הבוס המדיני של חמאס, איסמעיל הנייה, נרצח בטהרן, איראן בשעות המוקדמות של יום רביעי, לאחר שהבניין בו שהה נפגע בתקיפה שהארגון הפלסטיני האשים את ישראל.
הארגון אמר כי הנייה נהרג "בתקיפה אווירית ציונית" על מקום מגוריו בטהרן לאחר שהשתתף בהשבעת הנשיא החדש של איראן. מסעוד פז'קיאן. מותו מגיע יום לאחר שישראל תקף את מפקד חיזבאללה פואד שוכר בביירות.
ההתנקשות מגיעה על רקע המלחמה ההרסנית של ישראל בעזה, שבה נהרגו יותר מ-39,000 פלסטינים מאז ה-7 באוקטובר, אז נכנסו לוחמי חמאס לדרום ישראל בהתקפה שבמהלכה נהרגו 1,139, ו-250 בני אדם נלקחו בשבי.
איראן אמרה שהיא חוקרת את הרצח. ישראל טרם הגיבה. אבל אחרי ה-7 באוקטובר, גורמים ישראלים איימו בפומבי כי בכירי חמאס נמצאים ברשימת ההרוגים שלו. בהקלטות שפורסמו ב-4 בדצמבר 2023, אמר ראש סוכנות הביון של השב"כ, רונן בר, כי המדינה תהרוג את מנהיגי חמאס "בכל מקום, בעזה, בגדה המערבית, בלבנון, בטורקיה, ב. קטאר, כולם".
הריגתו של הנייה בטהרן מלווה גם בדפוס ארוך של התנקשויות במנהיגים פלסטינים, מרומא ועד פריז, ביירות לאתונה ומעזה ועד תוניס. ישראל כמעט ולא לקחה אחריות על הרציחות – אם כי היא בדרך כלל גם לא מכחישה את תפקידה. ואנליסטים משוכנעים שההתנקשויות הללו נושאות את חותמה של ישראל, המשתרעות על פני יותר מחצי מאה.
הנה מנהיגים נוספים שנהרגו במהלך עשרות השנים:
סאלח אל-ערורי | ינואר 2024, ביירות, לבנון
אל-ערורי, בן 57, היה סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס וממייסדי הזרוע החמושה של הקבוצה, גדודי קסאם. הוא נרצח בתקיפת מזל"ט בפרבר של ביירות.
הוא חי בגלות בלבנון לאחר שבילה 15 שנים בכלא הישראלי. לפני תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו איים להרוג אותו.
ישראל לא לקחה אחריות על מותו. עם זאת, דני דנון, שליח ישראלי לשעבר לאו"ם, בירך על הפיגוע ובירך את הצבא הישראלי, השב"כ והמוסד, סוכנות הביון של ישראל, על הריגת אל-ערורי.
מחמוד אל-מבחוח | ינואר 2010, דובאי, איחוד האמירויות הערביות
אל-מבחוח היה מפקד צבאי בגדודי קסאם, אחראי על לוגיסטיקה ורכש נשק.
הוא הקים את יחידה 101, שהוקדשה לחטיפת לוחמים ישראלים. אל-מבחוח נרצח במלון חמישה כוכבים אל-בוסתן רוטנה בדובאי, לפי האמונה הרווחת שהתקיפה בוצעה על ידי המוסד. לפי המשטרה, אל-מבחוח סומם, התחשמל ולאחר מכן נחנק בכרית.
מחמוד אל מג'זוב | מאי 2006, צידון, לבנון
אל-מג'זוב היה מנהיג בכיר של ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (GJD) ובעל ברית קרוב של ארגון חיזבאללה הלבנוני.
הוא חוסל בעיר צידון שבלבנון כאשר מכונית תופת שהוצמדה לדלת דלת מכוניתו התפוצצה כשפתח אותה.
ישראל הכחישה אחריות לפיגוע, אך גם הג'האד האסלאמי בפלסטין וגם חיזבאללה האשימו אותה בהרג.
עדנאן אל-גול | אוקטובר 2004, העיר עזה, רצועת עזה
אל-גול היה חבר בכיר בגדודי קסאם, הידוע בכינויו "אבי הקסאם" בשל עבודתו בבניית מערכת העברת הרקטות הנרחבת של חמאס.
זוהה על ידי הצבא הישראלי כיצרן פצצות מוביל, הוא חוסל בהרג ממוקד, מסוק AH-64 של חיל האוויר הישראלי שיגר טילים לעבר מכוניתו בעזה.
עבד אל עזיז אל רנטיסי | אפריל 2004, העיר עזה, רצועת עזה
אל-רנטיסי היה אחד משבעת המייסדים המשותפים של תנועת חמאס, כולל השייח' אחמד יאסין, בראשית ימי האינתיפאדה הראשונה.
הוא הוגדר כמנהיג החדש של חמאס לאחר הריגתו של יאסין במרץ 2004.
הוא נהרג מפגיעת טילים של מסוק ישראלי בעיר עזה, פחות מחודש לאחר חיסולו של יאסין. חיל האוויר הישראלי ירה טילי Hellfire ממסוק AH-64 אפאצ'י לעבר מכוניתו.
שייח' אחמד יאסין | מרץ 2004, העיר עזה, רצועת עזה
שייח' יאסין נחשב למנהיג הרוחני של חמאס. יאסין, קוואדריפלג שהיה כמעט עיוור, הסתמך על כיסא גלגלים עקב תאונת ספורט כשהיה בן 16.
הוא נהרג בפגיעת טילים של מסוק ישראלי בזמן שהוצא מתפילת שחרית מחוץ למסגד בעיר עזה.
