גישתו של הנשיא דונלד טראמפ כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה מעוררת חשש בקרב יהודי ארצות הברית לגבי השלכות על ישראל, כך עולה מנתוני סקר מדד "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בקרב יהודי ארה"ב, המהווים כמעט מחצית מהיהודים בעולם, המתפרסמים כעת.
מכלל המשיבים בסקר, כשני שליש (63%) אומרים שהמדיניות החדשה של ארה"ב כלפי אוקראינה גורמת להם להיות ״יותר מודאגים״ ממדיניות ארה"ב כלפי ישראל.
לפני כחודש צוינו שלוש שנים לפרוץ המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. הנשיא טראמפ שינה את גישת ארה"ב לסכסוך, ומפעיל לחץ על אוקראינה.
מרבית משתתפי הסקר מקרב יהודי ארה"ב (74%) לא תומכים במדיניותו של טראמפ בעניין זה.
גם בלי קשר למלחמה באוקראינה, יהודי ארה"ב הם, ככלל, ספקנים למדי בקשר לטראמפ, לרבות בהקשר הישראלי: רק כרבע (27%) מכלל משיבי הפאנל מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון במה שנוגע ליחסי ארה"ב וישראל, בעוד ש- 38% מעידים שבכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנושא זה, וכשליש (32%) אומרים כי יש להם אמון מועט שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר היחסים בין המדינות.
ביחס לחודש שעבר חלה החודש ירידה קלה בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר זה (בחודש שעבר 32% השיבו כך, ואילו החודש 28%).
סקר מדד "קול העם היהודי" ממשיך לבחון את האופן בו תופסים משתתפי הפאנל את התמיכה של ארה"ב בישראל. 46% סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה (בחודש שעבר 57% השיבו כך), שליש (34%) חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל (בחודש שעבר 18% השיבו כך) ואילו כשמינית (13%) סבורים שארה"ב תומכת בישראל יותר מידי.
הפער בנתונים לעומת החודש שעבר משמעותי, אך דומה למדי לחודשים מוקדמים יותר. ייתכן שהיתה השפעה קצרת טווח של חילופי הממשל, או סיבה אחרת לנתון חריג בחודש שעבר.
המחקר מתבצע באמצעות פאנל "קול העם היהודי", המנתח את תשובות הנסקרים על פי הזרמים הפוליטיים והדתיים המרכזיים ביהדות ארה"ב.
את סקר קול העם היהודי ערכו חוקרי JPPI שמואל רוזנר ונוח סלפקוב, עם יעוץ מדעי של פרופ' דויד שטיינברג. הסקר המלא והמפורט יפורסם בקרוב.
המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) עוסק במחקרים ובתכנון ארוך טווח, בקשר לכל לאתגרי העם היהודי והקהילות היהודיות בכל העולם, בראייה גלובאלית.
פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה, ומדגישה במיוחד את זיהוי החלופות הזמינות, ניתוח של השפעתן על העתיד, והצגת המלצות מדיניות וסדר קדימויות אופרטיבי.
