בית המשפט העליון בישראל קבע שלשום כי על הצבא להתחיל בגיוס גברים יהודים חרדים, החלטה שאיימה לפצל את ממשלתו הקואליציונית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע המלחמה בעזה.
בהחלטה פה אחד קבע הרכב של תשעה שופטים כי אין בסיס חוקי לפטור הצבאי רב השנים שניתן לסטודנטים דתיים חרדים. ללא חוק המבחין בין סמינרים לגברים אחרים בגיל גיוס, קבע בית המשפט, חוקי הגיוס המחייבים במדינה חייבים לחול באופן דומה גם על המיעוט החרדי.
במדינה שבה שירות צבאי הוא חובה עבור רוב הישראלים היהודים, גברים ונשים כאחד, הפטור לחרדים עורר מזמן טינה. אבל הכעס על היחס המיוחד של הקבוצה גבר ככל שהמלחמה בעזה נמשכה לחודש התשיעי שלה, וחייבה עשרות אלפי חיילי מילואים לשרת סיורים מרובים ועלתה בחייהם של מאות חיילים.
"בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, הנטל של אי-שוויון זה חריף מתמיד – ודורש קידום של פתרון בר-קיימא לסוגיה זו", אמר בית המשפט העליון בפסיקתו.
ההחלטה איימה להרחיב את אחת הפילוגים הכואבים בחברה הישראלית, ולהעמיד יהודים חילונים מול החרדים, שלדבריהם לימוד הדת שלהם חיוני ומגן כמו הצבא. היא גם חשפה את קווי השבר בקואליציה של מר נתניהו, התלויה בתמיכת שתי מפלגות חרדיות שמתנגדות לגיוס של בוחריהן, גם כשישראלים אחרים נהרגים ונפצעים בעזה.
בתי המשפט בישראל פסקו בעבר נגד הפטור, כולל בית המשפט העליון החלטות בשנת 1998, 2012 ו 2017. בית המשפט העליון הזהיר שוב ושוב את הממשלה שכדי להמשיך במדיניות, היא חייבת להיכתב בחוק – אם כי החוק הזה יהיה נתון לאתגרים חוקתיים, כפי שהיו קודמים – ובמקביל לתת לממשלה זמן לתקוף חקיקה.
אבל במשך שבע שנים, מאז ביטול החוק האחרון, ממשלות ישראל ברציפות גררו רגליים בניסוח חקיקה חדשה. ב-2023, החוק הגיע סוף סוף לתאריך התפוגה שלו, מה שהוביל את ממשלת ישראל להורות לצבא פשוט לא לגייס את החרדים בזמן שהמחוקקים עובדים על פטור.
ביום שלישי, בית המשפט ציין שסבלנותו סוף סוף פקעה, וקבע שהצו אינו חוקי. היא לא קבעה לוח זמנים למתי על הצבא להתחיל לגייס עשרות אלפי סטודנטים דתיים בגיל גיוס. מהלך כזה יתגלה ככל הנראה כאתגר לוגיסטי ופוליטי אדיר, וכן יתקל בהתנגדות המונית מצד הקהילה החרדית.
גלי בהרב-מיארה, התובעת הכללית של ישראל, במכתב לפקידי ממשל ביום שלישי, אמרה כי הצבא התחייב לגייס לפחות 3,000 סטודנטים דתיים חרדים – מתוך יותר מ-60,000 בגיל גיוס – במהלך השנה הקרובה. היא ציינה כי המספר לא יתקרב לגשר על הפער בשירות הצבאי בין העדה החרדית ליהודים ישראלים אחרים.
במקום זאת כלל פסק הדין אמצעי ללחוץ על החרדים לקבל את פסק הדין של בית המשפט: הפסקת סבסוד ממשלתי במיליוני דולרים שניתנו לבתי ספר דתיים, או ישיבות, שתמכו בעבר בתלמידים הפטורים, והנחיתו מכה במוסדות הנערצים בשעה לב העדה החרדית.
פסיקת בית המשפט מאיימת על קואליציית המלחמה השברירית של מר נתניהו, הכוללת חילונים המתנגדים לפטור ומפלגות חרדיות התומכות בו. כל אחת מהקבוצות ששוברות שורות עלולה לגרום לממשלה להתמוטט ולהכריז על בחירות חדשות, בתקופה שבה התמיכה העממית בממשלה בשפל. האופוזיציה בפרלמנט הישראלי רוצה במידה רבה לסיים את הפטור.
ההתקפות בראשות חמאס ב-7 באוקטובר – שהציתו את מלחמת שמונה החודשים בעזה – הרפתה מעט את עמדת החרדים לגבי הגיוס, כאשר כמה מנהיגים אמרו שמי שלא יכול ללמוד כתבי קודש צריך ללכת לצבא.
"בכל זאת, המקסימום שהציבור החרדי מוכן לתת הוא הרבה פחות ממה שהציבור הישראלי מוכן לקבל", אמר ישראל כהן, פרשן "קול ברמה", תחנת רדיו חרדית.
