בספטמבר, האפיפיור פרנציסקוס השתתף במפגש העולמי של תנועות עממיות, יוזמה שהשיק לפני 10 שנים כפלטפורמה לארגונים עממיים להתכנס ולטפל ב"כלכלה של הדרה ואי-שוויון". במהלך נאומו באירוע, חידש ראש הכנסייה הקתולית את קריאתו להכנסה בסיסית אוניברסלית גלובלית (UBI), ואמר כי יישום צעד כזה לא רק יהווה שיקוף של חמלה אלא גם "צדק קפדני".
האפיפיור פרנציסקוס הצטרף לתנועה בינלאומית צומחת הדוגלת בחלוקה מחדש של הכנסה באמצעות תכנית של תשלומים חודשיים ללא תנאי במזומן לכל אדם כדי לכסות את צרכיו הבסיסיים ולספק ביטחון כלכלי כזכות אדם בסיסית.
UBI עולמי היא לא רק שאלה של הקלה בעוני. זו גם שאלה של צדק חברתי. מאות שנים של ניצול ומיצוי יתר של משאבים ריכזו את העושר בצפון הגלובלי, וכתוצאה מכך, לרוב מדינות הדרום הגלובלי אין את בסיס המס וכוח האש הפיסקלי למימון UBI לאומיים משלהן. UBI עולמי לא רק יסיים את העוני העולמי, אלא גם ייצג חלוקה מחדש הכרחית ושוויונית של העושר מצפון לדרום.
מבקרי התנועה הצביעו לא פעם על העלות המשמעותית שיישום UBI עשוי להיגרם עבור ממשלות. אז האם יש דרך בת קיימא לשלם על זה?
ב-Equal Right, עמותה שדוגלת גם ב-UBI, פיתחנו מודלים מפורטים המפורטים במאמר שלנו "צדק אקלימי ללא גבולות". הוא מראה שחיוב של 135 דולר לטון על הפקה גלובלית של דלקים מאובנים יכול לגייס עד 5 טריליון דולר בשנה ולממן UBI עולמי של לפחות 30 דולר לחודש. מס עושר פרוגרסיבי שנע בין 1 ל-8 אחוזים על המולטי-מיליונרים והמיליארדרים העשירים בעולם יכול להניב עוד 22 דולר לכל אדם בעולם, ומס עסקאות פיננסיות של 0.1 אחוז בלבד יכול לגייס עוד 16 דולר כל אחד.
ניתן להשלים לתשלומים אלה מסים אחרים על נחלת הכלל העולמית, כולל כלי קרקע, כרייה וכלי בינה מלאכותית, מתוך הכרה בזכות השווה של כולנו לחלק מהעושר והמשאבים של העולם.
כעת, ייתכן שתשלום של כ-70 דולר לחודש אינו משנה חיים עבור רבים. אבל עבור 712 מיליון האנשים החיים בעוני קיצוני ברחבי העולם, זה יהיה מהפך. תוכניות פיילוט מקנדה להודו ומפינלנד לברזיל הוכיחו את היתרונות החברתיים והכלכליים העצומים של מתן מזומנים לאנשים.
אז אנחנו יכולים לממן UBI עולמי על ידי מיסוי פחמן ועושר, אבל אנחנו חייבים להכיר במגבלות של גישה זו. ככל שפליטת הפחמן תפחת והעושר יתחלק בצורה שווה יותר, המשאבים החייבים במס יפחתו. זה יוצר קצה צוק לאריכות החיים של UBI, כזה שניתן לגשר עליו רק באמצעות מימון בר קיימא יותר.
יחד עם זאת, מעבר צודק ירוק נחוץ בדחיפות כדי לסיים את ההסתמכות שלנו על דלקים מאובנים, ופוטנציאל עצום קיים בדרום הגלובלי במיוחד. נכון לעכשיו, המעבר הזה כבול על ידי הלוואות דורסניות בריבית גבוהה שמחזיקות מדינות רבות במחזורי חוב בלתי נגמרים.
