האם דיאטת ה"דיאט" דווקא מרעיבה אותנו יותר? מחקר עדכני שפורסם במגזין המדעי Nature Metabolism מגלה תופעה מדאיגה: צריכת ממתיקים מלאכותיים נטולי קלוריות כמו סוכרלוז (Sucralose), המצוי במוצר בממתיקי דיאט פופולריים, עלולה לשבש את תחושת השובע ולגרום להגברת הרעב – כתוצאה ישירה של שינוי בפעילות מוחית באזור ההיפותלמוס, המרכז השולט על תיאבון וחשקים.
המחקר נערך באוניברסיטת דרום קליפורניה בהובלת האנדוקרינולוגית ד"ר קתלין אלנה פייג', ובו השתתפו 75 צעירים בגילאי 18 עד 35. כל אחד מהם עבר שלושה מפגשים במרווחים של יומיים עד חודשיים: במפגש אחד שתו המשתתפים משקה ממותק בסוכרלוז, במפגש אחר – משקה עם סוכר רגיל (סוכרוז), ובשלישי – מים בטעם דובדבן אך ללא מתיקות. מטרת השימוש בטעם אחיד הייתה למנוע מהנבדקים לזהות מה הם שותים.
לאחר צריכת סוכרלוז נצפתה עלייה בזרימת הדם להיפותלמוס – תגובה שמקושרת לעוררות תיאבון. לעומת זאת, צריכת סוכר רגיל הביאה דווקא לירידה בפעילות באזור זה – כלומר לתחושת שובע. גם בדיקות הדם תמכו בממצא: בזמן שצריכת סוכר גרמה לעלייה ברמות גלוקוז, אינסולין ו־GLP-1 (הורמונים שאחראים על תחושת שובע), הסוכרלוז לא עורר את המערכת ההורמונלית – וגרם לתחושת רעב ממושכת יותר.
הפערים היו בולטים עוד יותר בקרב משתתפים עם עודף משקל, מה שמעיד על כך שאנשים הסובלים מהשמנה עשויים להיות רגישים יותר להשפעת הממתיקים הללו – דווקא קהל היעד העיקרי של תחליפי הסוכר.
ד"ר פייג' מסבירה: "כאשר הגוף מזהה מתיקות, הוא מצפה לקבל גם קלוריות. אך כאשר הקלוריות לא מגיעות, המוח נכנס למצב של חיפוש מוגבר – וייתכן שזה משפיע על התיאבון בטווח הארוך". לדבריה, הסוכרלוז יוצר דיסוננס בין המתיקות לבין האנרגיה בפועל, מה שעלול לשנות את תגובתיות מערכת התיאבון במוח.
הממצאים הללו אינם מפתיעים לחלוטין: כבר בעבר נמצא שלסוכרלוז השפעה על חיידקי המעי, על חילוף החומרים ועל רגישות לאינסולין. כעת, נוסף גם המוח לרשימת האזורים שעלולים להיפגע. בעבר נחשב סוכרלוז לחומר "בלתי פעיל ביולוגית", אך בשנים האחרונות גוברים המחקרים שמראים קשר בין הממתיק המלאכותי לבין פגיעה ב־DNA, ירידה ביכולת וויסות רמות סוכר, ושיבוש איזון חיידקי המעי.
השלכות המחקר עשויות להיות רחבות, במיוחד לאור העובדה ש־40% מהמבוגרים בארצות הברית צורכים בקביעות ממתיקים מלאכותיים – בעיקר משקאות דיאט, מסטיקים, וחטיפי בריאות.
החוקרים לא הסתפקו בתוצאות הנוכחיות: כעת הם בודקים האם החשיפה לסוכרלוז בילדות ובגיל ההתבגרות עלולה להשפיע לרעה על התפתחות המוח. "המוח של ילדים ובני נוער עדיין בתהליך התהוות, ויש סיכוי שצריכה קבועה של ממתיקים מלאכותיים תשפיע על מרכזי התיאבון והשליטה בעתיד", מסבירה פייג'. "זהו חלון הזדמנויות קריטי להתערבות".
"מחקר זה מצטרף למסקנות מכמה מחקרים מהעבר שהראו קשר בין צריכת ממתיק מלאכותי והגברת הרעב" מסבירה ד"ר סיגל פרישמן, ראש שרותי התזונה והדיאטה בביה"ח בילינסון ובחטיבת בתי החולים של הכללית, "הסוכרלוז ההוא ממתיק שאינו נספג לדם מגיע למעי הגס ולכן נחשב כיותר בטוח עד כה במיוחד אצל נשים הרות וילדים אך מכיוון שבעשור האחרון אנחנו מגלים את אוכלוסיית החיידקים (המיקרוביוטה) במעי הגס ורואים שהמזון שמגיע אליהם משפיע על הבריאות כולה דרך סוגי החיידקים – ובמיוחד המטבוליטים אותם הם מייצרים.
המחקר הזה מציג מנגנונים אפשריים וללא ספק יהיה צורך בהוכחות מדעיות נוספות באוכלוסיות גדולות יותר על מנת להגיע למסקנות לגבי השפעת הממתיק סוכרלוז על רעב, שובע, השמנה וייתכן נושאים בריאותיים נוספים".