אבל המפלגות החרדיות, עם מעט אפשרויות חביבות, אולי לא יהיו להוטות להפיל את הקואליציה של מר נתניהו, אמר. "הם לא רואים אלטרנטיבה, אז הם ינסו לגרום לזה לעבוד כל עוד הם יכולים", אמר מר כהן. "הם יתפשרו יותר ממה שהם היו מוכנים לפני שנה בניסיון לשמר את הממשלה".
לעת עתה, על הצבא לתכנן תוכנית כדי לקבל בשורותיו אלפי חיילים המתנגדים לשרת ושבידודם ומסורתם עומדים בסתירה לכוח לוחם מודרני.
החלטת בית המשפט יוצרת "פצע פוליטי פעור בלב הקואליציה" שמר נתניהו חייב כעת לטפל בו בדחיפות, אמר יוחנן פלסנר, יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה, צוות חשיבה ירושלמי.
בהודעת מפלגת הליכוד של מר נתניהו מתחה ביקורת על בית המשפט העליון על מתן פסק דין כאשר הממשלה מתכננת להעביר חקיקה שתביא למיושנת התיק. הצעת החוק של הממשלה, אמרה המפלגה, תגדיל את מספר המתגייסים החרדים תוך הכרה בחשיבות לימוד הדת.
לא ברור אם הצעתו של מר נתניהו תעמוד בסופו של דבר בביקורת שיפוטית. אבל אם יתקבל בפרלמנט, חוק חדש עלול לעמוד בפני שנים של אתגרים של בתי המשפט, ולקנות לממשלה זמן נוסף, אמר מר פלסנר.
החלטת בית המשפט העליון ביום שלישי עוררה מיד זעם בקרב פוליטיקאים חרדים. חרדים רבים רואים בשירות הצבאי שער להיטמעות בחברה ישראלית חילונית שתוביל צעירים לסטות מאורח חיים המונחה על ידי התורה, כתבי הקודש.
"מדינת ישראל הוקמה כדי להיות בית לעם היהודי, שהתורה היא עבורו סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח", אמר היום שני בהצהרה יצחק גולדקנופף, שר בממשלה החרדי.
לאחר המתקפה על דרום ישראל בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, התאחדו הישראלים בנחישות להכות בחזרה. אבל כשאלפי חיילי מילואים התבקשו לשרת סיורים שניים ושלישיים בעזה, קווי השבר בחברה הישראלית צצו במהירות מחדש.
חלק מהאנליסטים הישראלים מזהירים כי מלחמה עלולה להתפשט לחזיתות נוספות בגדה המערבית ובגבול הצפוני עם לבנון, מה שיוביל את הממשלה לקרוא לעוד גיוסים ולהגביר את היחסים בין יהודים חילונים לחרדים.
כבר ישראלים רבים – חילונים, דתיים וחרדים כאחד – רואים בסוגיית הטיוטה רק התכתשות אחת בקרב תרבותי רחב יותר על עתידה ההולך ובלתי ברור של המדינה.
יהודים חרדים קיבלו פטור משירות צבאי מאז הקמת ישראל ב-1948, כאשר הנהגת המדינה הבטיחה להם אוטונומיה בתמורה לתמיכתם ביצירת מדינה חילונית ברובה. היו אז רק כמה מאות בחורי ישיבה.
החרדים גדלו ליותר ממיליון איש, כ-13% מאוכלוסיית ישראל. הם מחזיקים בכוח פוליטי ניכר ומנהיגיהם הנבחרים הפכו לממלכים, והופיעו ברוב ממשלות הקואליציה הישראליות.
אבל ככל שהכוח החרדי גדל, כך גבר הכעס על כישלונם בהצטרפותם לצבא ועל תרומתם הקטנה יחסית לכלכלה. בשנת 2019 דחה אביגדור ליברמן, לשעבר בן בריתו של מר נתניהו, את הצעתו להצטרף לקואליציה שתחוקק את טיוטת הפטור לחרדים. ההחלטה סייעה לשלוח את ישראל לבחירות חוזרות – חמש בארבע שנים.
בשנה שעברה, לאחר שמר נתניהו חזר לשלטון בראשות הקואליציה הנוכחית שלו, הוא ביקש לחוקק תוכנית להחלשת מערכת המשפט במדינה, ועוררה הפגנות המוניות. עבור החרדים, שתמכו בשינוי השיפוטי, מוטיבציה מרכזית הייתה להבטיח שבית המשפט העליון לא יוכל עוד לפגוע ביכולתם להימנע מהגיוס.
רון שרף, סגן אלוף במילואים הישראלי, אמר שחיילים רבים היו מתוסכלים לשרת מספר סיורים בתפקיד במהלך המלחמה, אפילו שישראלים חרדים "מעולם לא נקראו מלכתחילה".
פעיל עם אחים לנשק, אוסף חיילי מילואים שמתנגדים למר נתניהו, שאל מר שרף: "איך יכולה ישראל פשוט לאפשר לקהילה שלמה להיות פטורה מחובותיה האזרחיות?"
גבי סובלמן, ג'ונתן רייס ו מיירה נובק תרם דיווח.
