קייב, אוקראינה – אנדריי פרונין לא יודע כמה רחפנים הוא התרסק.
"איבדתי את הספירה אחרי 100", אמר המדריך בן ה-44, לבוש הסוואה, לאל-ג'זירה בזמן שצפה בשלושה צוערים של בית הספר שלו לטיסה לרחפנים טייס את המטוס המזמזם שלהם מעל אחו קמל ממש מחוץ לקייב.
כשהם יושבים ליד שולחן פלסטיק עמוס בכלים וסוללות, הצוערים עם הג'ויסטיקים ומצלמות המשקפיים שלהם נראו חנונים ובלתי מזיקים.
במהלך התרגיל בשבת בבוקר, כל אחד מהם הטיס בתורו מזל"ט שהמצלמה שלו מאפשרת צפיות בגוף ראשון של הטיסה.
פעם אחר פעם אחר פעם, הצוערים למדו כיצד לתמרן את המל"טים שלהם על ידי הטסתם דרך שתי לולאות שתקועות באדמה הרטובה.
המל"טים נפלו לעתים קרובות ברעש לאחר נגיעה בלולאה או שיח, איבדו מדחף פלסטיק אדום או רגל שהיה צריך למצוא בדשא הרטוב ולחבר מחדש.
אבל מאות שעות של תרגילים כאלה הופכים לאט לאט מזל"ט להרחבה של גופו של הטייס – ומשרתים אותו בקו החזית.
"אנחנו רוצים לחיות כך שהילדים שלנו לא יפחדו"
חלק מהצוערים צעירים מכדי להתגייס.
"עדיין יש לי 10 שנים", אמר כמאל, צעיר בן 15 ממוצא אוקראיני-טורקי מעורב, לאל-ג'זירה, בהתייחסו לגיל הגיוס של 25.
המטרה המיידית שלו היא "להתכונן למרוצים" בין הצוערים של בתי ספר דומים להטסת מזל"טים בקייב. צוערים אחרים שאינם זכאים לגיוס רוצים להעביר את כל מה שהם לומדים.
"אנחנו רוצים לחיות כך שהילדים שלנו לא יפחדו, לא יסתתרו במקלטים, כי איפה לימדתי כל הזמן? במקלטים", אמרה לאל-ג'זירה ויקטוריה, מורה שתלמד טיסה עם מזל"ט לתלמידי התיכון שלה כחלק משיעור חדש וחובה.
נשים אוקראיניות חסינות מגיוס, אך רבות לבחור לשרת בצבא או ביחידות מתנדבים.
הישרדות!'
ויקטוריה ישבה ליד שישה גברים בכיתה חשוכה בקומה העליונה של בניין משרדים אפרורי בדרום מזרח קייב, והקשיבה לחלקים תיאורטיים מהקורס. פרונין הקרין שקופיות על הקיר כדי להסביר דברים כמו תדרים המשמשים להטסת המל"ט ולקבלת משוב וידאו.
ארבעה מהגברים היו אנשי שירות פעילים שנשלחו על ידי יחידותיהם הצבאיות כדי לשלוט במיומנות חדשה. הם שקטים וממוקדים, סירבו להתראיין או להצטלם – ורק אחד מהם פלט "הישרדות!" כשנשאל על המוטיבציה שלו.
זו מילת המפתח לכל טייס או מהנדס רחפנים שאפתנים, במיוחד במהלך משבר הגיוס של אוקראינה כאשר אלפי גברים בגיל הלחימה נאספים בכוח ונשלחים למחנות אתחול – או משחדים את דרכם החוצה.
"בואו נהיה מציאותיים. אם אתה נלקח על ידי קציני גיוס, אתה משלם 8,000 Hryvnias (קצת פחות מ-$200), והם שחררו אותך", אמר פרונין. "זה המחיר של קורס ההכשרה שלנו."
יתרה מכך, קורס ההכשרה בן 16 הימים, המוסמך על ידי משרד הביטחון, שמציעים פרונין ושותפו רומן, שהסתירו את שם משפחתו מסיבות ביטחוניות, הוא מסלול להצטרף למה שבמובנים רבים היא האליטה הצבאית החדשה ביותר.
תמריץ על הכסף של אוקראינה
מלחמות וושינגטון באפגניסטן ועיראק והמלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה על אזור נגורנו קרבאך הראו כמה חשובה מל"טים כבדים כגון Predators ו Bayraktars הפכו בשדה הקרב. אבל מלחמת רוסיה-אוקראינה הפכה לסכסוך הצבאי הראשון בעולם שנשלט על ידי מל"טים קלים מגוף ראשון (FPV).
הצוערים של פרונין מביאים בדרכם לתרגילים בקבוקי מים מפלסטיק שקנו ושקלו בסופרמרקטים, כדי שיוכלו להתאמן בטיסה עם המשקל הנוסף. את בקבוקי הפלסטיק האלה אפשר להחליף בחומר נפץ המוטס לתוך תעלה רוסית או במיכל עם צוהר פתוח ביחס מזעזע בין מחיר לאיכות.
יש לרחפנים FPV שעולים פחות מ-1,000 דולר השמיד שני שליש מהטנקים הרוסים זה עלה מיליונים, אמר פקיד נאט"ו באפריל.
