עבור תלמידיו, אחמד אל־חטיב היה סגן מנהל בבית ספר יסודי בעזה שמנוהל על ידי סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים. עבור הזרוע הצבאית של חמאס, הוא היה משהו אחר לגמרי: חייל חי"ר שפעל בעיר חאן יונס שבדרום עזה.
הזרוע הצבאית, הידועה כגדודי עז א־דין אל־קסאם, ניהלה רישום מדוקדק של לוחמיה, עקבה אחר הנשק שהונפק להם והעריכה באופן קבוע הכל – מכושרם הגופני ועד נאמנותם.
אל־חטיב, עובד סוכנות האו"ם מאז 2013, היה ביניהם: מסמכים פנימיים סודיים של חמאס שהועברו לניו יורק טיימס על ידי ממשלת ישראל מציינים כי הוא החזיק בדרגת מפקד כיתה, היה מומחה בלוחמת קרקע וקיבל לפחות תריסר כלי נשק, כולל קלצ'ניקוב ורימוני יד.
סוכנות הפליטים, הידועה כאונר"א, הפעילה בתי ספר ברחבי עזה לפני שנסגרו בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר על ישראל והמלחמה שבאה בעקבותיה. הסוכנות, המעסיקה כ־13,000 איש, כולל אלפים בבתי הספר, מחויבת לשמור על הניטרליות של מתקניה באזורי הסכסוך בהם היא פועלת, כולל על ידי הרחקת לוחמים ממתקניה ומשורות עובדיה.
אולם ראיונות וניתוח של הרשומות שהועברו לטיימס על ידי צה"ל ומשרד החוץ מצביעים על כך שאל־חטיב היה אחד מלפחות 24 אנשים שהועסקו על ידי אונר"א – ב-24 בתי ספר שונים – שהיו חברים בחמאס או בג'יהאד האיסלאמי, ארגון מיליטנטי אחר. לפני המלחמה, הסוכנות הייתה אחראית על סך הכל 288 בתי ספר, שהיו ממוקמים ב־200 מתחמי בניינים שונים בעזה.
רוב העובדים היו מנהלים בכירים בבתי הספר – מנהלים או סגני מנהלים – והשאר היו יועצים חינוכיים ומורים, כך על פי המסמכים. כמעט כל אנשי החינוך הקשורים לחמאס, לפי הרשומות, היו לוחמים בגדודי אל־קסאם.
הצבא הישראלי אמר כי השיג את אוסף המסמכים במהלך מבצעיו בעזה. בעוד שלטיימס לא הייתה דרך לאמת באופן עצמאי את הרשומות, הן נושאות דמיון לרשומות אחרות של חמאס שהטיימס בדק. מעבר לכך, שמות ומספרי זיהוי המופיעים במסמכים שנתפסו תואמים לאלה שבמסד הנתונים הנפרד של אונר"א.
גורמי אונר"א טוענים שישראל מנהלת קמפיין להכפיש את הסוכנות ובסופו של דבר לסגור אותה. הסוכנות מספקת מזה זמן רב חינוך, שירותי בריאות ושירותים אחרים למיליוני פלסטינים בעזה, בגדה המערבית, בלבנון, בסוריה ובירדן, והפכה רבים מבתי הספר שלה למקלטים במהלך העימות הנוכחי. קשה, כך אומרים פקידי האו"ם, להבטיח שאין לוחמים בקרב עובדי הסוכנות בעזה, שם היא אחד המעסיקים הגדולים ביותר, ושם חמאס מפעיל שליטה מוחלטת כמעט שני עשורים.
בתי הספר של הסוכנות בעזה הפכו לנקודת מחלוקת בעימות הנוכחי. קרוב ל־200 מתקני אונר"א נפגעו מאז תחילת המלחמה, רבים מהם בתי ספר.
