מנהיגי המדינות הלא דמוקרטיות יצעדו ב-9 במאי במצעד צבאי בכיכר האדומה לזכר יום הניצחון על גרמניה הנאצית. ההפצצות האחרונות של קייב שגבו את חייהם של לפחות 12 אזרחים חפים מפשע לא גרמו להם לשלוח ביטולים והם משדרים לנשיא רוסיה פוטין כי עסקים כרגיל. המצעד מציין את יום השנה מאז כניעתה של גרמניה הנאצית לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
לא ברור מה עובר בראשו של ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו, שהפך לאחרונה לדמות רעילה שמקדמת את האינטרסים של קרמלין באיחוד האירופי. פיצו מתכוון להגיע למצעד, בשעה שמדינתו, סלובקיה, הייתה במהלך מלחמת העולם השנייה, למעשה, לגרורה של גרמניה הנאצית. סלובקיה, יחד עם הגרמניה הנאצית הן מדינות שספגו תבוסה ולא ברור איזה ניצחון פיצו הולך לחגוג בכיכר האדומה.
רוברט פיצו, בדומה לשאר המוזמנים למצעד, לאחר ששרד את ההתנקשות בחייו, חיזק את נטיותיו אוטוריטריות ויצא למלחמה עם שלטון החוק. הוא פירק את משרד התובע הראשי בסלובקיה אשר טיפל בפרשות השחיתות, הוא השתלט על רשות השידור הציבורית, והוא ביצע ניקוי אורוות במוסדות תרבות ופגע בחופש התקשורת. הוא יהיה בין האורחים המכובדים של קרמלין מכיוון שהוא חוסם את הסיוע הצבאי של האיחוד האיורופי לאוקראינה באמצעות הטלת ווטו תמידי. רוברט פיצו הוא הבולט בעולם הלא-דמוקרטי החדש שבו הוא לא רק חונק את דמוקרטיה במדינתו אלא מקדם את התבוסה האוקראינית בנחישות רבה.
קאיה קאלאס, נציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ וביטחון, ניסתה לעצור את ראש ממשלת סלובקיה, אך ללא הצלחה, ופיצו יתייצב ב-9 במאי במניין הדיקטטורים בכיכר האדומה. הסלובקים לא אוהבים את סיפור האהבה בין פיצו לפוטין: לפני כמה חודשים, מאות אלפים יצאו לרחובות סלובקיה כדי למחות נגד המדיניות הפרו-רוסית של ראש ממשלתם.
הנשיא המכהן של סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ, גם עומד להשתתף במצעד הניצחון. סרביה הינה בין המדינות התומכות בעמדתה של רוסיה באירופה. גם ווצ'יץ צריך לחשוב פעמיים האם לסרביה יש זכות לעמוד בין המנצחים במלחמת העולם השנייה בשעה שבמהלך המלחמה, החלקים המערביים שלה, יחד עם בוסניה והרצגובינה, נהפכו למדינת בובות נאצית, שנקראה המדינה העצמאית הקרואטית, ונשלטה בידי האוסטשה. הפרשה של המבוקש לחקירה בישראל, מר ישראל איינהורן, שייעץ לאלכסנדר ווצ'יץ וגם לבנימין נתניהו, לא מוסיפה לו אהדה בקרב הציבור הסרבי.
לאחרונה התברר, כי ישראל איינהורן, הוא למעשיו מקורבו של נשיא סרביה והפרשה הוציאה אלפים להפגנות נגדו בסרביה. מחאות הענק נגד הנשיא ווצ'יץ' שהחלה עם תחילת השנה הגיעה בתחילת אפריל לשיאה, עם מעל 100 אלף מפגינים שיצאו להפגין נגד הנשיא, בהובלת אלפי סטודנטים. ההפגנות האחרונות קיבלו שם "יום הדין" כשמטרתן היא להביא לסיום לא רק את כהונתו של ווצ'יץ', אלא לסיים את משטרו של הדיקטטור. ווצ'יץ' עצמו הזהיר מפני שפיכות דמים ומעצרים המוניים, וכי יפרוש רק במקרה אם יהרגו אותו.