לכן, כדי להבטיח את הקיימות של UBI ולתמוך במעבר צודק ירוק, Equal Right מציע להקים קרן Commons Global (GCF) – יוזמה בבעלות אנשים שתאסוף הכנסות מתשלום דלק מאובנים, תשקיע אותם בכלכלה הירוקה , ולחלק UBI כדיבידנד לכל האזרחים. בהתבסס על ביצועי קרנות הון ריבוניות דומות, כמו זו של נורבגיה (ששוויה 1.7 טריליון דולר), אנו מצפים שהקרן תוכל להפוך לעצמה (ולא תהיה תלויה עוד בהכנסות ממיצוי) בתוך כ-20 שנה. עם זאת, הקדשת הון ראשונית ממדינות הצפון הגלובלי עשויה לזרז זאת.
ה-GCF יבקש לסיים את מעגל החובות למדינות עניות ולספק מענקים להפחתת האקלים והסתגלות. זה יכול אפילו לעורר עניין לממשלות שמפגינות מנהיגות על ידי שמירת מאגרי הדלק המאובנים שלהן באדמה.
באופן מכריע, עלינו להבטיח שהקרן הזו לא תעודד ניצול נוסף של המשאבים המשותפים שלנו. לכן, אנו מציעים מכסה עולמית על הפקת פחמן, המבוססת על המלצות מדעיות לשמור על עליית הטמפרטורה העולמית בטווח של 1.5 מעלות צלזיוס. חברות דלק מאובנים ישלמו אז תשלום כדי לגשת לכל טונה של דלק מאובנים שהופק תחת מכסה זו.
ה "כובע ושתף" המודל שהרכבנו לא רק מממן UBI עולמי, אלא גם ממתן את משבר האקלים, סולל את הדרך לטרנספורמציה סוציו-אקולוגית קיצונית אך הכרחית הדרושה כדי לשמור אותנו בגבולות הפלנטריים ולהימנע מתמשך של כאוס אקלימי.
UBI עצמו יכול להיות כלי רב עוצמה להתמודדות עם משבר האקלים. לדוגמה, בהודו, תוכניות פיילוט להכנסה בסיסית הראו כי משקי בית המקבלים UBI נוטים יותר לעבור לאפשרויות דלק נקיות יותר. בפרו, ארגון לא ממשלתי בשם Cool Earth מספק הכנסה בסיסית לעבודות שימור באמזונס. בינתיים, ארגונים לא ממשלתיים GiveDirectly וועדת ההצלה הבינלאומית משתמשים בנתונים כדי לחזות אסונות טבע ומספקים תשלומים במזומן כדי לעזור לקהילות להתכונן ולבנות מחדש, ופועלות כסוג של פיצוי על אובדן ונזק.
צדק אקלימי וצדק כלכלי הם שני צדדים של אותו מטבע. מערכת ה-"cap and share" שלנו לא רק נותנת מענה לצורך הדחוף במימון אקלים, אלא גם מתמודדת עם עוני ואי שוויון על ידי מימון UBI עולמי.
כשהעולם מסתכל לעבר COP29, והלחץ גובר על המדינות החברות להשיג את מטרות הסכם פריז ולהסכים על יעד קיבוצי כמותי חדש (NCQG) למימון האקלים, Equal Right קורא לקובעי המדיניות לשקול את הפוטנציאל של "המכסה והשיתוף" "מערכת.
גישה רדיקלית אך הכרחית זו יכולה לממן UBI עולמי, כפי שדגל האפיפיור פרנציסקוס, תוך מכסה של דלק מאובנים ומימון עתיד טוב יותר לכולנו. אימוץ הגישות הנועזות אך החיוניות הללו לא רק יקדם צדק אקלימי אלא גם יטפח שוויון כלכלי, ויבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור בחתירה אחר עתיד בר קיימא וצודק לכולם.
בתקופה של אי ודאות עצומה, "כובע ושיתוף" נותן לנו אפשרויות: מוצא, דרך ודרך קדימה.
הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל ג'זירה.
