שלוש נשים קשות יום, ניצבות במרכזו של המחזה "במצפון נקי" המתמקד בניצולן של עובדות קבלן המועסקות בעבודות ניקיון במפעל תאגידי. המחזה מאת אלכסנדר זלוטין בתרגום לעברית של יותם גוטל יעלה בתיאטרון האוניברסיטה באוניברסיטת תל אביב בניהולו של אלון טיראן ובהשתתפותם של שחקני מסלול משחק שנה ג'.
"מדובר במחזה ריאליסטי עם אמירות ביקורתיות" אומרת בימאית ההצגה שירי גולן רוטנברג, שזו לה עבודת הבימוי הראשונה.
שלוש הנשים: בקי, אם חד הורית עם הפרעה התנהגותית, סוזן, חסרת בית, וגרייס שסובלת מנכות בגלל מחלה כרונית, נשכרות לעבודת ניקיון לילית במפעל בשר. בחוזה עימן נכתב שהן נשכרו ל-14 יום, אבל העסקתן הולכת ומתארכת, כשלמעסיק עומדת הזכות להקפיץ אותן לעבודה בכל שעה שירצה, לפיכך הן אמורות להיות זמינות בכל עת.
המעסיק, יפה ניחשתם, גם אינו טרוד בשאלה כיצד הן יגיעו לעבודה או יחזרו ממנה לביתן בשעת לילה מאוחרת. "זה חלק מדרישות התפקיד" אומרת שירי גולן רוטנברג.
שלוש הנשים נכנסות לקטגוריה של מקרי רווחה מובהקים אבל הרווחה, מערכת שרירותית ואטומה, שללה מהן את הקצבה, לכאורה מתוך שיקולים מיטביים. לעומתן, שני הגברים במחלקה בה הן עובדות מועסקים במשרה קבועה. פיל מתמודד נפש, גרוש ואב לילד, ואיאן אדם בעל תפיסת עצמי לא תואמת ליכולותיו בפועל.
"כשאנשים הופכים להיות נתונים סטטיסטיים לא עוסקים נקודתית באדם עצמו והאם יש ערך לחייו וזכות לחיות חיים מיטביים, אלא מסתכלים על המאסה. כך שבזכות מידת הריחוק קל יותר לקבל החלטות שאינן תורמות ומטפחות" היא מספרת.
הוסיפה לומר כי "לדעתי, לכל ארגון בחברה החל מתא משפחתי ועד שלטון המדינה, צריך שיהיה 'מבוגר אחראי' שרואה את התמונה על כל פרטיה. אמנם הפרטים מורכבים והפתרונות לא פשוטים, אבל צריך לחתור למדיניות שמטפחת וצופה פני העתיד".
"מאד מעסיק אותי, כל מה שקשור למצבן של נשים בעולם. אפשר לראות את הפערים בהעסקה גם בתיאטרון למשל, בקרב המלבישות. שלוש הנשים במחזה, הן דוגמא מובהקת לעובדות שקופות וסמויות מהעין, שאינן עונות בדיוק לקריטריונים של הרווחה" מצהירה הבימאית.
לקראת העבודה על ההצגה "במצפון נקי" מחזה ריאליסטי עם אמירות ביקורתיות, העמיקה גולן רוטנברג בתחקיר ולימוד של חוקים שנועדו להגן על נשים עובדות. "על פניו, החוקים שנועדו להגן על נשים עובדות גם במשמרת לילה, הם טובים ויש בהם התייחסות לחלק מההשלכות שיש לעבודה בשעות הקטנות על חיי הנשים".
"ואולם בכלכלה ניאו-ליברלית הדוגלת במיקסום שורת הרווח – ולכן מפריטה ומוציאה עבודות למיקור חוץ, חברות הקבלן שזוכות במכרז לא מתחייבות לקיים את חוקי ההעסקה כלשונם ומי ששכר את שירותיהן גם אם מדובר במשרד ממשלתי, מעלים עין. העובדות עצמן, לרוב אינן מודעות לזכויותיהן, גם אין מי שידבר עבורן כמו ועד עובדים".
"כאשר אחת הדמויות בהצגה טוענת כלפי האחראי שאי אפשר להספיק את כמות העבודה בשעות שהוקצבו לה, הוא משיב לה חד וחלק: 'אם אתן לא מסוגלות, אני אדאג להביא עובדות אחרות שיספיקו'".
כלומר לא טוב לך, את מוזמנת לעזוב?
"שם המחזה באנגלית Beyond Caring שהמתרגם יותם גוטל הבריק בתרגום שמו לעברית: 'במצפון נקי'. כלומר, זו בעיה שלך אם נשארת. בדומה לנשים מוטרדת שנאמר להן 'למה נשארת? הלא יכולת לעזוב'. לנשים אלה אין אופק, אין מי שיעזור להן אז הן נשארות ומקבלת על עצמן דרישות לא חוקיות ופוגעניות. אבל למעסיק יש מצפון נקי".
