חשש בוושינגטון: לאור המינויים הכפולים הרבים של טראמפ בתפקידי חוץ בכירים, רבים תמהים ומזהירים, וכדברי ה"פוליטיקו": "התכוננו למלחמות טריטוריה ובלבול לגבי מי בשליטה".
במזרח התיכון, טראמפ מינה את מסעד בולוס כיועץ בכיר לענייני ערב והמזרח התיכון, במקביל למינויים של בריאן מקורמק ואנדרו פיק לתפקידים במועצה לביטחון לאומי העוסקים באותו אזור. ריצ'רד גרנל מונה כשליח מיוחד למספר "משימות מיוחדות" שעלולות להתנגש עם תפקידי שגרירים מסורתיים, בעוד מארק בארנט מונה כשליח מיוחד לבריטניה, תפקיד שעשוי לחפוף עם תפקיד שגריר ארה"ב בממלכה המאוחדת.
קית' קלוג מונה לטפל ספציפית בסכסוך אוקראינה-רוסיה, תפקיד שעלול לחפוף עם אחריות מזכיר המדינה או היועץ לביטחון לאומי באזור זה. במועצה לביטחון לאומי, מיכה קצ'ל, קתרין קלר ומייק וולץ (כיועץ לביטחון לאומי) ממוקמים בתפקידים חופפים.
לדברי מייקל מלרוי, שכיהן כסגן עוזר שר ההגנה למזרח התיכון תחת טראמפ, כפי שדווח ברויטרס, ייתכן שמדובר בשיטה להבטחת שליטה במדיניות החוץ באמצעות מינוי נאמנים לתפקידי מפתח, גם במחיר של פגיעה בלכידות הביורוקרטית.
אליין גודפרי מה"אטלנטיק" מציינת כי "הלא תעשה" הציבוריים והמסורתיים כבר אינם חלים על טראמפ, מה שעשוי להסביר את גישתו הלא שגרתית באיוש התפקידים. סטיבן בלאנק, עמית בכיר במועצה האמריקאית למדיניות חוץ, מתח ביקורת ב"היל" על היעדר אסטרטגיה במדיניות החוץ של טראמפ, דבר שמשתקף במינוי אנשים מרובים לתפקידים דומים