ישראל טוענת שחמאס השתמש במבנים למטרות צבאיות ולהסתרת לוחמיו, מה שהופך אותם למטרות לגיטימיות על פי החוק הבינלאומי. אך האו"ם טוען שהתקפות ישראל על בתי ספר כנראה הפרו את החוק בכך שגרמו נזק לא פרופורציונלי ללא לוחמים.
בין הרשומות שנתפסו נמצאות תוכניות צבאיות סודיות של חמאס המראות שגדודי אל־קסאם ראו בבתי ספר ובמתקנים אזרחיים אחרים "את המכשולים הטובים ביותר להגנת ההתנגדות" במלחמה הא-סימטרית של הארגון עם ישראל. המסמכים גם מציינים שני בתי ספר ספציפיים שנועדו לשמש כמעוזים שבהם לוחמים יכולים להסתתר ולאחסן נשק בעת עימות.
ממשלת ישראל שיתפה את המסמכים לבקשת הטיימס, לאחר שגורמים ישראלים הפיצו רשימה של 100 עובדי אונר"א שלטענתם היו פעילי מיליציה. הטיימס ביקש מסמכים הקשורים ספציפית לעובדי בתי הספר, שכקבוצה משמעותית מעובדי הסוכנות, מספקים חלון להבנת הראיות מאחורי טענות ישראל.
המסמכים שנתפסו – יחד עם ראיונות עם עובדי אונר"א נוכחיים ולשעבר, תושבים ותלמידים לשעבר בעזה – מספקים את הראיות המפורטות ביותר עד כה על היקף נוכחות חמאס בבתי הספר של אונר"א. במספר מקרים, אנשי חינוך נשארו מועסקים על ידי אונר"א גם אחרי שישראל סיפקה אזהרות בכתב שהם פעילי מיליציה.
נוכחות הארגון בחינוך נראה שהתרחבה מעבר לגבולות עזה: בספטמבר, חמאס הודיע על מותו של מנהיגו בלבנון – מנהל בית ספר ויושב ראש לשעבר של איגוד המורים של אונר"א במדינה זו.
ישראל מאשימה זמן רב את אונר"א בכך שהיא עושה מעט מדי כדי למנוע חדירה של חמאס. מוקדם יותר השנה, ישראל טענה ש־18 מעובדי הסוכנות השתתפו במתקפת ה־7 באוקטובר, ומספר מדינות שמממנות את אונר"א השעו את תרומותיהן.
באוקטובר, הכנסת העבירה חקיקה שמטרתה לסגור את פעילות אונר"א בעזה ובגדה המערבית, ולאחרונה תדרכה דיפלומטים ממדינות המממנות את אונר"א לגבי המסמכים ששותפו עם הטיימס.
בעוד שישראל טוענת שסוכנויות סיוע אחרות יכולות לבצע את תפקידי אונר"א, גורמי סיוע הומניטרי חוששים שהמעבר המהיר שישראל מבקשת עלול להיות קטסטרופלי.
אונר"א אמרה שהיא מתייחסת ברצינות לטענות שעובדי צוות היו פעילי מיליציה. בתגובה לשאלת הטיימס לגבי המסמכים, גורמי אונר"א אמרו שהסוכנות העבירה עובד אחד לחופשה מנהלית וכי האו"ם ביקש מידע נוסף מישראל לגבי כ־10 אחרים.
פיליפ לזריני, הנציב הכללי של אונר"א, אמר שהסוכנות התקשתה לקבל מידע מישראל שיאפשר לה לפעול על סמך הטענות. הוא הוסיף בחדות כי היה "מעניין במיוחד" שממשלת ישראל לא בחרה לשתף את החומרים עם הסוכנות עצמה.
אך הוא גם הודה שלאונר"א חסרים המשאבים לחקור באופן עצמאי טענות כאלה. "תמיד היינו ברורים שאנחנו לא ארגון מודיעין או ביטחון", אמר לזריני בראיון.
