ה האשמתו של פקיד ה-CIA אסיף רחמן בגין לכאורה הדלפת המודיעין האמריקני של ההכנות הישראליות למתקפות תגמול על איראן באוקטובר הביאה לעין גלויה את מלחמת הצללים של הריגול והריגול הנגדי שהתחוללה בין שחקנים הכלואים בסכסוך אזורי במשך עשרות שנים.
ערוץ הטלגרם האיראני, רחמן, מואשם בהדלפה מתנער כל קשר עם ממשלת איראן, אלא שהפרשה הביכה ממשל אמריקאי שסבל מממשל מוקדם יותר הרשעתו של קצין אחר שלה, ג'ק טייקסיירהעל הדלפת ניירות הפנטגון אין להכחיש.
הדלפת רחמן מספקת הצצה למשחק הגומלין העכור של סוכנויות ריגול איראניות, ישראליות וארה"ב שסייעו לעצב את הסכסוך הנוכחי, וכמעט לא פחות, את התפיסה שלנו לגביו.
תופסים מרגלים
בסוף אוקטובר, הסוכנות לביטחון פנים של ישראל, השב"כ, הודיעה כי היא עצרה שבעה אזרחים ישראלים המתגוררים במזרח ירושלים הכבושה בחשד לביצוע ריגול בשמה של איראן.
יום קודם לכן נעצרו עוד שבעה אזרחים ישראלים בחיפה בחשד שסייעו לאויב, במקרה זה, משרד המודיעין האיראני, בזמן מלחמה.
מקורות במשטרת ישראל אישרו כי יש חשד לחוליות נוספות המתואמות לאיראן הפועלות במדינה.
זה לא חדש. בספטמבר, איש העסקים הישראלי בן ה-73 מוטי ממן הואשם גם על ידי השב"כ ומשטרת ישראל בעבודה עם המודיעין האיראני, והציע לכאורה להרוג את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואישים פוליטיים נוספים בתמורה לתשלום מראש של מיליון דולר.
מנגד, איראן עצרה כמה מאזרחיה במהלך מלחמתה של ישראל בעזה באשמת שיתוף פעולה עם סוכנות הריגול הישראלית המוסד.
בדצמבר, איראן הוציאה להורג שלושה גברים ואישה שהואשמו בפעולה מטעם המוסד באיראן וביצוע פעולות, החל מחבלה ועד חטיפת גורמי ביטחון איראניים.
בספטמבר, על רקע התקיפות שיוחסו לישראל על מערכות התקשורת של בעל בריתה של איראן חיזבאללה, הודיעה איראן על מעצרם של 12 אזרחים באשמת שיתוף פעולה עם ישראל ותכנון פיגועים במדינה.
ריגול בעולם משתנה
בעוד יירוט אלקטרוני, מעקב וניטור של מדיה חברתית הפכו לכלי מודיעין יקרי ערך, המודיעין האנושי נותר המפתח לאיסוף מידע ולמיקוד צבאי.
"למודיעין האנושי יש תפקיד משמעותי במלחמה החשאית המתמשכת בין ישראל לאיראן", אמרה סינא טוסי, עמית בכיר במרכז למדיניות בינלאומית.
"שתי המדינות עוסקות רבות באיסוף מודיעין עם פעולות ריגול וריגול נגד המודיעות על החישובים האסטרטגיים הרחבים שלהן", הוסיף.
הישראלים שנעצרו בחיפה מואשמים ב-600 עד 700 משימות לאיסוף מודיעין עבור איראן במשך שנתיים, כולל הכוונת פקיד בכיר – ככל הנראה בגין חיסול פוטנציאלי בדומה לחיסולים המתוקשרים של ישראל, כולל זה של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה באיראן. יוּלִי.
"באיראן, ישראל הפגינה את יכולותיה באמצעות סדרה של חיסולים ומשימות חבלה מתוקשרות, המיוחסות לרוב לחדירה העמוקה של המוסד.
"מצד שני, איראן עשתה מאמצים להקים רשתות מודיעין אנושיות בישראל, כפי שהדגישו המעצרים האחרונים של כמה אזרחים ישראלים שהואשמו בריגול למען איראן", אמר טוסי.
מפנה את הגאות
ישראל עם החברה הקטנה והמגובשת שלה נחשבת זה מכבר כמעט בלתי ניתנת לחדירה על ידי סוכנויות ריגול זרות, אמר אנליסט הביטחון חמזה עטר.
עם זאת, הלחצים של הסכסוך הנוכחי, עליית הימין הקיצוני והפילוגים המרים על הרפורמות השיפוטיות של שנת 2023 בהן דגל נתניהו פעלו על סדקים חברתיים קיימים, וכתוצאה מכך השתנה מהיסוד החברה הישראלית.
בחלוקות הללו, טענו אנליסטים, המודיעין האיראני חודר.
העובדה שהקבוצה הראשונה מבין 14 הסוכנים שנעצרו בחיפה עלתה לישראל מאזרבייג'ן לפני 10 שנים והקבוצה השנייה נחשבה כערבים ישראלים, ולכן מעט מחוץ למיינסטרים בישראל, היא משמעותית, לדברי עטר.
"זה (היה) ענק", אמר.
"ישראל נחשבה כ… זהות יחידה, כזו שלימדו מגיל צעיר שהם נמצאים בסכנת התקפה מתמדת מצד שכניהם הערבים".
