייוואן לא ניסה לשחזר שיחת ברכה משנת 2016 שקיים קודמו עם טראמפ לאחר בחירתו, כך נמסר מהמשרד הנשיאותי של טייוואן.
שיחת הטלפון הפשוטה הזו שברה עשרות שנים של פרוטוקול שמנע מבכירים בארה"ב לתקשר ישירות עם עמיתיהם הטייוואנים, שמא יכעסו את סין ואת מדיניות "סין אחת" שלה.
לאחרונה, לארה"ב וטייוואן הייתה מעורבות ישירה גדולה יותר, אם כי עדיין יש קווים אדומים.
שמירה על תשומת הלב של טראמפ בחשיבותה של טייוואן בטוחה ועצמאית תדרוש יותר מחידוש. צריך להזכיר לטראמפ את מה שארה"ב זקוקה מאוד מטייוואן – שבבי מחשב מתקדמים.
כיצרנית השבבים המובילה בעולם, ייצור המוליכים למחצה המתוחכם של טייוואן תואר זה מכבר כ"כיפת הסיליקון" שלה, המגנה עליה מפני כוחות חיצוניים. היכולת התעשייתית הזו משכה גם בני ברית חדשים לטייוואן, גם אם באופן לא רשמי, שרוצים חלק מעוגת ההיי-טק בתמורה לתמיכה שבשתיקה.
ארה"ב גם לחצה על חברות טייוואניות לגוון את שרשראות האספקה שלהן מחוץ לטייוואן ולמקומות כמו יבשת ארה"ב, יפן ואירופה. יצרנית השבבים הטייוואנית המובילה TSMC השקיעה 65 מיליארד דולר באריזונה.
אבל אולי יידרש יותר כדי להבטיח את המשך הביטחון של טייוואן תחת נשיאות טראמפ.
"טייוואן צריכה באמת לחשוב מחדש על כל הצעת הערך שלה, מה שהולך להיות קשה מאוד", אמר סאקס מה-CFR.
"מטראמפ, לעולם לא תשמע חזון עולם כזה – הוא מסתדר עם אוטוקרטים. אמרו לו בפומבי, הוא מסתדר עם פוטין, עם קים ג'ונג און, עם שי ג'ינפינג", אמר סאקס.
"מה שמוביל אותך לאנשהו עם טראמפ הוא לשחק בטרנסקנציונליזם, ולהראות מה יש בזה עבור ארצות הברית", אמר.
