בביקור חד-יומי בוורשה, הזהיר מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה כי תגובת בריתו למתקפה פוטנציאלית על פולין או בעלות בריתה תהיה "הרסנית". רוטה הדגיש במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת פולין דונלד טוסק: "אם מישהו יטעה לחשוב שיוכל לתקוף את פולין ללא השלכות, או לתקוף בעלת ברית אחרת, בריתנו תגיב בנחישות. התגובה תהיה הרסנית".
דבריו של רוטה באים על רקע ירידה באמון בין מדינות נאט"ו, בעיקר לאחר שלטון טראמפ, אשר הסיט את עדיפויות הביטחון האמריקאיות לאסיה ולגבולות ארצות הברית. הוא הדגיש: "תנו לי להיות ברור לחלוטין, זו לא העת לפעול כבודדים. לא עבור אירופה ולא עבור צפון אמריקה. האתגרים הביטחוניים הגלובליים גדולים מדי מכדי שנוכל להתמודד עימם לבד".
רוטה שיבח את פולין כבעלת ברית אמינה התורמת באופן משמעותי לתקציב המשותף. מנגד, ראש ממשלת פולין טוסק הביע תודה על תמיכת מזכ"ל נאט"ו בפרויקט "מגן מזרח", אשר תוכנן בין השנים 2024-2028 ונועד לחזק את עמידותה של פולין מפני מתקפות היברידיות ואיומים פוטנציאליים.
הפרויקט פותח במשרד ההגנה הפולני כמענה לתוקפנות רוסית באוקראינה ולאיום הגובר מצד רוסיה. טוסק הדגיש: "אנו לוקחים אחריות מלאה על ביטחון הגבול המזרחי של פולין ושל שותפינו האירופים והנאט"ויים. חשוב לי לקבל הערכה גבוהה ממזכ"ל נאט"ו על פרויקט זה".
וורשה מקדישה כיום למעלה מ-4% מהתמ"ג שלה להגנה, ותכניות 2025 כוללות הגדלת ההוצאה עד 5%. טוסק סיכם: "יש לנו גיאוגרפיה כזו ולא אחרת, יש לנו היסטוריה כזו ולא אחרת, ויש לנו נחישות שאין לה אח ורע בקרב מדינות נאט"ו כאשר מדובר בהשקעה בהגנה".
האיחוד האירופי קורא לאזרחים להצטייד למקרה חירום
בתוך כך, האיחוד האירופי קרא לאזרחיו להצטייד במזון, מים ומצרכים חיוניים למשך 72 שעות לפחות, על רקע התגברות האיומים של מלחמות, מתקפות סייבר, שינויי אקלים ומגפות. הקריאה מופנית לכ-450 מיליון אזרחים, בזמן שהגוש המורכב מ-27 מדינות בוחן מחדש את מצבו הביטחוני, בפרט לאחר אזהרת ארצות הברית כי על אירופה לשאת באחריות ביטחונית גדולה יותר.
האסטרטגיה החדשה של האיחוד מתמקדת בהיערכות למצבי סיכון כגון אסונות טבע, מתקפות סייבר ומשברים גיאופוליטיים, לרבות אפשרות של תוקפנות צבאית נגד מדינות הגוש. יו"ר הנציבות האירופית אורסולה פון דר לאיין הוסיפה: "על המשפחות באזורי הצפות לדעת מה לעשות כאשר מפלס המים עולה. מערכות התרעה מוקדמות יכולות למנוע בזבוז זמן יקר באזורים הנפגעים משריפות יער".
האסטרטגיה שמה דגש על שיפור מערכות התרעה מוקדמות, הבטחת רציפות שירותים חיוניים כמו בריאות ומי שתייה, וסיוע לאזרחים בהיערכות למתן מענה למשברים.