"אם איראן תוכל להפוך את שתי הקבוצות הללו" לפעולה מטעמה בישראל, "הן יכולות להפוך יותר", אמר.
משחקים נהדרים
ניסיונותיה של איראן לחדור לחברה הישראלית מתגלים רק לאחרונה בעוד מזמן קיים סיקור על השימוש של ישראל במודיעין סמוי על איראן.
המסייע למאמציה של ישראל הוא גודלה העצום של איראן עם אוכלוסייה שמתגמדת את זו של ישראל בקנה מידה של כ-9.5 ל-1 וקווי שבר חברתיים ופוליטיים העוברים בחברה שלה – מהפגנות נגד מותה של מחסה אמיני ב-2022 על כך שלכאורה לא ענדה את מטפחת הראש שלה כהלכה ועד למיעוטים. דורשים יותר זכויות.
"המטרה המוצהרת של ישראל מאז המהפכה האיראנית של 1979 היא לעודד את הפלת המשטר מבפנים", אמר אהרון ברגמן מהמחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' בלונדון.
"זה מודיע על הדרך שבה הם עובדים. לישראל הייתה תקופה ארוכה לתכנן, לגייס ולבנות את המודיעין שלה בתוך איראן", אמר.
לעומת זאת, נראה שאיראן השקיעה חלק ניכר מתכנוניה לטווח ארוך בהרכבת רשת של בעלות ברית, כמו חיזבאללה של לבנון, המספקות לה מידע.
נראה כי פעילות מודיעין התמקדה בעיקר בגיוס פלסטינים העובדים בתוך ישראל, שם הם מתמודדים לעתים קרובות עם דעות קדומות, או מאמצים בסיכון נמוך יחסית לחדור לחברה הישראלית באמצעות מדיה חברתית
בינואר טענו מקורות בישראל כי המודיעין האיראני חיפש לנצל את הכעס הפופולרי הן על השינויים השיפוטיים והן על גורלם הלא ידוע של השבויים שנלקחו לעזה כדי לעורר התנגדות ולשכנע ישראלים לצלם את רכושם של בכירים.
עם זאת, "פעולות המודיעין של ישראל באיראן נראות מפותחות ונרחבות משמעותית", אמר טוסי.
"הרצח של מדענים איראנים, דמויות בעלות פרופיל גבוה כמו איסמעיל הנייה, החבלה במתקנים גרעיניים והיכולת המוכחת של ישראל לבצע תקיפות עמוק בתוך איראן, כולם מדגישים עד כמה היא חדרה ביעילות לסקטורים הרגישים ביותר במדינה".
רודפים אחרי קליקים
עבור איראן, שתילת סיפורים כוזבים בעליל שנועדו לסוכנות ריגול מתנגדת לקלוט ולפרסם, רק כדי להפריך ולהכפיש את הסוכנות היריבה, יכולה להיות נשק רב עוצמה בקרב על ההשפעה, אמרו אנליסטים.
"לאיראן יש רקורד של נטילת סיפורים שקריים עבור חנויות מערביות – כולל חנויות בשפה הפרסית הזרה עם קישורים לישראל ולמדינות המפרץ – שאותם היא תוכל להוכיח כשווא ולקבל יותר אמינות", וינה עלי-חאן, עמית בקרן Century, אמר.
"(היו) דיווחים בתקשורת הישראלית לפיה (מח"ט אסמאעיל בחיל משמרות המהפכה) קאאני מת או עוכב למטרות ריגול לפני שהוכח על ידי איראן שהוא חי מאוד.
"שוב, התקשורת הממלכתית הדגישה שהתקשורת המערבית… טעתה לחלוטין בנוגע לקאאני, וחיזקה את ההיגיון שלה שאין לסמוך על מקורות מערביים", אמרה.
הַרתָעָה
שליטה בנרטיב הציבורי יכולה להיות חיונית לשמירה על הרתעה כפי שהיא יכולה להיות לערעור יריבך, הציע ברגמן.
"השב"כ והמשטרה מפרסמים את המעצרים הללו במכוון. מדובר בהרתעת אחרים", אמר, והסביר רציונל מנוגד לשירותי האבטחה המונעים על ידי הפרטיות של הדמיון הפופולרי.
"הם מפרסמים את המאמצים שלהם. הם נותנים לאנשים לדעת שהם שם, הם יתפסו אותם".
כמו כן, ציין טוסי, הפרסום סביב המעצרים האחרונים הסתיר כישלונות רבים מצד המודיעין הישראלי, ובעיקר כישלונו לחזות את ההתקפות ההרסניות בראשות חמאס ב-7 באוקטובר אשתקד.
"חשוב להכיר בכך שישראל והתקשורת התומכת שלה מקרינים לעתים קרובות דימוי של בלתי מנוצח בנוגע למודיעין הישראלי, שלא תמיד מתיישב עם המציאות", כתב באימייל וציין כי העיתוי של התקפות הביפר והמכשירים המתוקשרים. על חיזבאללה באמצע ספטמבר נכפה על ישראל כאשר החששות מגילוי המבצע רווחו בתוך המוסד.
"למרות ההצלחות הטקטיות של ישראל, הרעיון של אי-מנוצחיות ישראלית בתחום החשאי או אחרת מתערער מאוד על ידי המצב האסטרטגי הרעוע יותר ויותר של המדינה.
"יכולות המודיעין של ישראל אדירות, אך היא עדיין מתמודדת עם התנגדות מתמשכת ואתגרים גדולים במספר חזיתות", כתב.