רוב מל"טי ה-FPV הם מונעי מדחף ודמוי מסוק ויכולים לשאת כל דבר, החל מגלאי חום ומצלמות ראיית לילה ועד מזון, מים ואספקה רפואית.
גדולים ומתקדמים יותר יכולים לבצע משימות דומות למל"טים Predator או Bayraktar.
האחד הוא Vampire, מזל"ט כבד מתוצרת אוקראינית המצויד במקלע שצד אנשי שירות רוסים בלילה. הרוסים קוראים לזה "באבא יאגה" על שם מכשפה אוכלת ילדים מהפולקלור הסלאבי.
רחפני FPV יקרים יותר, בעלי כנף קבועה, חסכוניים יותר באנרגיה מקוודרוקופטרים ויכולים לטוס רחוק יותר. גדולים פוגעים במרכזי פיקוד רוסיים, מחסני דלק, שדות תעופה ומפעלים צבאיים.
מל"טים מודרניים מסוגלים לחלוטין להחליף צלפים שטווח המרחק של כמה קילומטרים שלהם מחוויר בהשוואה למה שיורה מנוסה עם מזל"ט יכול לעשות.
"צלפים יהרגו עם מל"טים", אמר רומן.
החיסרון הוא שגם אם טייסי מזל"טים מתחבאים בתעלה, במרתף או בבונקר מוסווה היטב, הם עדיין מבוקשים על ידי מזל"טים של האויב שמחפשים סימנים לנוכחותם, כמו אנטנות בולטות.
"זה מסוכן. זה יעד מספר אחד", אמר פרונין.
בינתיים, הצד הרוסי ממהר להדהים לחקות כל טריק טקטי או טכנולוגי שהומצא על ידי מפתחי מזל"טים אוקראינים.
"יש לנו זינוק. יש להם זינוק", אמר פרונין. "ואז הם מתחילים להגדיל את הכל כי שם, הכל ברמת הממשלה. יש להם תקציבים לא אמיתיים".
יצרני נשק ממשלתיים אוקראינים מפגרים לעתים קרובות מאחור – ואז מתנדבים נכנסים פנימה.
'תזמורת' של יצרני מזל"טים
הם מוציאים מאות אלפי מל"טים בחודש – בבנייני דירות, מרתפים, מחסנים ומפעלים לשעבר – ומגייסים כסף באינטרנט או מפה לאוזן.
הם משתמשים בשבבים וחלקי חילוף סיניים וטייוואן ומגיעים עם תכונות לא יקרות, כמו כנפיים עשויות פלסטיק מודפס בתלת מימד או אפילו קרטון.
הם מסתמכים יותר ויותר על אלקטרוניקה מתוצרת אוקראינה ויכולים לייצר רחפנים ללא חלק אחד מתוצרת סינית למרות שפונין אמר: "אם סין תהיה סגורה בפנינו, זה יהיה כואב".
הם נהנים מתמיכה ממשלתית מועטה ואומרים לתורמים שהתרומה הכספית הטובה ביותר היא לא מספר המל"טים שהם קונים אלא מספר הצוערים שהם משלמים כדי לאמן.
מפתחי המל"טים נמצאים בקשר מתמיד עם הקו הקדמי – ומשנים דגמים חדשים תוך כדי תנועה על ידי שימוש בקושחה חדשה, אנטנות גדולות יותר או מעבר לתדרי רדיו שרוסים עדיין לא יכולים לג'ם.
האופי המשתנה ללא הרף של לוחמת מזל"טים בא לידי ביטוי בקורס של בית הספר, ש"היה שונה לחלוטין לפני שנה", אמר רומן.
בית הספר אימן מאות גברים ונשים להטיס ולהרכיב רחפנים, והעדיפות שלהם היא ללמד אותם לעבוד בצוות "כמו בתזמורת", אמר פרונין.
עשרות בתי ספר דומים פועלים ברחבי אוקראינה, ומאמנים אלפים.
לאחר שנתקלו במדריכים צבאיים מערביים והכשירו צוערים זרים, פרונין ורומן הבינו שחווית המלחמה ברחפנים של אוקראינה היא המתקדמת בעולם – ובית הספר שלהם יכול להציע משהו שאחרים לא יכולים.
שניהם מורים לשעבר מהאזור המזרחי של דונבאס. הם גם עבדו בבנק לפני שהפכו לטייסי מזל"טים לאחר שבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה באזור מרדו נגד קייב ב-2014.
שניהם אמרו שהם לומדים ללא הרף על ידי טיסה וכן, התרסקות מל"טים חדשים, מעקב אחר פרסומים, צפייה בסרטונים, השתתפות בפורומים ואפילו התגנבות לקבוצות טלגרם סגורות עבור אנשי שירות רוסים.
הם כבר מציעים קורסים באנגלית – וחושבים לאפשר חוויה בלעדית לזר שיושב בנעימים בביתו תוך כדי הטסת מזל"ט קרבי.
הם גם בטוחים שברגע שהמלחמה תסתיים, בית הספר שלהם לא יפסיק להתקיים.
"אנחנו לא מכוונים למלחמה. אנחנו מכוונים לשלום", אמר פרונין. "מל"טים הפכו לחלק מחיי היומיום, בדיוק כמו טלפונים סלולריים".
