השחקנית נועה כרמי רק בת 24 וכבר לוהקה למחזה שכתב גאון המחזאים חנוך לוין. זו ההצגה "קרום" בתיאטרון "גשר" בה היא מגלמת את דמותה של פליציה. ההפקה החדשה של "קרום" בבימויו של אלכסיי זולוטוביצקי היא אופרה, או בעצם אופרטה צבעונית וחדשנית, כפי שמדגישה כרמי, כשהשחקנים כולם, מראשיתה ועד סופה שרים את הטקסטים בסגנונות מוסיקליים שונים ללחניו של אבי בנימין.
דמותה של פליציה אותה כאמור מגלמת נועה כרמי, היא מעין ביג מאמא מפחידה ששולטת בעניינים, יודעת הכל על כולם, יודעת לעמוד על שלה ולדרוש את מה ששלה, גם את מה שאינו שלה ועושה זאת בגסות ובבוטות. "דמותה של פליציה, שאני כל כך נהנית לשחק, נעה בין הומור לגרוטסקה ובין פאתטיות לכנות אנושית עמוקה, בדומה לדמויות רבות של לוין" אומרת כרמי ששרה את הטקסטים של פליציה בסגנון שנע בין מוסיקה שחורה לגוספל. "העבודה עם המלחין אבי בנימין היא חוויה יוצאת מהכלל ומשתלבת עם עבודת הבימוי של אלכסיי זולוטוביצקי.
אני לוקחת שיעורים בפיתוח קול מילדותי. שרתי בלהקות וגם בזמן הלימודים עשינו מחזות זמר כמו 'גריז' ואחרים. מיוזיקלס זה הטעם שלי בתיאטרון. בנוסף להיותי שחקנית אני מציגה את עצמי גם כזמרת" היא אומרת.
ההצגה "קרום" תעלה בבכורה ביום שישי 21.6 | 12:00 | בתיאטרון גשר, שנדד בימים אלה למעונו הזמני באולם דוהל בדרום תל אביב. זו אינה הופעת הבכורה של נועה כרמי במחזה של חנוך לוין. הפעם הראשונה שלה היתה בימיה כתלמידת תיכון עירוני א' לאמנויות בהצגה "הלוויה חורפית" שביים תום ווליניץ, כשהיא בתפקיד שרציה, דודתו של לצ'ק בוביצ'ק ואשתו של רשס.
"שתי הדמויות שלי במחזות של חנוך לוין, שרציה ופליציה דומות מאד בכך שהן עוסקות בשאלה של חיים ומוות. זה תמיד על חתונות ולוויות ושאלת השאלות נוגעת במשמעות של החיים ולמה אנחנו חיים" היא מבהירה.
"לשחק בהצגה מאת חנוך לוין היה מתמיד החלום שלי. כששיחקתי בתיכון בתפקיד שרציה ב'הלוויה חורפית' התרגשתי. הטקסט הצחיק אותי מהשניה הראשונה, והחל באותו הרגע חנוך לוין הפך להיות המחזאי האהוב עלי והראשון שהכרתי לעומק את כתביו. אגב אצל חנוך לוין כמעט תמיד ניתן לזהות את אמא שלך, בוודאי בהוויה הישראלית".
מצאת את אמא שלך בדמותה של פליציה?
"טוב, לא בדיוק. אמא שלי היא וונדר וומן שיכולה לעשות הכל ויש לה תשובות להכל. פליציה מרושעת וגרוטסקית, אמא שלי לא כזאת. ואת, אל תסבכי אותי עם אמא".
אל תיאטרון גשר הגיעה כרמי בשנה ב' ללימודי משחק בסמינר הקיבוצים בעזרתם ובתיווכם של חבריה מתיאטרון צה"ל. בפעם הראשונה שלה בסטודיו של תיאטרון גשר היא לוהקה ל"התנצלויות פומביות" מאת ג'ון דונלי, הצגה אנסמבלית שכל שחקניה היו בתחילת שנות ה-20 שלהם.
"הדמויות בשתי ההצגות 'התנצלויות פומביות' ו'קרום' הם תפקידים שהכי רחוקים ממי שאני. פליציה חיה בעולם כל כך שונה מעולמי במציאות, אבל להיכנס לדמות שלה משחרר מאד, זה כמו לקחת הפסקה מהחיים" אומרת כרמי.
את התשוקה למשחק שהיתה מושרשת בה, גם כשלא היתה מודעת לכך, היא גילתה במסיבת יום הולדת 13 של ילדה מהשכבה. "זה היה יום הולדת מהסרטים, שגם צולם" נזכרת כרמי.
ברגע האחרון שלפני הצילומים, הגיבורה הבריזה כי התביישה להצטלם, נועה קפצה על ההזדמנות והתנדבה להצטלם במקומה. "מאז ילדותי המוקדמת רקדתי. הייתי בוכה על שהציבו אותי מאחור ואני רציתי להיות בפרונט. עד לאותו יום הולדת לא שיחקתי אבל כנראה שיצר המשחק היה טבוע בי. כששיחקתי ב'סרט' יום ההולדת, נהניתי כפי שלא נהניתי מעודי. התאהבתי בתחושה הזאת ועד מהרה עשיתי הסבה מחוגי הריקוד בהם רקדתי לחוגי תיאטרון. למדתי משחק ב'ענתות' בראשון לציון. ככה הכל התחיל".
