זו הייתה שיחה מתוחה בין שני מנהיגים אוטוריטריים שהתרגלו לקבל את דרכם.
נשיא רוסיה ולדימיר V. פוטין הציע הסברים להתרסקות המטוס של אזרבייג'ן איירליינס שהרגה 38 בני אדם ימים קודם לכן. אולי זו הייתה להקת ציפורים, אמר מר פוטין, או מיכל גז מתפוצץ. אולי מזל"ט אוקראיני.
אבל הנשיא אילהם אלייב מאזרבייג'ן לא קנה אותו, לפי שני אנשים שמכירים את שיחת הטלפון של סוף דצמבר. תוך שעות מההתרסקות התברר כי המטוס הופל על ידי הגנה אווירית רוסית במה שנראה כטעות קטלנית. הוא הותיר רסיסים תקועים ברגל של נוסע אחד וגדש את גוף המטוס בחורים.
ב-29 בדצמבר, מר אלייב יצא בפומבי בכעסו מבלי להזכיר את נשיא רוסיה בשמו. "ניסיונות להכחיש עובדות ברורות", אמר, "הם גם שטותיים וגם אבסורדיים".
האנשים שתיארו את שיחת הטלפון התעקשו על אנונימיות כדי לדון בתקשורת דיפלומטית רגישה. מהקרמלין לא נמסרה תגובה.
הזעם על התרסקות המטוס – ונכונותו של מר אלייב לאתגר את מר פוטין בפומבי – חשפו פרצה יוצאת דופן בין שני שליטים פוסט-סובייטיים שהתקרבו במשך יותר משני עשורים בשלטון. מר פוטין ניסה לגייס את מר אלייב במאמץ לכאורה לשתוק את סיבת ההתרסקות; מר אלייב, שהתעודד מהשפעתה המוחלשת של רוסיה בארצות שבהן שלטה בעבר, התעקש שרוסיה תכיר בפומבי באשמתה.
ראיונות בשבוע שעבר עם פקידים אזרבייג'נים ואנשים המקורבים לממשלה הראו כיצד ההתרסקות של מטוס אמברייר 190 ב-25 בדצמבר, עם 67 אנשים על סיפונה, הפכה לאבן דרך גיאופוליטית עבור ברית המועצות לשעבר. במקום לאפשר למר פוטין להכתיב את תגובתו לטרגדיה, מר אלייב התפרץ שוב ושוב על רוסיה בשל כישלונה לקבל אחריות.
ראסים מוסבקוב, חבר ועדת החוץ של הפרלמנט של אזרבייג'ן, תיאר את תגובת רוסיה להתרסקות כ"גישה אבסורדית".
"אזרבייג'ן לא תקבל גישה שוביניסטית כזו", הוסיף.
מאחורי הקלעים, כך הראו הראיונות, התלקחו המתחים הללו ישירות בין מר אלייב ומר פוטין, למרות ששני האוטוקרטים מצאו לעתים קרובות מכנה משותף. בשיחה ב-28 בדצמבר ועוד למחרת, אמרו האנשים שמכירים את השיחות, מר פוטין דחק במר אלייב להסכים שגוף תעופה מבוסס מוסקבה יחקור את ההתרסקות. מר אלייב סירב, והתעקש שהקופסאות השחורות של המטוס יפוענחו בברזיל, שם יוצר המטוס, גילוי בולט של חוסר אמון במנהיג הרוסי.
גורמים רשמיים בבירת אזרבייג'ן, באקו, ארגנו ל"ניו יורק טיימס" ראיונות עם שלושה ניצולים, שאמרו שהתברר לחלק מהנוסעים שהם מותקפים מיד לאחר שלפחות שני פיצוצים הרעידו את המטוס באוויר.
אחרי הפיצוץ השני, ילדה התחילה לצרוח. ליילה אומרובה, בת 28, הביטה מעבר למעבר ממושב החלון שלה וראתה את הגרביונים של הילדה מוכתמים בדם.