גורמים ישראלים, מצדם, אמרו שהאו"ם ניסה למזער את הבעיה. הם הביעו תסכול מהאופן שבו האו"ם הגיב כאשר ישראל שיתפה מודיעין מפורט מוקדם יותר השנה לגבי 18 עובדי אונר"א שהואשמו בהשתתפות ב־7 באוקטובר.
"האו"ם נראה נחוש להציג את הבעיה הזו ככמה תפוחים רקובים, במקום להכיר בכך שהעץ רקוב", אמר אמיר וייסברוד, סגן מנהל משרד החוץ לארגונים בינלאומיים. באסם נעים, דובר חמאס, סירב להגיב.
הטיימס לא הצליח להגיע לרוב אנשי החינוך המוזכרים במסמכים מכיוון שמספרי הטלפון שלהם לא פעלו, הם לא הגיבו להודעות ברשתות החברתיות, וקשה לאתר אנשים באזור מלחמה שבו ישראל ברובה אוסרת על כניסת עיתונאים.
תושבי עזה אמרו בראיונות שהרעיון שלחמאס יש פעילים בבתי הספר של אונר"א היה סוד גלוי. איש חינוך אחד מרשימת ה־100 של ישראל נראה באופן קבוע אחרי שעות העבודה במדי חמאס נושא קלצ'ניקוב.
המסמכים אינם מציינים האם כל 24 אנשי החינוך השתתפו בלחימה פעילה. אבל הרשומות, יחד עם הראיונות, מציינים שלפחות שליש מהם קיבלו את הכלים לעשות זאת.
למשל מוסטפה אל־פרא ואיימן אל־עלמי, המופיעים כמורים באונר"א בג'באליה ובחאן יונס. מסמכי כוח אדם רבים של גדודי אל־קסאם שנתפסו על ידי ישראל מציינים אותם בנפרד כלוחמים. בנוסף, רשומות הנושאות את הכותרת של הזרוע הצבאית מראות שאל־פרא קיבל רובה AK-47, בעוד שאל־עלמי השתתף בקורס אימון שיגור רקטות של חמאס ב-2023.
לפני ה־7 באוקטובר, ישראל לא החשיבה את חשיפת הקשרים בין חמאס לאונר"א כעדיפות מודיעינית. עם זאת, אנליסטים מודיעיניים היו מגלים מדי פעם ראיות לחדירת חמאס ומעבירים אותן הלאה.
ב־2011, משרד החוץ התריע בפני אונר"א שאחד מאנשי החינוך שלה, נאג'י אבו עזיז, היה פעיל חמאס, ודחק בסוכנות לערוך חקירה. אונר"א אכן פתחה בחקירה, אך במכתב ששלחה למשרד החוץ באותה עת, ציינה כי היא זקוקה לראיות נוספות. המשרד השיב שחשיפת מידע כזה עלולה לסכן מקורות מודיעיניים.
רשומות שנתפסו מאז על ידי צה"ל מציינות את אבו עזיז כחבר ביחידת הכימיה של מחלקת הייצור הצבאי של חמאס. הקשר האפשרי של אבו עזיז לחמאס עלה גם ב־2020 בחשבון טלגרם. תכתובת חמאס שנתפסה ציינה את החשיפה, אישרה את חברותו ביחידת הכימיה של מחלקת הייצור הצבאי של חמאס והמליצה שהחשבון בטלגרם ייפרץ וייסגר.
אבו עזיז מופיע במסד הנתונים של אונר"א כמנהל בית הספר התיכון לבנים בח'וזאעה. במקרים אחרים, הסוכנות לא פיטרה פעילי חמאס לאחר שהתגלו מנהרות מתחת או בסמוך לבתי הספר שלה.
ב־2017, אונר"א גילתה מנהרה שעברה מתחת לבית הספר התיכון לבנים מע'אזי B במרכז עזה. הסוכנות אמרה אז שהגישה מחאה לחמאס בנוגע למנהרה ופעלה לאטום את הכניסות.