היא נולדה בראשון לציון, בת אמצעית לאב מהנדס חשמל ואם מורה. לקראת לימודי התיכון כשהדחף ללימודי תיאטרון בער בה היא 'העבירה' את המשפחה מראשון לתל אביב, על מנת שתוכל ללמוד בעירוני א' לאמנויות. "אחי היה אז בצבא ולא התנגד, ואילו אחותי הצעירה נטרה לי על המעבר, כי הפרדתי אותה מחבריה וחברותיה בבית הספר, זה כמובן עבר לה, כי המעבר לתל אביב היה הדבר הטוב ביותר שקרה לנו". את שירותה הצבאי עשתה נועה כרמי בתיאטרון צה"ל, כאן לדבריה פגשה כמה מחבריה הטובים בהם ניר כנען, נטע רוט ואחרים.
בימים אלה נועה כרמי משחקת גם ב"חמדה" סרטו של הבמאי שמי זרחין בתפקיד נגה. זהו הסרט הראשון שלה והיא מרבה להתפעל מהכוכבים ששיחקה לצידם בסרט ששון גבאי ואסי לוי. "לראות אותם מהצד היה כמו בית ספר למשחק עבורי".
בנוסף היא משחקת בסדרות נוער כמו "בת השוטר" בתפקיד רייזי ובחינוכית היא עושה 'תפקיד קטן' בסדרה "לב בבית" לצד נטע רוט חברתה הטובה שמשחקת בתפקיד מיקה צור בסדרה. "לעבוד עם חברים זה הכי כיף בעולם. אנחנו נמצאים בחממה מפרגנת. וכשיש הזדמנות אנחנו ממליצים על חבר.ה שמתאימים לתפקיד. זה מביא קארמה טובה".
גם בפני ילדים היא מופיעה ומשחקת בהצגה "בן המלך והעני" שרצה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. "לא ידעתי שכל כך אוהב ואהנה מקהל ילדים. זה הקהל אמיתי. כשההצגה טובה הם יוצאים מהאולם עם עיניים נוצצות, מה שמזכיר לי את עצמי כשאני רואה שחקנים על הבמה ואני רוצה לחבק אותם".
בלילה שלפני ה-7.10 היא חגגה במסיבה בתל אביב בבית של חברה. "שיגע אותי לחשוב שחבר'ה בני גילי, חברים, וחברים של חברים היו בנובה. המחשבה על איך זה נגמר, מה עבר עליהם ועל תחושת הפחד והאימה שלהם שיגעה אותי וכאבה לי בטירוף. הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו" היא משתפת.
בעקבות כך היא החלה להתנדב בארגון Stand With Us שיוצר סרטוני הסברה ישראלים ולהפיצם בעולם. "כדי ליצור את הסרטונים הייתי צריכה לצפות בכל הזוועות בצורתן הכי גרפית, שאירעו ב-7.10, כדי שאהיה מסוגלת להיחשף לסרטים ולעבוד בזה הרגשתי שאני צופה בהם כמו רובוט. עד שבשלב מסוים הרגשתי שזה משפיע עלי לרעה. כשסיימתי את ההתנדבות ולפרק זמן מסוים הרגשתי בגלל החשיפה לזוועות, שהפכתי להיות אדם אדיש למול החיים האמיתיים, הכל נראה לי סתמי ולא רלוונטי. חיפשתי משהו כדי לחזור לעצמי והתיאטרון היה כזה, אבל זה לקח חודשים ארוכים. לפני כל הצגה יש לנו מעין ריטואל בו אנחנו אומרים שחזרנו לשגרה, אבל לא באמת חזרנו לשגרה, כי שום דבר לא חזר להיות כפי שהיה בעבר. אני שייכת לדור הזה שנלחם ונרצח".
חוויית לימודי המשחק בסמינר הקיבוצים קשורה בקשר בל יינתק עם הלב השבור של כרמי שליווה אותה במהלך הלימודים בעקבות פרידה כואבת שעברה ממי שהיה בן זוגה, השחקן עמית מורשת, אח של דניאל מורשת. כרמי שיחקה לצידו בסרט 'חמדה'. "לא היו לנו סצנות משותפות בסרט אבל תמיד נחמד היה לפגוש את דניאל מורשת. גרתי אצלם בבית כשהייתי בת הזוג של עמית, אחיו".
"אני לא יכולה לנתק את חוויית לימודי המשחק מהפרידה מעמית. זו היתה אהבה ראשונה שנמשכה שנתיים, השבר היה גדול והלימודים אינטנסיביים שהביאו לפיצוצים לטוב ולרע. הבמה היתה לי מקום מפלט לנתב אליו את הרגשות בגלל הפרידה, ולהחזיר לעצמי את הביטחון. כיום אני רואה בזה פרק יפה בחיים שלי שאני מחבקת אותו".
מה את מעדיפה: מסכי טלוויזיה/קולנוע או בימת התיאטרון?
"אני לא רוצה לבחור. אני מרגישה שאני נמצאת בשני מקצועות שונים לגמרי. התיאטרון הוא מקצוע בו התאהבתי והתמקצעתי. כרגע הוא התשוקה שלי וכשאני נמצאת מול מצלמה אני מרגישה שאשמח לשחק גם בעתיד בקולנוע ובטלוויזיה".
נועה כרמי עדיין מתגוררת בבית ההורים בתל אביב, אבל בימים אלה היא נמצאת בתהליך של חיפוש דירה, כדי לעבור למגורים בשותפות עם חברים.ות. "אני מרגישה שהגיע הזמן שלי לפרוש כנפיים. אז אם מישהו שמע על דירה פנויה בסביבות שינקין כזה, שיעביר אלי את הפרטים. כמובן והלוואי אני מקווה למצוא גם אהבה של גדולים".
"קרום"
תיאטרון גשר – אולם דוהל תל אביב
בכורה: יום שישי 21.6 | 12:00 |
הצגות
יום שבת 21.6 | 21:00 |
יום חמישי 10.7 | 19:30 |
https://www.gesher-theatre.co.il/he/repertoire/a/view/?ContentID=2851