שלוש שורות מאחוריהם ניסה נוראללה סיראיוב, בן 71, לנחם את אשתו. המפץ הראשון היה כנראה ציוד הנחיתה, הוא אמר לה. הם מעולם לא טסו לפני כן.
ואז הגיע הפיצוץ השני, פרץ רוח מאחורי המטוס וצעקות, אמר, מנוסעים אחרים: "הם פגעו בנו".
כשהמטוס התנודד מעלה ומטה, בטווח של 100 רגל מהים הכספי, מר סיראיוב חשב שלפחות המריבות הזוגיות שלו ושל אשתו על מי ימות ראשון ייפתרו לבסוף: הם ימותו ביחד. אבל לאחר שחלקו הקדמי של המטוס התפרק בפגיעה, קטע הזנב נשבר, התהפך והחליק מאות מטרים דרך האדמה החולית.
"מישהו חי?" מר סיראג'וב זוכר שצעק בדממה הפתאומית כשהתנדנד הפוך מחגורת הבטיחות שלו.
מכיוון שאירופה סגרה את המרחב האווירי שלה לרוסיה לאחר פלישתו של מר פוטין לאוקראינה, רוסים רבים שטסים מערבה מתחברים כעת באזרבייג'ן, רפובליקה סובייטית לשעבר עשירה בנפט וגז בת 10 מיליון נפשות בין רוסיה לאיראן. רוסיה גם רואה באזרבייג'ן חוליה מרכזית ב- נתיב מסחר מורחב דרומה לאיראן, הודו והמפרץ הפרסי.
תפקידה כנקודת מעבר עבור רוסיה המוטלת על ידי סנקציות הוא רק דרך אחת שבה אזרבייג'ן ראתה את המנוף שלה גדל מול שכנתה הצפונית הגדולה בהרבה. מר אלייב ניצל גם את הסחת הדעת של הצבא הרוסי באוקראינה כדי לדחוק את כוחות שמירת השלום הרוסיים מנגורנו קרבאך, המובלעת שבשליטת ארמניה שאזרבייג'ן כבשה מחדש ב-2023.
מר אלייב חיזק את הברית של ארצו עם טורקיה וחימשה את אזרבייג'ן בנשק היי-טק שנרכש מישראל. הוא שימש א דיכוי חריף נגד פעילים ועיתונאים עצמאייםאך שמרה על מערכת יחסים עם אירופה, הרואה באזרבייג'ן אלטרנטיבה מרכזית לנפט ולגז הרוסי.
פרהאד ממדוב, אנליסט פוליטי בבאקו, אמר כי "מנופי הלחץ" הפוליטיים והכלכליים של רוסיה על אזרבייג'ן הצטמצמו לכדי "אין כמעט". איחאן חג'יזדה, דובר משרד החוץ של אזרבייג'ן, היה בוטה בטענה שלמדינתו יש מינוף על רוסיה: "הם לא רוצים להפסיד גם את אזרבייג'ן", אמר.
המהומה על התרסקות המטוס התגלתה כמקרה מבחן. דיפלומט אמריקאי בכיר, שדיבר בעילום שם מכיוון שלא היה מורשה להגיב בפומבי, תיאר את הנשורת מההתרסקות כ"הוכחה לקונספט" ליכולתה של אזרבייג'ן לעמוד על שלה. מדינות פוסט-סובייטיות אחרות שחיפשו גם הן מערכת יחסים מרוחקת יותר עם רוסיה, כמו קזחסטן, עוקבות מקרוב.
"אם כך אתה מתנהג בתקרית הזו עם אזרבייג'ן, אז מה האוזבקים, הקזחים ושאר השותפים הנותרים של רוסיה יחשבו עליך?" שאל מר מוסבקוב, חבר הפרלמנט. "זה שרוסיה, כמדינה, היא שותפה מאוד מאוד רעילה שאתה צריך למזער את היחסים איתה".