הסטודנטים החלו את מאבקם כתגובה לאסון קטלני בתחנת רכבת ושחיתות ציבורית סוחפות והם מתעקשים להישאר מחוץ למשחק הפרלמנטרי. האיסור של האיחוד האירופי על ביקורים רשמיים ברוסיה חל לא רק מדינות האיחוד אלא גם על מדינות כמו סרביה ששואפות להיצטרף לאיחוד האירופי. סרביה הגישה בקשה להיצטרף לאיחוד האירופי בשנת 2009 וקיבלה מעמד של מועמדת בשנת 2012. ווצ'יץ', המעמיק בשפה הרוסית בזמנו הפנוי, ושומר על יחסים טובים עם פוטין, נשאר תלוי במידה רבה באספקת הגז הרוסית, ולכן הוא החליט להתעלם מהאיסור. הוא הולך להיות אורח כבוד בכיכר האדומה מכיוון שמאז הפלישה לאוקראינה הוא סירב לאמץ סנקציות מערביות נגד רוסיה.
בנוסף, נראה את לולה דה סילבה, נשיאה של ברזיל, בקרב האורחים. כאשר הנשיא הקודם, ז'איר בולסנרו היה בשלטון, המון פרשנות עסקה בהתדרדרות הדמוקרטית במדינה. אך כעת, כאשר מנהיג השמאל לולה דה סילבה חזר לתפקיד, ההתדרדרות הפכה להיות ברורה לחלוטין. לאחר שבולסנרו הפסיד בבחירות לנשיאות ב-2022, תומכיו תקפו את רשויות השלטון והוא ניסה להסתייע בצבא כדי להישאר בשלטון. כתוצאה מן ההתנהגות הזאת, נאסר על בולסנרו להשתתף בבחירות לנשיאות עד לשנת 2030.
יחד עם זאת, לולה דה סילבה רחוק מאוד מלהיות דמוקרט ליברלי. לדעת הפרשנים, "מסכת השחיתות שנרקמה במהלך כהונתו הראשונה בין 2003 ל-2011 נחשפה רק מאוחר יותר, בתום חקירה ממושכת ומורכבת שהובילה גם לשנת מאסר". שחיתות היא בעיה נפוצה בפוליטיקה הברזילאית, הפוגעת באמון הציבור במוסדות השלטון. בנוסף, בשנים האחרונות, ברזיל חוותה קיטוב פוליטי גובר, המאיים על יציבותה של הדמוקרטיה. רוסיה משתפת פעולה עם ברזיל במסגרת הארגון BRICS, שזהו הוא ארגון כלכלי שמאחד את כלכלות ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, איראן, אתיופיה ואיחוד האמירויות הערביות. מפגש הפסגה של הארגון BRICS יתקיים בברזיל ופוטין צריך את נשיאה של ברזיל בתהליך ההפרה של הסנקציות הבינלאומיות.
ישראל הפסיקה לשלוח נציגות למצעד לפני שלוש שנים בשל התקררות יחסיה עם רוסיה, וכוונתה לשלוח את שגרירת ישראל השנה קשורה לניסיון של רוסיה לחזור למזרח התיכון אחרי המשבר שנוצר עם ההפיכה בסוריה והתעצמותן של איראן וטורקיה באיזור. טראמפ מנסה לפתור את בעיית הגרעין האיראני באמצעות רוסיה: במקום להעניש אותה על תוקפנותה באוקראינה, הוא מעניק לה פרס גיאו-פוליטי בצורה של תפקיד דיפלומטי לתווך בין ארה"ב לאיראנים.
טראמפ יכול להחזיר את פוטין לבמה של מנהיגי העולם ממנה גורש מיד לאחר הפלישה לאוקראינה. בינתיים, נשיא רוסיה הודיע כי בין 8 ל-11 במאי תחול הפסקת אש במלחמה, לרגל חגיגות יום השנה ה-80 לניצחון על גרמניה הנאצית – שאליהן הוזמנו מנהיגים מהעולם ובהם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי לצד נשיא סין, שי ג'ינפינג. בישראל יש התנגדות לשליחת השגרירה למצעד. עמותת חברים ישראלים של אוקראינה החתימה יותר מ-5,000 איש על עצומה שנשלחה לשר החוץ וליו"ר ועדת חוץ וביטחון עם בקשה לבטל את ההשתתפות. בינתיים, רוסיה נכנסת להכנות לקראת מצעד הדיקטטורים.
