יותר מ-1,300 בני אדם מתו עלייה לרגל האסלאמית לחאג' בערב הסעודית החודש, שלרובם המכריע, לדברי ממשלת סעודיה, אין אישורים. רבים הלכו קילומטרים בחום לוהט לאחר ששילמו אלפי דולרים למפעילי טיולים אסורים או הונאה.
בעוד עולי רגל עם אישורים מועברים ברחבי עיר הקודש מכה באוטובוסים ממוזגים ונחים באוהלים ממוזגים, אלו שאינם רשומים נחשפים לרוב לפגעי מזג האוויר. בימים האחרונים, כשהטמפרטורות עלו על 120 מעלות, כמה עולי רגל תיארו צופים באנשים מתעלפים וחולפים על פני גופות ברחוב.
ביום ראשון, בראיון בטלוויזיה הממלכתית, אמר שר הבריאות הסעודי, פאהד אל-ג'לג'ל, כי 83 אחוזים מ-1,301 מקרי המוות המדווחים היו מעורבים בעולי רגל חסרי אישורים.
"העלייה בטמפרטורות בעונת החאג' היוותה אתגר גדול השנה", אמר. "למרבה הצער – וזה כואב לכולנו – אלה שלא היו להם אישורי חאג' הלכו מרחקים ארוכים תחת השמש."
דבריו של מר אל-ג'לאג'ל הגיעו לאחר ימים של שתיקה מצד ממשלת סעודיה על ההרוגים במהלך החאג', טקס מפרך ורוחני עמוק שמעודדים מוסלמים לבצע פעם אחת בחייהם אם הם מסוגלים פיזית וכלכלית.
כשכמעט שני מיליון משתתפים מדי שנה, אין זה יוצא דופן שעולי הרגל מתים מלחץ חום, מחלות או מחלות כרוניות. לא ברור אם מספר ההרוגים השנה היה גבוה מהרגיל, מכיוון שסעודיה לא מדווחת באופן קבוע על נתונים אלה. בשנה שעברה מתו 774 עולי רגל מאינדונזיה לבד, ובשנת 1985, יותר מ-1,700 אנשים מתו סביב האתרים הקדושים, רובם מלחץ חום, לימוד בזמן שנמצא.
אבל בגלל שלרבים מהמתים לא היו אישורים, המספר של השנה חשף בטן של מפעילי תיירות ומבריחים ברחבי העולם שמרוויחים ממוסלמים הנואשים לצאת למסע.
מקרי המוות חשפו גם את מה שנראה ככשל רחב היקף של נהלי ההגירה והאבטחה הסעודית שמטרתם למנוע מצליינים לא רשומים להגיע לאתרים הקדושים, כולל גדר אבטחה סביב מכה שננעלת שבועות לפני החאג'.
למרות המאמצים הללו, כ-400,000 אנשים לא מתועדים ניסו לבצע את העלייה לרגל השנה, בכיר סעודי סיפר סוכנות הידיעות הצרפתית מדברת בתנאי של אנונימיות. החאג' היה גם זירת מספר אסונות במהלך השנים, כולל דריסה ב-2015 שהרגה יותר מ-2,200 איש.
גורמים סעודיים לא הגיבו לבקשות להגיב.
אולם בראיונות ל"ניו יורק טיימס", מפעילי טיולי חג'ג', עולי רגל וקרובי משפחה של המתים תיארו פרצות שניצלו בקלות, המאפשרות לאנשים לנסוע לממלכה עם אשרת תייר או מבקר לפני החאג', בדרך כלל בסיוע מפעילי טיולים בביתם. מדינות. ברגע שהם מגיעים, הם מוצאים רשת של מתווכים ומבריחים לא חוקיים שמציעים את שירותיהם ולפעמים נוטשים אותם כדי להסתדר בעצמם, אמרו.
נראה שמספר הצליינים הלא רשומים הועלה השנה בגלל הייאוש הכלכלי הגובר במדינות כמו מצרים וירדן. חבילת חג'ג' רשמית יכולה לעלות יותר מ-$5,000 או $10,000, תלוי במדינת המוצא של הצליין – מעבר לאמצעים של רבים שמקווים לעשות את הטיול.
מרווה, אישה מצרית בת 32 שהוריה ביצעו חאג' ללא אישור רשמי השנה, אמרה כי שילמו כ-2,000 דולר עבור המסע, בהנחיית סוכן במצרים ומתווך בסעודיה. הם הרגישו שהם צריכים ללכת בקרוב כי, בתור המטבע של מצרים מאבד ערך, החיסכון שלהם מצטמצם מדי שנה, אמרה. מרווה ביקשה להזדהות רק בשמה הפרטי כדי למנוע השלכות משפטיות.
כמה מדינות עם מספר גדול של עולי רגל שנפטרו עברו במהירות כדי להכיל את הנשורת.
ביום שישי פיטר נשיא תוניסיה, שמנה יותר מ-50 עולי רגל בין ההרוגים, את השר לענייני דת במדינה. בירדן, שבה נרשם מותם של לפחות 99 עולי רגל, פתח התובע הציבורי בחקירה על נתיבי חאג' לא חוקיים. ובמצרים אמרו השלטונות שהם ישלולו את הרישיונות של 16 חברות שהנפיקו אשרות לצליינים מבלי לספק שירותים הולמים.
"יש כל כך הרבה חמדנות סביב העסק הזה", אמר אימאן אחמד, בעלים משותף של אל-אימאן טורס בקהיר.
גב' אחמד אמרה שהיא סירבה לשלוח עולי רגל לא רשומים בחבילות חאג', אך מפעילי תיירות מצריים אחרים וברוקרים סעודים הרוויחו כסף רב בכך.
