האם הטכנולוגיה הישראלית עומדת לחזור לשנת 2015? יותר מדי נתונים פורסמו והצטברו על ההיי-טק הישראלי בחודשים האחרונים, המצביעים על העובדה שהענף הורד עשור לאחור. זה לא רק עשור, אלא תור הזהב של מגזר הטכנולוגיה הישראלי, שבמהלכו הצליח להיפרד ממיתוג כאומת סטארט-אפ בדרכה להפוך ל-scale-up nation. שדרה שלמה של חברות סטארט-אפ הבשילה והפכה לחברות שמוכרות במאות מיליוני דולרים, מונפקות בוול סטריט ושווי שוק שלהן הוא מיליארדי דולרים.
דור החברות שהוקמו מ-2015 ואילך הוא גם זה שהביא לכאן את מרבית גופי ההשקעות הזרות הגדולים והחשובים, החל בקרנות הון סיכון גדולות כמו Insight Partners ו-Tiger Global, וכן קרנות השקעה פרטיות שפתחו א. נציגות קבועה כאן, בראשות בלקסטון וגנרל אטלנטיק.
הסכנה והמבחן העיקריים לאקוסיסטם הישראלי כיום לא נמדדים ברבע או שניים של חולשה, אלא ביכולתו לשמור על תדמיתו כמרכז חדשנות בלתי פוסק המייצר סטארט-אפים ורעיונות על בסיס קבוע. לייצר מה שהמשקיעים מכנים Deal Flow – מאגר גדול מספיק של חברות אטרקטיביות. ההבטחה הגדולה של ישראל נמצאת היום לצערי בשדה הקרב ובמילואימניקים שיחזרו הביתה עם מיזמים חדשים בראש, אבל עד שזה יקרה, צריך להישאר כאן מספיק כסף ועניין זר כדי לממן את הדור הבא של סטארטאפים.
אף לא השקעה אחת של קומרה
בהקשר זה, ייתכן שהתמונה המרגיעה יחסית של מגזר ההיי-טק העולה מגיוס הון לסטארט-אפים בחצי השנה האחרונה נובעת רק מראייה לא רלוונטית במראה האחורית. דיווחים אחרונים שסקרו את מצבם של סטארטאפים ישראלים הראו התייצבות מסוימת ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון האחרון של 2023 עם פרוץ המלחמה. הטכנולוגיה המקומית משדרת כנראה חוסן ותחושה שנמנעה קטסטרופה. אבל זה בדיעבד, כשכמה עסקאות נסגרו בפועל עוד לפני פרוץ המלחמה, והשאלה היא מה יקרה אחר כך? מספר זרמים, שלפי שעה ניתן לומר שהם נשארים מתחת לאדמה, מאותתים כי טרם חלפה סכנת המשבר למגזר המרכזי והחשוב ביותר להתאוששות ולצמיחה עתידית של המשק.
ניתוח של מכון RISE (מכון המחקר הפועל לצד ארגון Startup Nation Central) חושף את הירידה החדה במספר משקיעי ההיי-טק הפעילים בישראל. מדובר בשני גופים מקומיים, אך בעיקר בגופי ההשקעות הזרים שאחראים ליותר מ-80% מההון שזורם ל"סטארטאפ ניישן". "הירידה המתמשכת במספר המשקיעים הפעילים מדאיגה מאוד והיא החמירה בגלל המלחמה", כותבים מחברי הדו"ח ד"ר אסף פתיר, דני בירן ואלמוג גריסאריו.
לפי נתוני RISE, בששת חודשי המלחמה נרשמה ירידה של 23% במספר גופי ההשקעות הזרות שהיו פעילים בישראל בהשוואה לששת החודשים הקודמים. נתון זה מעניין כי הוא כולל השוואה למחצית שבמהלכה נבלעה ישראל בסערת הרפורמה השיפוטית, שהחלה את תהליך נטישת המשקיעים הזרים. בקרב הגופים הישראליים, הירידה בפעילות הייתה חדה אף יותר והגיעה ל-30% בהשוואה למחצית השנה הקודמת, כלומר הרבעון השני והשלישי של 2023. בין גופי ההשקעה נמנים קרנות הון סיכון, קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC) ומשקיעים מוסדיים.