מר אלייב, שלמד במוסקבה ונכנס לתפקיד שליט אזרבייג'ן מאביו ב-2003, למד על ההתרסקות כשהיה בדרך לפסגה של מנהיגים פוסט-סובייטיים בסנט פטרסבורג. הוא התקשר למר פוטין מהמטוס כדי לומר לו שהוא לא מגיע.
שעות לאחר מכן נחתו פקידים אזרבייג'נים באקטאו, קזחסטן, שדה התעופה שבו ניסה ה-Embraer 190 לבצע נחיתת חירום. באתר ההתרסקות הסמוך הבינו הגורמים הרשמיים מיד שהתיאוריות של פגיעת ציפורים או מיכל חמצן שהתפוצץ שהם שמעו מרוסיה היו שגויות.
"כשראיתי את המטוס, הוא היה מלא חורים", אמרה רינת חוסינוב, מנהלת הבטיחות של אזרבייג'ן איירליינס בראיון. "לא תיארנו לעצמנו שזה אפשרי בכלל".
מר אלייב ומר פוטין שוחחו שוב פעמיים בימים שלאחר ההתרסקות. מר פוטין התנצל על "התקרית הטרגית" המתרחשת במרחב האווירי הרוסי אך לא הודה שרוסיה הפילה את המטוס. למחרת ההתנצלות, ב-29 בדצמבר, התפרסם מר אלייב והאשים את רוסיה בטיוח.
"למרבה הצער, בשלושת הימים הראשונים לא שמענו דבר מרוסיה מלבד כמה תיאוריות אבסורדיות", מר אלייב. אמר.
גורמים רשמיים אמרו שהם מצפים לממצאים ראשוניים מהחקירה עד סוף ינואר. מר אלייב חזר על כך בשבוע שעבר שרוסיה צריכה לקבל אחריות ולשלם פיצויים, בעוד שהקרמלין אמר שהוא משתף פעולה עם החקירה.
"אנחנו מעוניינים בחקירה אובייקטיבית וחסרת פניות לחלוטין", אמר לכתבים בשבוע שעבר דמיטרי ס' פסקוב, דוברו של מר פוטין.
תיאוריית העבודה של האזרבייג'אנים היא שהרסיסים מטילים מתפוצצים של מערכת הגנה אווירית רוסית של פנצ'יר גרמו נזק למטוס. שברי מתכת באורך של 4 סנטימטרים נמצאו באתר ההתרסקות.
נתוני הטיסה ומקליטי הקול של תא הטייס, אמרו גורמים רשמיים, יכולים לעזור להסביר מדוע הטייסים בחרו לחצות את הים הכספי כדי לנחות בקזחסטן ולא בשדה תעופה קרוב יותר ברוסיה; מר הוסיינוב, מנהל הבטיחות של חברת התעופה, אמר שההחלטה נראית הגיונית בהתחשב בתנאים המעוננים בדרום רוסיה באותה עת.
בתוך תא הנוסעים ניסו הדיילים להרגיע את הפאניקה. גב' אומרובה, בדרך לפגוש משפחה ברוסיה, אמרה שהיא איבדה את הכרתה. מר סיראיוב, שארז מתנות לשנה החדשה לנכדים בגרוזני, אמר שכל מה שהוא יכול לחשוב עליו זה לנחם את אשתו.
נתוני טיסה מראה כי לאחר חציית הים הכספי, יותר משעה לאחר שהטייסים דיווחו על מה שלדעתם היה פגיעת ציפורים, המטוס התרסק בניסיון שני לנחות בשדה התעופה של אקטאו. כל הניצולים ישבו בערך בשליש האחורי של המטוס, לפי מקורב לחקירה.
לאחר שקטע הזנב נעצר, מר סיראג'וב גישש בחושך כדי לפתוח את חגורת הבטיחות שלו, מבלי לדעת מה קרה לאשתו. רק מאוחר יותר נודע לו שגם היא שרדה.
לבסוף, מר סיראג'וב משך את חגורתו ונפל אל תקרת התא. "לך לכיוון הזה, לך בכיוון הזה," הוא נזכר ששמע כשמישהו דחף אותו לעבר רסיס של אור.
