קרן חיות הבר העולמית אומרת שמינים כמו דולפיני הנהר הורודים של האמזונס ופילי היער בגבון נמצאים בירידה חדה.
אוכלוסיות חיות הבר ברחבי העולם הצטמצמו ביותר מ-70 אחוז במהלך חצי המאה האחרונה, על פי הקרן העולמית לטבע (WWF).
ארגון הצדקה לשימור פרסם ביום חמישי סקירת מלאי, שהעריכה יותר מ-5,000 מינים של יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ודגים, והזהירה כי בתי גידול כמו יער הגשם באמזונס הגיעו ל"נקודות מפנה", עם פוטנציאל ל"תוצאות קטסטרופליות" עבור "רוב המינים".
דוח הכוכב החי מצא כי 35,000 האוכלוסיות הנבדקות ירדו ב-73% מאז 1970, בעיקר בשל לחצים אנושיים. הירידה הגדולה ביותר נרשמה באוכלוסיות של מיני מים מתוקים, ואחריהן בחולייתנים יבשתיים וימיים.
בין התמונות שסופקו, הדו"ח מצא שאוכלוסיית דולפיני הנהר הוורודים והטוקוקסי במדינת אמזונס בברזיל ירדה ב-65% וב-57% בהתאמה כתוצאה מציד, כששינויי האקלים מאיימים גם על הישרדותם.
בגבון, מספר פילי היער ירד ב-78 עד 81 אחוזים, כאשר חוקרי WWF מצאו "ראיות חזקות" לציד לציד לסחר בשנהב. עם כמעט מחצית מפילי היער של היבשת בגבון, הירידה נחשבה ל"כישלון ניכר" לעתיד המין.
הדו"ח מצא כי אובדן והידרדרות של בתי גידול, המונעים בעיקר על ידי מערכות מזון, הם האיום הגדול ביותר על אוכלוסיות חיות הבר ברחבי העולם, ואחריו ניצול יתר, מינים פולשים ומחלות.
"זה לא רק על חיות בר, זה על מערכות אקולוגיות חיוניות שמקיימות חיי אדם", אמר דאודי סומבה, קצין שימור ראשי ב-WWF.
"השינויים עלולים להיות בלתי הפיכים, עם השלכות הרסניות על האנושות", אמר, תוך שימוש בדוגמה של כריתת יערות באמזונס, שיכולה "להעביר את המערכת האקולוגית הקריטית הזו משקע פחמן למקור פחמן".
איומים אחרים כוללים שינויי אקלים, במיוחד באמריקה הלטינית והקריביים, וזיהום, בעיקר בצפון אמריקה, אסיה והאוקיינוס השקט.
"החדשות הטובות הן שעדיין לא עברנו את נקודת האל חזור", אמרה קירסטן שוייט, מנכ"לית WWF International.
היא הצביעה על מאמצים עולמיים, כולל הסכם פריצת דרך שאומץ בפגישת האו"ם האחרונה בנושא המגוון הביולוגי ב-2022 כדי להגן על 30 אחוז מכדור הארץ עד 2030 מפני זיהום, הידרדרות ושינויי אקלים.
אבל היא הזהירה, "לכל ההסכמים האלה יש מחסומים ב-2030 שנמצאים בסכנת החמצה".
חלק מהאוכלוסיות התייצבו או אפילו התרחבו, הודות למאמצי שימור והכנסתם מחדש של מינים, נכתב בדו"ח.
הביזון האירופי, למשל, נעלם בטבע ב-1927, אך ב-2020 מנה 6,800, הודות לגידול בקנה מידה גדול והחזרה מוצלחת, בעיקר באזורים מוגנים.