רשומות שנתפסו אומרות שמנהל בית הספר, חאלד אל-מסרי, הוא חבר חמאס שקיבל רובה סער ואקדח, והוא מצולם עומד מול דגל חמאס בפייסבוק. הוא נשאר בצוות אונר"א, אומרת הסוכנות, אך נמצא תחת חקירה בגין הפרת מדיניות הרשתות החברתיות.
בפברואר השנה, אמרו גורמים ישראלים, כוחותיהם ערכו פשיטה על פיר מנהרה ליד בית ספר אחר של אונר"א, שהוביל מתחת לבית הספר למנהרה באורך כמעט חצי מייל המצוידת בנשק. רשומות חמאס שנתפסו מציינות את המנהל שם, מוחמד שוואידה, כסגן מפקד כיתה עם מומחיות בהנדסה.
לזריני, בכיר אונר"א, אמר שעצם קיומו של פיר סמוך לא בהכרח מפליל את המנהל. עם זאת, ב־13 בנובמבר, באותו יום שהטיימס שאל את אונר"א על שוואידה, הוא הועבר לחופשה מנהלית.
לאו"ם אין דרך לאמת שעובדיו אינם חברים בחמאס או בקבוצות מיליטנטיות אחרות, אמר ג'יימס לינדסי, ששימש כיועץ המשפטי של אונר"א עד 2007.
"האו"ם לא הצליח או לא היה מוכן לסלק לוחמי חמאס ותומכיהם, כמו גם אלה מקבוצות טרור אחרות, משורותיהם", אמר לינדסי. "נהלי הגיוס של אונר"א והרכב מאגר כוח האדם ממנו אונר"א שואבת את עובדיה מרמזים לי שהמספרים שהישראלים מדברים עליהם הם כנראה קרובים לאמת".
אפילו לבדיקות רקע פליליות, אונר"א מסתמכת על העובדים לדווח על עצמם ולספק אישור על רקע נקי באמצעות מכתב מה"רשויות דה־פקטו". בעזה, זה אומר חמאס, ולפני שחמאס השתלט ב־2007, זה היה הרשות הפלסטינית.
המאמץ הרציני ביותר לחקור חברים פוטנציאליים של חמאס בקרב עובדי הסוכנות הגיע לאחר שישראל האשימה 18 מעובדי אונר"א בהשתתפות במתקפת ה־7 באוקטובר. במקרים אלה, אמרו גורמים ישראלים כי סיפקו וידאו ומודיעין רגיש שלטענתם תמכו בטענותיהם.
עבור תשעה מהעובדים, משרד הביקורת הפנימית של האו"ם אמר שלא היו מספיק ראיות לנקוט פעולה. אבל עותק של הדוח שלו, שמעולם לא פורסם, אומר שהוא לא התחשב בראיות שישראל סיפקה לגבי "חברותם הנטענת בזרוע המזוינת של חמאס או קבוצות מיליטנטיות אחרות".
חוקרי האו"ם בסופו של דבר מצאו רק שתשעה האחרים "ייתכן" שהיו מעורבים. (במקרה אחד, לחוקרים הוצג וידאו של העובד משליך ישראלי מת לתוך רכב שטח.) עם זאת, דובר אונר"א אמר שכמעט כל העובדים פוטרו או הועברו לחופשה.
ח'ליל אל-חלבי, בכיר לשעבר באונר"א בעזה, טען שענישת הסוכנות כולה וכל מי שהיא משרתת בגלל מעשים פסולים של כמה עובדים היא לא הוגנת. אבל הוא אמר שהפעולות של עובדים הקשורים למיליטנטים גורמות נזק עצום לסוכנות. "זה אסון", אמר אל־חלבי, שמתח ביקורת על מתקפת ה־7 באוקטובר. "הם בעצם נותנים לישראל תירוץ לסגור את אונר"א".
