רוסיה כבר לא מחויבת למורטוריום לפריסת טילים גרעיניים קצרים ובינוניים, אמר משרד החוץ הרוסי, כאשר הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב מאשים את "המדיניות האנטי-רוסית" של נאט"ו והזהיר כי מוסקבה תנקוט "צעדים נוספים" בתגובה.
מדבדב, שעסק ב מלחמת מילים במדיה החברתית עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, עשה את הרחבה האחרונה שלו לאחר הכרזת משרד החוץ ביום שני.
"הצהרת משרד החוץ הרוסי על נסיגת ההקפאה על פריסת טילים בינוניים וקצרי טווח היא תוצאה של המדיניות האנטי-רוסית של מדינות נאט"ו", פרסם מדבדב באנגלית בפלטפורמת המדיה החברתית X.
"זו מציאות חדשה שכל יריבינו יצטרכו להתחשב. צפו לצעדים נוספים," אמר.
מדבדב, המשמש כסגן ראש מועצת הביטחון החזקה ברוסיה ועשה כמה הערות נץ ביכולות הגרעין של רוסיה בשנים האחרונות, לא הרחיבו את "הצעדים הנוספים" עשויים להיות כרוכים בהם.
בשבוע שעבר אמר טראמפ כי הוא הזמין שניים צוללות גרעיניות אמריקאיות שיש למקם מחדש ל"האזורים המתאימים "בתגובה לדבריו של מדבדב על הסיכון למלחמה בין וושינגטון למוסקבה.
הצהרת משרד החוץ הרוסי על נסיגת המורטוריום על פריסת טילים בינוניים וקצרי טווח היא תוצאה של המדיניות האנטי-רוסית של מדינות נאט"ו.
זוהי מציאות חדשה שכל יריבינו יצטרכו להתחשב איתה. צפו לצעדים נוספים.– dmitry medvedev (@medvedevrussiae) 4 באוגוסט 2025
בהצהרתו, משרד החוץ של רוסיה אמר כי המצב המתפתח באירופה ובאסיה הפסיפיק עורר את הערכתו מחדש על פריסת טילים לטווח קצר ובינוני.
"מכיוון שהמצב מתפתח לקראת הפריסה בפועל של טילים בינוניים וקצרי טווח מבוססי ארה"ב באירופה ובאזור אסיה-פסיפיק, משרד החוץ הרוסי מציין כי התנאים לשמירה על מורטוריום חד צדדי לפריסת כלי נשק דומים נעלמו", אמר המשרד.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר החוץ סרגיי לברוב אמרו בשנה שעברה כי יתכן כי מוסקבה תצטרך להגיב למה שהם תיארו כפרובוקציות על ידי ארה"ב ונאט"ו על ידי הרמת מגבלות על פריסת טילים.
לברוב אמר לסוכנות הידיעות הממלכתית של רוסיה ריה נובוסטי בדצמבר כי ההקפאה החד -צדדית של מוסקבה על פריסת טילים כאלה הייתה "כמעט לא ברת קיימא ויהיה צורך לנטוש אותה".
"ארצות הברית התעלמה מאזהרות מרוסיה וסין, ובפועל, עברה לפריסת נשק בכיתה זו באזורים שונים בעולם", אמר לברוב לסוכנות הידיעות.
ארה"ב נסוגה מהסכם הכוחות הגרעיניים (INF) בטווח הביניים בשנת 2019, תחת ממשל טראמפ הראשון, תוך ציון אי ציות רוסיה, אך מוסקבה אמרה כי היא לא תפרוס כלי נשק כאלה בתנאי שוושינגטון לא תעשה זאת.
אמנת ה- INF, שנחתמה בשנת 1987 על ידי המנהיג הסובייטי מיכאיל גורבצ'וב ונשיא ארה"ב רונלד רייגן, ביטל מעמד נשק שלם: טילים גרעיניים שהושקו בקרקע עם טווח של 500 עד 5,500 ק"מ (311 עד 3,418 מיילים).
בתגובה הציבורית הראשונה שלה להערותיו של טראמפ על מיקום מחדש של הצוללות בארה"ב, הקרמלין שיחק ביום שני את ההערות ואמר שהוא לא מחפש להיכנס לירק ציבורי עם נשיא ארה"ב.
"במקרה זה, ברור כי הצוללות האמריקאיות כבר נמצאות בתפקיד קרבי. זהו תהליך מתמשך, זה הדבר הראשון", אמר דובר קרמלין דמיטרי פסקוב לכתבים.
"אבל באופן כללי, כמובן, לא היינו רוצים להסתבך במחלוקת כזו ולא נרצה להגיב על זה בשום דרך," אמר.
"כמובן, אנו מאמינים שכולם צריכים להיות מאוד מאוד זהירים ברטוריקה גרעינית," הוסיף.
הפרק מגיע ברגע עדין, כאשר טראמפ מאיים להטיל סנקציות חדשות על רוסיה ועל קונים הנפט שלה, כולל הודו וסין, אלא אם כן הנשיא ולדימיר פוטין יסכים עד יום שישי להפסקת אש במלחמת מוסקבה באוקראינה.
פוטין אמר בשבוע שעבר כי שיחות השלום התקדמו חיובית, אך כי לרוסיה הייתה המומנטום במלחמה נגד אוקראינה, ולא מסמנת שום שינוי במעמדו למרות המועד האחרון.
