ביירות, לבנון – בדרך כלל בסביבות השעה 01:00 בשבת בבוקר, קל למצוא חניה ברמלת אל-באידה על חוף הים של ביירות.
אולם בשבת בבוקר, מכוניות היו פגוש אל פגוש משני צידי הכביש. רבים חנו כפול ועוד המשיכו להגיע, כשאנשים המשיכו לברוח מהמקום גלים הרסניים של התקפות ישראל על חלקים הדרומיים של בירת לבנון.
מוקדם יותר באותו ערב, הצבא הישראלי יישר גוש בניינים בפרבריה הדרומיים של ביירות, הרג לפחות שישה ופצע עוד 91. מניין ההרוגים צפוי לעלות עוד יותר.
ישראל טענה שהיעד המיועד הוא מפקדה מרכזית של חיזבאללה וכי מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה נהרג. חיזבאללה טרם פרסם הצהרה על גורלו.
על שפת הים, אנשים הניחו מזרונים על המדרכה או מגבות על החוף. בהמשך החול, חלקם הציבו כיסאות פלסטיק מול המים או ישבו סביב שולחנות ושתו קפה או עישנו צינורות ארגילה. קבוצות ילדים התרוצצו ושיחקו.
חלק מהאנשים אמרו שהם יבלו כאן את הלילה, בעוד אחרים אמרו שהם לא בטוחים. הם לא חשבו כל כך רחוק, הם פשוט ידעו שהם צריכים לברוח מהפרברים הדרומיים של ביירות.
הצבא הישראלי גם פרסם הצהרה, הכוללת פרסום מפות, לפיה שלושה מבנים באזור ייפגעו.
איימן, גבר בן 24 מדיר עז זור בסוריה, אמר לאל-ג'זירה כי "לא נשאר אף אחד" בפרבר דהייה המאוכלס בצפיפות בדרום ביירות.
"כולם עוזבים. מי שאין לו רכב בורח בקטנוע, מי שאין לו קטנוע בורח ברגל", אמר.
איימן ישב בין קבוצה של גברים סורים אחרים שהגיעו לשפת הים כי לא היה להם לאן ללכת. כמה מהם אמרו שהם ינסו לחזור לסוריה.
"אני אשן על המדרכה," הוא אמר בחיוך עקום. "החול קצת קר."
בעוד שחלקם התמודדו עם הלחץ באמצעות הומור, אחרים היו שקשוקים יותר מהפחד. ילדה צעירה אחת, שמשפחתה ישבה על המדרכה מול החוף, כל כך פחדה שהחלה להקיא.
אחרים לא הביעו לא פחד ולא הומור, אלא סוג של השלמה חסרת רגשות.
ליד המים, משפחה לבנונית בת שלוש נפשות הניחה שמיכת חוף. האיש עמד ועישן סיגריה. הוא לא הציע את שמו אבל אמר שהוא נולד ב-1975. הוא עבר כמה סכסוכים, כולל מלחמת 1975-1990 והסכסוך בין חיזבאללה לישראל ב-2006.
"זו המלחמה הראשונה שלו", אמר הגבר, שלבש טי-שירט שחורה וג'ינס, והצביע על בנו, שעמד לידו בזרועות צולבות ושקט, בעוד האישה יושבת על השמיכה בגבה. אל הים. הילד נשאר שקט בזמן שאביו דיבר, והציע רק שהוא לומד בכיתה ו'.
לדבריו, בנו היה בבית של דוד וכששמעו את החדשות, הם מיהרו לאסוף אותו ולהגיע למקום מבטחים.
בזמן שהאיש דיבר, החל צבא ישראל להפציץ את האזורים במפות שפורסמו לאחרונה. מדי פעם מרחוק נשמעה חבטה עמומה.
ההפצצות בפרברים נמשכו עד 5 בבוקר לערך, בעוד פשיטות אחרות נערכו בדרום, בקעת הבקעה במזרח, ואף לפי הדיווחים בקסרוואן, צפונית לביירות.
הצבא הישראלי גם פרסם הצהרה בדרישה ששדה התעופה הלבנוני לא ישמש לקליטת נשק עבור חיזבאללה.
"אנחנו מכריזים, לא נאפשר לטיסות אויב עם נשק לנחות בשדה התעופה האזרחי בביירות. מדובר בשדה תעופה אזרחי, לשימוש אזרחי, והוא חייב להישאר כך", אמר דובר הצבא הישראלי דניאל הגרי.
האיש שישב ליד הים עם משפחתו העיף מבט חטוף בגלים המתנפצים על החוף. הם ברחו מהדרום לפרבריה הדרומיים של ביירות לפני 11 חודשים. והלילה, הם ברחו שוב.
"באנו לכאן כי זה כנראה המקום הבטוח ביותר", אמר.
"אתה יודע, הייתי היחיד במשפחה שלי שלא הרים נשק והצטרף למיליציה", אמר, קולו מהורהר, כאילו הוא מטיל ספק בגורל עצמו וביכולתו להשפיע עליו.
"אנחנו שישה בנים וכולם הצטרפו לקבוצה כזו או אחרת. אפילו אבא שלי נלחם, "אמר, בין גרירת הסיגריה שלו. "אבל סירבתי."
