חוף בת גלים שבחיפה משתרע ממש מתחת לקו הבתים הראשון של שכונת בת גלים. בין אם מתחשק לך לרבוץ בחוף, לעשות ספורט ימי או לשנרקל, יש אינספור דרכים לבלות שם. בכל זאת, כמה חופים בישראל יצא לך להכיר שהם כמעט שלא חוליים, ולא פונים לכיוון השקיעה? בחוף בת גלים קיימים תנאים ייחודיים: קו החוף משקיף צפונה ועשוי פלטת גיר שיורדת אל קו המים מהר הכרמל המשקיף מלמעלה. השילוב של משטח סלעי קשה, משטר הגלים השקט ומים רדודים – שדרכם חודרות קרני השמש – יצר בית גידול מתאים למרבדי אצות ולמינים רבים של בעלי חיים שמוצאים שם את מזונם.
רוצה לצלול עם דגים צבעוניים, צבי ים חומים וירוקים המצויים בסכנת הכחדה, תמנונים, סרטנים ובטאים (חתולי ים), בזמן ששחפים ויסעורים חגים מעל ראשך? לפי ד"ר שרה אוחיון, אקולוגית ימית שמובילה סקר אקולוגי בשונית בת גלים מטעם המכון לחקר ימים ואגמים, זה אפשרי אך בא עם אחריות; "כדי ליהנות מהטבע היום וגם בדורות הבאים, צריך לשמור עליו. הדרך הטובה ביותר היא הכרזה על שמורת טבע – ביבשה ובים", היא אומרת.
גם למי שלא אוהבים סושי
הלגונה בחוף בת גלים מלאה ב"יערות תת-ימיים", כפי שאוחיון מכנה אותם בפשטות. מדובר בסוג של אצות חומיות שגדלות על מצע סלעי ושנקראות מאקרו-אצות שיוצרות חופה. "מאקרו-אצות הן האצות שאפשר לראות בעין, וששמים בסושי", מסבירה אוחיון. לדבריה, היער התת-ימי נוצר על ידי אצות רב-שנתיות, עם מחזור צימוח שמתחיל בסתיו וששיאו באביב. ממש כמו ביערות היבשתיים, שבהם צמרות העצים יוצרים חופת יער שסוככת ומשמשת בית גידול למגוון דרי יער, כך גם המאקרו-אצות הללו צומחות, וענפיהן יוצרים חופה המשמשת בית גידול ליצורים ימיים. "הן מצמיחות בכל שנה ענפים חדשים באורך של כ-30–50 ס"מ, ומחוברות למצע הסלעי באמצעות 'רגל' שבבסיסה דסקית עשויה גיר. בתחילת הקיץ נותרת רק ה'רגל', וממנה יתפתחו הענפים בעונת הצימוח הבאה", היא אומרת.
מין אצה אחד שבולט ביער התת-ימי של בת גלים הוא סרגסום וולגרה, והוא מצוי בשפע ברחבי העולם. לעומת זאת, מין אצה אחר, ששמו גונגולריה רייס, נחשב מיוחד ביותר. "זהו מין אנדמי לאזור שנכון להיום מוכר לנו רק מישראל ומלבנון", אומרת אוחיון. כמו אצל מינים שונים של אצות חומיות יוצרות חופה, גם גונגולריה רייס הוא מין שמותאם לבית הגידול הייחודי שלו. "מדובר בסוג של התמחות לבית הגידול הספציפי – לעומק, לסוג המסלע, לעוצמת הזרמים ולתנאים סביבתיים נוספים שהמין מותאם אליהם".
בתוך החופה שיוצרות האצות בבת גלים, מינים רבים מוצאים מזון ומחסה. "מרבדי האצות משככים את עוצמת הגלים ומסייעים בהגנה על החופים", מסבירה אוחיון. התרומה הסביבתית של בית הגידול התלת-ממדי שיוצרות האצות לא מסתכמת בכך. אוחיון מוסיפה שהאצות מייצרות חמצן ומקבעות פחמן – תהליך שבו פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה שחודר לים נאסף ומאוחסן וכך מפחית את ריכוז גז החממה באטמוספרה. כמו כן, הלגונה מהווה "אזור אומנה" לדגים צעירים. "הם יכולים להתאמן במציאת מזון ובחיים בלהקה, לקראת היציאה לים הפתוח", היא מספרת.