בריחת המשקיעים המוסדיים מתחום ההיי-טק ב-2023 כבר הייתה ידועה ואינה קשורה בהכרח למלחמה, אלא בעיקר לירידות שנרשמו בבורסות. עם זאת, גם בהסתכלות על קרנות הון סיכון בלבד, המגמה נשארת בעינה. מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפועלות בישראל בחצי השנה האחרונה ירד ב-20% ומספר הקרנות הישראליות הצטמצם ב-25%. כך למשל, בשנת 2021 הגיע מספר גופי ההשקעות הזרות הפועלים בישראל לשיא של 761, כאשר ברבעון הראשון של השנה עמד מספרם על 406 בלבד. למרות שבשנת 2021 היה ברור שחלק מהמשקיעים הם מה שנקרא "טרמפיסטים". , שלא ממש מתמחים בהייטק אבל רוצים לתפוס את הגל, זה לא כמעט חצי מהגופים שעבדו כאן.
מי הפסיק לפעול בישראל? בניגוד להצהרות הנרגשות על כניסה לשוק המקומי, אף אחד לא מכריז על היציאה, אלא פשוט מצמצם את הפעילות. כך למשל, קרן ההון סיכון הישראלית הגדולה קומרה, המתמחה בהשקעות בחברות צמיחה, לא ביצעה השקעות חדשות ב-2023, אלא רק תמכה בחברות הפורטפוליו שלה. אינסייט הורידה פרופיל והפחיתה גם את ההשקעות, טייגר העולמית הייתה עסוקה בלקק את פצעי ההשקעות בערכים מנופחים ובעיקר ניסתה למכור את מניותיה בחברות הפורטפוליו שלה, בלקסטון המשיכה לחכות להזדמנות הגדולה הבאה. לצד השמות הגדולים ישנן גם עשרות קרנות קטנות שגייסו כספים ב-2021, אבל ברור גם להן וגם למשקיעים שלהן שמדובר באירוע חד פעמי שהסתיים ברגע שהכסף הפסיק להיות בחינם. תופעה זו ניכרת בירידה במספר קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות, שירד מ-157 ב-2021 ל-105 בלבד בתחילת 2024.
החדשות הטובות הן שהירידה בפעילות המשקיעים אינה קשורה רק לישראל, אלא לקושי של רוב הקרנות לגייס הון חדש. החדשות הרעות הן שככל שיש להם פחות כסף, כך הם יעדיפו להשקיע אותו קרוב יותר לבית ולא בהרפתקאות מעבר לים. ואם לגופי הענק שהיו המשקיעים הפעילים ביותר בשנים הטובות קשה לגייס כספים חדשים, מה יגידו הקרנות הישראליות? בשבוע שעבר נחשף כי טייגר העולמית, אחד מסמלי הבועה של 2021, ניסתה לגייס 6 מיליארד דולר לקרן חדשה במשך יותר משנה, אך כעת התייאשה סופית וסגרה את הקרן עם 2.2 דולר "בלבד". מיליארד בהתחייבויות. זאת לאחר שקיבלו התחייבויות ממשקיעים תמורת 200 מיליון דולר בלבד במהלך תשעת החודשים האחרונים.
גם Insight Partners, הקרן המוכרת בישראל, הורידה את היעד לקרן החדשה שלה מ-20 מיליארד דולר ל-15 מיליארד דולר, ולפי דיווחים בחו"ל היא עדיין רחוקה מאוד אפילו מהיעד המצומצם. קשיים אלו הם חלק מהמגמה העולמית של ירידה בתיאבון להון סיכון מצד הגופים המוסדיים בארה"ב ובאירופה, וכן מצד המשקיעים העשירים שנהגו להשקיע דרך משרדיהם המשפחתיים. שחקן משמעותי נוסף שנוכחותו פחתה מאוד הם המשקיעים הסינים שהורידו פרופיל בעקבות עליית המתיחות הגיאופוליטית הן מול ארה"ב והן מול ישראל. בישראל רק 21 קרנות הון סיכון הצליחו לגייס בשנה שעברה סכום מצטבר של 1.5 מיליארד דולר, קריסה של 73% לרמות של 2015.