מקורות ביטחוניים ישראלים אמרו אז כי ראש הממשלה דאז אריאל שרון הורה וניטור באופן אישי את מתקפת המסוק נגד איש הדת המשותק.
סלאח שחאדה | יולי 2002, העיר עזה, רצועת עזה
שחאדה היה בין מייסדי גדודי הקסאמים של חמאס וישב עשור בבתי הכלא הישראליים.
הוא נהרג לאחר שחיל האוויר הישראלי הפציץ את ביתו בעיר עזה.
בהצהרה, הצבא הישראלי אישר כי שחאדה היה היעד לפיגוע, ואמר כי הוא עומד מאחורי "מאות פיגועי טרור בשנתיים האחרונות נגד חיילים ואזרחים ישראלים".
יחיא עיאש ינואר 1996, בית לאהיה, רצועת עזה
עיאש, שכונה "המהנדס", נודע בעבודתו כיצרן פצצות ומפקד גדוד הגדה המערבית של גדודי קסאם.
הוא נחשב כאחראי להחדרת פיגועי התאבדות כאסטרטגיה נגד ישראל.
עיאש חוסל בבית לאהיה בעזה על ידי פעילי שב"כ שהניחו מטען חבלה בטלפון שלו, ופוצצו אותו מרחוק לאחר שקיבל טלפון מאביו.
עימאד עקל | נובמבר 1993, שוג'איה, רצועת עזה
עקל היה מפקד גדודי קסאם, שם שימש כמנטור למפקד הנוכחי מוחמד דף.
הוא זכה לכינוי "רוח הרפאים" בשל השימוש שלו בתחפושות כדי לשגר מארבים לכוחות ישראליים.
בנובמבר 1993, עקל הסתתר בביתו בשוג'איה, שהיה נתון במצור באותה עת. לאחר מספר שעות הוא ניסה להימלט ונורה על ידי כוחות מיוחדים ישראלים.
אבו ג'יהאד | אפריל 1988, תוניס, תוניסיה
חליל אל-ווזיר, המכונה אבו ג'יהאד, היה דמות מפתח בארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) – הוא עזר לייסד את הפתח בסוף שנות ה-50. במשך שנים הוא היה סגנו בפועל של יו"ר אש"ף יאסר ערפאת.
הוא נורה למוות על ידי סוכנים ישראלים בפשיטה קומנדו נועזת ב-1988.
ישראל הכחישה אחריות במשך קרוב ל-25 שנים עד לשנת 2012, אז פרסם עיתון ישראלי ראיון עם החייל הישראלי נחום לב, שהרג את אבו ג'יהאד, שחושף בסופו של דבר את האמת.
חאליד נזאל | יוני 1986, אתונה, יוון
נזאל היה מזכיר הוועד המרכזי של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP) ומנהיג אש"ף.
ישראל הטילה עליו אחריות לפיגוע במעלות ב-1974, שבו הרגו לוחמים פלסטינים 22 ילדי בית ספר וארבעה מבוגרים.
הוא נרצח על ידי סוכני המוסד באתונה.
עלי חסן סלאמה | ינואר 1979, ביירות, לבנון
סלאמה הקים את הקבוצה החמושה של ספטמבר השחור שתקפה את נבחרת ישראל באולימפיאדת מינכן 1972, והרגה 11 ספורטאים ישראלים ושוטר גרמני אחד. גם חמישה מהתוקפים מתו.
מרגלי המוסד נרשמו לחדר הכושר של סלאמה כדי להתיידד איתו שבועות לפני ההתנקשות בו. פעיל בריטי-ישראלי שכר דירה קרוב לביתו של סלאמה כדי לעקוב אחר תנועותיו.
הוא פוצץ במכוניתו כשחלפה על פני פולקסווגן חונה ממולכדת בביירות.
מוחמד בודיה | יוני 1973, פריז, צרפת
בודיה, משורר ומחזאי אלג'יראי, היה חבר בכיר בחזית העממית לשחרור פלסטין, שנלחם גם למען שחרור אלג'יריה.
הוא נרצח על ידי מכונית תופת שהונחה מתחת למושב מכוניתו על ידי סוכני המוסד בעקבות התקיפה של הקבוצה החמושה של ספטמבר השחור באולימפיאדת מינכן 1972.
עבד אל ואל צויטר | אוקטובר 1972, רומא, איטליה
צווייטר, מתרגם פלסטיני, היה נציג אש"ף ברומא.
ישראל האשימה אותו בהיותו מפקד הקבוצה החמושה של ספטמבר השחור שתקפה את נבחרת ישראל באולימפיאדת מינכן 1972.
תומכיו אומרים שהוא היה אינטלקטואל ללא קשרים חד משמעיים לקבוצה.
זויטר נורה למוות על ידי סוכנים בלובי של בניין מגוריו.
ע'סאן קנפאני | יולי 1972, ביירות, לבנון
קנפאני, סופר ומשורר פלסטיני בולט, היה דובר החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP).
הוא נרצח בביירות יחד עם אחייניתו בת ה-17. רימון חובר למתג ההתנעה של מכוניתו. בהתנעת המכונית הוא הצית פצצת פלסטיק שהוטמנה מאחורי הפגוש.
ישראל אמרה שהריגתו הייתה בתגובה לירי ההמוני בנתב"ג ב-1972 בנתב"ג, שבו נהרגו 26 בני אדם ועשרות נוספים נפצעו.
אבל כמה אנליסטים מאמינים שההתנקשות כבר תוכננה הרבה לפני כן.