שמורה שדורשת הגנה
אוחיון מובילה עם מספר שותפים את המהלך להכרה בשטח הימי שמול חוף בת גלים כשמורת טבע ימית, במטרה להגן על המגוון הביולוגי והייחוד שבשונית. "בכל רחבי הים התיכון יערות תת-ימיים נמצאים בדעיכה; זה בית גידול שהולך ונעלם", מסבירה אוחיון. למרות מאמץ ארוך שנים, שונית בת גלים עדיין לא מוכרת כשמורה. מסיבה זו ממשיך להתקיים בה, למשל, ספורט ימי ממונע ודיג יתר. נוסף על כך, החוף צמוד לתשתיות מגוונות שחושפות את החוף למפגעים שונים: בסמוך לחוף שוכנות תשתיות צבאיות כמו בסיס צבאי, תשתיות אזרחיות כמו בית החולים רמב"ם ותשתיות עירוניות כמו שכונת בת גלים. "הים לא שואל את האדם איפה למקם את מה שייחודי בו". מכשולים בירוקרטיים בלמו את המהלך והאזור לא נכלל בשטח השמורות הימיות השכנות שקמונה וראש כרמל.
מ-2015 פועלת בחוף בת גלים קהילת "שומרי הים" שמטרתה להגן על הלגונה שבחוף. "זאת תנועת גראסרוט (grassroot) לשימור הסביבה הימית עם שורשים בקהילה המקומית שלנו בשכונת בת גלים", מספרת אוחיון. במסגרת הקהילה נערך פרויקט מדע אזרחי – מחקר מדעי שנעשה בשיתוף הציבור. הוא מתבצע על ידי מתרחצים שמשנרקלים ומדווחים על תצפיותיהם בפלטפורמה iNaturalist. בדרך זו אספו אוחיון ושותפיה מעל 1,200 תצפיות. למשל, נצפו בבת גלים 9 מינים של בטאים. "אחת התצפיות המרשימות הייתה התקבצות רבייה של כ-40 מחבטנים אפורים (מין של בטאי), כולל זכרים ונקבות בהיריון, ופרטים שגודלם קרוב ל-2 מטרים". תשתית המדע האזרחי מאפשרת איסוף ציבורי של המידע לגבי תמונת המצב של עושר המינים במרחב. לדברי אוחיון, היציאה אל החוף, אל השטח הפתוח והצפייה בבעלי החיים מעניקים ערך לציבור ונותנים סיבה לשמור על הטבע.
ההכרה בשונית כשמורת טבע "יכולה להפחית חלק מהלחצים האנושיים כמו דיג יתר, הזרמות שפכים או הרס פיזי על ידי ציוד דיג או עגינה", מסבירה אוחיון. לדבריה, לחצים אלו מביאים לדעיכה של יערות המאקרו-אצות ולפגיעה בבעלי החיים בשונית. "רק לאחרונה מתה לנו צבת ים מוכרת בשם ברטה שטבעה בגלל הסתבכות ברשת דיג שנפרשה ממש מול הטיילת". כמו כן, הפחתה בלחצים תאפשר לבית הגידול להתמודד טוב יותר עם שינויי האקלים, כמו התחממות מי הים והתגברות סערות.
הדרך להכרזה על שמורת טבע ימית עוברת בביצוע סקר אקולוגי שהחל בחודשים האחרונים. הסקר נערך על ידי צוות המעבדה של פרופ' גיל רילוב ובתמיכת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. "האצות מתפתחות באזורים שבהם יש תנאים של מעין לגונה", משתפת אוחיון בחלק מהממצאים הראשוניים. כלומר, האצות מעדיפות אזורים סלעיים ומוארים המוגנים מזרמים חזקים. "אנחנו חוקרים את ההעדפות של האצות ואת הקשר שלהן לגורמים סביבתיים נוספים", היא מסבירה. להצגת הממצאים שיחשפו לציבור את הייחוד של בת גלים יש תפקיד חשוב בהגנה על השונית, אומרת אוחיון. "כשהציבור מכיר את הטבע, הוא מעריך אותו יותר ומוכן לפעול להגן עליו. שמירת טבע טובה מצריכה את הציבור".
לדברי אוחיון, הכרזה על שמורת טבע ימית בבת גלים תאפשר לממש את הפוטנציאל הגדול של המקום ותיתן הזדמנות להשתמש בחוף לצורכי נופש, חינוך, קהילה וספורט. "באים לגלוש פה מכל הארץ. בימים טובים מגיעים מאות אנשים", מספרת אוחיון על גלישת רוח וגלים כדוגמה לספורט ימי לא-ממונע שאפשר ליהנות ממנו גם בשמורה ימית. לדבריה, שמורת הטבע לא אמורה למנוע מהאדם גישה אל החוף, אלא רק למנוע את השימושים שמזיקים לשונית הייחודית. השונית בבת גלים יכולה להמשיך להתקיים ולאפשר לאדם פעילות פנאי ענפה, לצד הטבע – אם רק נדע לשמור עליו.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