עולי רגל לא רשום אחד שמת היה ספאא אל-תואב, סבתא מהעיר לוקסור המצרית, לדברי אחיה, אחמד אל-תואב. לדבריו, גב' אל-טוואב, בת 55, לא הצליחה להשיג אישור חאג' אבל מצאה חברת טיולים מצרית שתיקח אותה תמורת כ-3,000 דולר.
גב' אל-טוואב לא הבינה שהיא מפרה את הכללים כשנסעה לסעודיה, אמר אחיה, ולאחר שהגיעה היא סיפרה לקרובי משפחה כי הוכנסה לדיור לא מתאים ונמנעה ממנה לצאת החוצה. בעוד שמפעילת הטיולים הבטיחה לאוטובוסים ממוזגים להסיע את עולי הרגל ברחבי מכה, היא מצאה את עצמה צועדת קילומטרים בחום, אמר מר אל-טואב.
לפני החאג', השלטונות הסעודיים פרסמו שלטי חוצות ושלחו מטח הודעות טקסט שהזכירו לאנשים שזה לא חוקי לבצע את העלייה לרגל ללא היתר; המפרים צפויים לקנסות, גירוש ואיסורים על כניסה חוזרת לממלכה.
הכניסה למכה נאסרה שבועות לפני החאג' למבקרים ללא אישורים. עם זאת, עולי רגל רבים הצליחו להתחמק מההגבלות, להגיע למכה מוקדם ולהסתתר, או לשלם למבריחים שיעבירו אותם לעיר.
צליינת רגל ירדנית, שביקשה להזדהות רק בתור אום עבדולרחמן, כינוי, בגלל שחששה מהשלכות, אמרה שנתקלה במספר מבריחים שיעזרו לה לנוע במכה, כולל אחד שגבה כ-200 דולר כדי להסיע אותה לעיר מעל סלע. מסלול הררי. אבל בסופו של דבר היא הלכה במשך שעות בשמש ללא גישה למים או לשירותים, לדבריה.
בשלב מסוים, המשטרה עצרה לזמן קצר את הקבוצה שלה, רשמה את שמותיה והשאירה אותם באמצע שום מקום, לדבריה. אום עבדולרחמן, בת 49, אמרה שהיא יודעת שהנסיעה שלה לא חוקית, אבל היא לא הבינה לגמרי את הסיכונים.
אפילו לצעירים ובכושר, החאג' הוא אירוע מאתגר פיזית, וצליינים רבים מבוגרים או חולים עד שהם יכולים לעשות את המסע. יש המאמינים שהחאג' עשוי להיות הטקס האחרון שלהם, וכי המוות במכה יעניק ברכות גדולות.
ממשלת סעודיה נוקטת אמצעים להפחתת השפעות החום הקיצוני, כולל ריסוס עולי רגל בערפילי מים. אחד לאחרונה לימוד העריכו כי השכיחות של מכת חום בחאג' ירדה למעשה – אם כי החוקרים הזהירו כי עלול להשתנות מכיוון שהחמרה בחום הנגרמת כתוצאה משינויי אקלים עולה על האמצעים להפחתתו.
עבדולהלים דאהיר, 31, עולה לרגל קנייתי שערך את החאג' עם אחיו ואביו באמצעות אישורים רשמיים, אמר כי דרכו הייתה חלקה, עם אוהלים ממוזגים, אוטובוסים ממוזגים וגישה נוחה למים.
"זו הייתה חוויה מדהימה – פעם בחיים", אמר.
אבל אפילו כמה שהיו במכה התלוננו באופן חוקי על מתקנים לא מתאימים לחום.
מחדום עלי, 36, מהנדס מחשבים פקיסטני שנסע לשם עם אמו בת ה-65, אמר שראה כמה עולי רגל מתמוטטים מתשישות חום ללא סיוע מיידי.
"אפשר היה להציל חיים רבים עם הסדרים ממשלתיים טובים יותר", אמר מר עלי.
מר אל-ג'לג'ל, שר הבריאות, אמר כי רבע משירותי הבריאות שניתנו במהלך החאג' ניתנו לעולי רגל חסרי תיעוד. "אנחנו מסתכלים עליהם כצליינים, ללא קשר להיתר, גזע או לאום שלהם", אמר.
בין ההרוגים היו לפחות שני אמריקאים.
Isatu Wurie, 65, ו-Aleu Wurie, 71 – תושבי מרילנד – חסכו במשך שנים כדי לעלות לרגל, ושילמו $23,000 למפעיל תיירות מקומי, אמרה בתם, סיידה וורי.
אבל לאחר שהגיעו למכה, המפעיל אמר להם להישאר במלון עד שיינתנו להם אישורים, הם אמרו לבתם. הוריה היו מתוסכלים כי האמינו שהם הולכים "לפי הספר", אמרה גב' וורי.
הם עדיין יכלו לבצע כמה מהטקסים הראשוניים של החאג', והם "כל כך התרגשו לראות את הכעבה", אמרה – המבנה המעוקב שלדעת המוסלמים היה בית התפילה הראשון.
בהודעה האחרונה שקיבלה מאמה נכתב כי אוטובוס שיסיע אותם לאחד האתרים לא הגיע, ובמקום זאת הם צועדים שעתיים.
למרות התסכול שלה ממפעיל הטיולים, כמו גם הקושי לאתר את גופותיהם – הקבורות במכה – גב' וורי מאמינה שהוריה התמלאו בשמחה בימם האחרונים.
"הם מתו כשעשו בדיוק מה שהם רצו לעשות", אמרה. "הם תמיד רצו להגיע לחאג'."
הגר אל-הקים, רנא פ. ריתוך, זיא אור-רחמן, סייף חסנת, מוג'יב משעל, ספאק טימור, אאידה טבעית ו מוקטיטה סוהרטונו תרם דיווח.