רמת הגיוס הרבעונית, שהתייצבה על 1.6-1.7 מיליארד דולר, היא גם הנמוכה ביותר מאז 2015, אם יתאמת המספרים לפי שיעור האינפלציה בדולר. ב-RISE, מעבר לירידה בפעילות המשקיעים, מוטרדים גם מהעובדה שהמספרים היציבים של גיוסי ההון ברבעון הראשון של 2024 עווות מכמה גורמים. הראשון שבהם הוא מגה-סבבים, אותם גיוסי הון של 100 מיליון דולר או יותר עבור החברות הגדולות והמבטיחות ביותר שהיו אחראיות לכמעט מחצית מהכסף שגויס ברבעון האחרון, המסווה את התמונה הפחות זוהרת שעולה מהגיוסים הקטנים .
בנוסף לכך, RISE מצאה כי תשע חברות למעשה גייסו כסף מקרנות חירום שהוקמו מאז 7 באוקטובר ולכן לא בהכרח קיבלו השקעה מסיבות עסקיות גרידא. כ-22 חברות מתוך אלו שגייסו בשלושת החודשים הראשונים של 2024 לא קיבלו השקעות מקרנות הון סיכון זרות או מקומיות, אלא ממשקיעים פרטיים, חממות טכנולוגיות או חברות. לכן, רק 80 חברות גייסו הון בדרך המסורתית מקרנות הון סיכון ברבעון הראשון.
אמנם ירידה בפעילות של גופי השקעה בישראל אינה קשורה אך ורק למצב המורכב של המדינה, אך מדובר באירוע מדאיג בעיקר משום שיהיה קשה מאוד להחזיר משקיע זר שהפסיק לפעול בישראל. מגזר ההייטק הישראלי תלוי בכסף זר בכל שלוש הרגליים העיקריות שלו – מרכזי הפיתוח של חברות ענק תלויים בתקציבים שנקבעו בארה"ב, חברות הייטק ישראליות הנסחרות בחו"ל תלויות בעיקר ביכולת לגייס הון מארה"ב. משקיעים בוול סטריט וחברות סטארטאפ תלויים בקרנות זרות וישראליות, שגם מגייסות את כספן ממשקיעים זרים.
רשות החדשנות הכירה בתחילת המלחמה בירידה הצפויה בפעילות המשקיעים, ולכן מנסים להתחיל בתוכנית שתביא את הקרנות המוסדיות, כלומר קרנות הפנסיה שלנו, להשקיע בקרנות הון סיכון. אבל התוכנית עדיין עושה פינג-פונג בין הרשות למוסדות שרוצים שורה של שינויים במסגרת הגדרות התוכנית. אחת המחלוקות, למשל, היא כשלעצמה תמרור אזהרה לתעשייה המקומית: רשות החדשנות מאפשרת לקרנות הון סיכון שמקבלות כסף מהמוסדיים להשקיע רק בחברות הרשומות בישראל.
המוסדיים מצידם אומרים שמכיוון שמאז הרפורמה במשפטים רוב הסטארטאפים שהוקמו נרשמו בארה"ב, הם היו רוצים לראות הגדרה שונה של מידת הישראליות של החברה ולאו דווקא מקומו של החברה. הרישום שלו. על פי הערכות רשות החדשנות, תוכניתה עשויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות המקומיות בפרק זמן של שנתיים, אך גם בתרחיש האופטימי ביותר, זה לא מספיק כדי להחזיר את הענף לקצב של 2019. מעבר. הדרך להחזרת משקיעים זרים לפעילות כאן עוברת באופן טבעי גם בהתאוששות במגזר הטכנולוגיה העולמי, שכבר מראה סימנים כאלה לאחר עליות חדות בנאסד"ק, אך גם בסנטימנט כלפי ישראל. RISE מציגה נתונים ראשוניים מניתוח הסנטימנט כלפי ישראל בגזרת הטכנולוגיה העולמית, שזינקה בחדות באוקטובר, אך החלה לרדת כעבור חודשיים. אפשר לשאוב קצת אופטימיות מהעובדה שדווקא מתחילת 2024 היא התייצבה ברמה גבוהה יותר מאשר לפני ה-7 באוקטובר וזאת למרות שהמלחמה נמשכת.