האם בכוחו של התיאטרון להשפיע על מצבן של העובדות השקופות?
"לתיאטרון אין השפעה. אמנם יתכן שסיפורים אנושיים מצליחים להעביר מסר שלא כמו נתונים סטטיסטיים. לפעמים סיפור תופס ויכול לפתוח לחשיבה שלא היתה קודם. אני אוהבת סיפורים".
כשחקנית, איזו מהדמויות היית רוצה לגלם?
"התפקיד שתואם את הגיל שלי, הוא של סוזן חסרת הבית. אבל אני מוצאת בכל אחת מהדמויות את נקודות הקושי והכאב להזדהות איתה".
האם זה הזמן המתאים להעלות מחזה בנושא חברתי, כשהחיים שלנו מעורערים בגלל המלחמה?
"את דלדול המשאבים של הרווחה פגשנו בעוצמה מירבית בשבעה באוקטובר שהביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה מגוונת שלא ניתן לה מענה. כמו נשים שסובלות מאלימות בבית, או היעדר מקום במקלטים לנשים מוכות. מצבן של הנשים לא השתפר בתקופת המלחמה. להיפך".
שירי גולן רוטנברג, שחקנית תיאטרון ותיקה ומוערכת שזו לה הפעם הראשונה שהיא ניצבת בעמדת הבימאית. "תמיד הייתי חשדנית כלפי שחקנים שרוצים לביים, אבל מאז עברו השנים, התבגרתי ואני אומרת 'יבורכו השחקנים המביימים'. גיליתי שאני רוצה לספר את הסיפורים ועתה ניתנה לי הזדמנות לעבוד עם סטודנטים למשחק שאני יכולה ללמדם גם מתוך מה שלמדתי בעצמי".
הוסיפה לספר כי "כסטודנטית השתתפתי בשתי הפקות שביימה זהרירה חריפאי. בין היתר עבדנו על 'ירמה' מאת לורקה והיא הראתה לנו כיצד לעבוד עם טקסט שירי. כעבור שלושים שנים גיליתי שהזרע שהיא זרעה בי, נבט. זה קרה במחזה 'איפיגניה' מאת אוריפידס. אז הרגשתי איך כל האסימונים נופלים ברעש גדול והבנתי כיצד לגשת לטקסט. זה היה שיעור שנפרע. הלוואי שאצליח לתת לסטודנטים שלי משהו שישרת אותם בהמשך הדרך".
גולן רוטנברג מגלה כי ההחלטה לנדוד ממשחק לבימוי נובעת מהעובדה שבכל עשור יש לה משבר שמחייב אותה לבצע שינוי בחייה המקצועיים. "כשהגעתי לגיל 40 הבנתי שאני רוצה לעשות תפקידים קלאסיים, כשהגעתי לגיל 50 ידעתי שההוראה מעניינת אותי, ומשם הגיעה ההצעה מיעל קרנסקי ראשת מסלול משחק, לביים ונטלתי בחדוה את מושכות הבימוי" היא אומרת.
לאורך שנותיה כשחקנית תיאטרון וטלוויזיה, שירי גולן רוטנברג עבדה ברציפות, לרוב במסגרת ההסכם הקיבוצי בתיאטרון הקאמרי. "צריך מזל והזדמנות, שהאדם הנכון יהיה בסביבתך, וכמובן כישרון לא מזיק".
שירי גולן רוטנברג 56 מתגוררת במושב חרוצים בשרון נשואה לדני רוטנברג ואמא לשלוש בנות ובן (בטווח הגילאים 16-25) "בעבודתי במסגרת החוזה הקיבוצי, נעשתה עיקר הילודה" היא צוחקת. לדבריה ולשמחתה, ארבעת ילדיה, כמי שגדלו הרחק מהתיאטרון, הם נטולי נטיות תיאטרליות.
האם היית מביימת הצגה העוסקת באירועי השבעה באוקטובר?
"אנחנו נמצאים בתקופה איומה. אני סבורה שאין זה הזמן להעלות יצירה על השבעה באוקטובר כי אין לנו פרספקטיבה. אולי אפשר ליצור דברים נקודתיים, או סיפורים אישיים, אבל נדמה לי שבשלב הזה אנחנו לא מבינים את הסיפור המורכב ואת השלכותיו, על מנת שנוכל להציג את התמונה המלאה ביצירה, צריך זמן. להסתכל רחוק יותר כדי להבין את המציאות הקרובה".
"במצפון נקי" – בית הספר לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בהשתתפות תלמידי מסלול משחק שנה ג': יובל דן, מיאר סכראן, עמית סלמן, הדר פניני, שקד פסח, דנה פרקש. 21-28 במאי
https://tautheatre.sites.tau.ac.il/
